תזונה משפיעה על מצב הרוח

אנשים הסובלים מעודף משקל יורדים באותה מידה במשקלם לאחר שנה באם הם מקפידים על תזונה דלת פחמימות (Low carbonate, LC) או תזונה דלת שומן (Low fat, LF), אולם אלו ששמרו על תזונה דלת שומן הראו שיפור רב יותר במדדי מצב הרוח. כך עולה ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון Archives of Internal Medicine.

לדברי החוקרים, על אף שהחולים בקבוצת התזונה דלת הפחמימות ירדו באותה מידה כמו אלו בקבוצת התזונה דלת השומן, מצב רוחם לא השתפר באותה המידה. הם מזכירים כי מחקרים קודמים הראו שתזונה דלת פחמימות וכזו דלת שומן הינן בעלות השפעה דומה על מצב הרוח אשר נמשכה כשמונה שבועות בלבד.

המחקר כלל 118 משתתפים בגילאי 24 עד 64 שנים, אשר סובלים מהשמנה בטנית ולפחות גורם סיכון אחד נוסף לתסמונת המטבולית. משתתפים אלו הוקצו אקראית לתזונה דלת פחמימות, או לחילופין לכזו דלת שומן ועתירת פחמימות, למשך 52 שבועות.

החוקרים מסבירים כי שני סוגי התזונה היו מוגבלים באופן יחסי. התזונה דלת הפחמימות (LC), בה סופקו 4% מסך האנרגיה מפחמימות, 35% מחלבון ו-61% משומן (20% משומן רווי), נועדה להגביל את צריכת הפחמימות לפחות מ-20 גרם ליום למשך שמונת השבועות הראשונים, עם אפשרות להגבירה לאחר מכן ל-40 גרם ליום. לעומתה, בתזונה דלת השומן סופקו 46% מהאנרגיה הכוללת כפחמימות, 24% כחלבון ו-30% כשומן (למטה מ-8% שומן רווי), במטרה להגביל את צריכת השומן לפחות מ-10 גרם ליום. בשתי הקבוצות הוגבלה הצריכה האנרגטית לכ-1,433 קלוריות ליום עבור נשים, ו-1672 קלוריות ליום עבור גברים.

משתתפי המחקר נועדו באופן פרטני עם תזונאי מדי שבועיים למשך 8 השבועות הראשונים ולאחר מכן מדי חודש. התזונאים סיפקו לחולים מידע מפורט בענייני תזונה, תוכנית ארוחות ומתכונים. המשתתפים קיבלו בתחילה מבחר מוצרי מזון המייצגים את תוכנית התזונה האישית שלהם ולאחר מכן תלושי מזון לכיסוי חלק מהוצאות המזון.

החוקרים מדדו את משקל הגוף, רמות הגלוקוז בפלסמה, רמות האינסולין ומצב הרוח בתחילת המחקר, ולאחר מכן בשבוע 3, 24, 40 ו-52. על מנת להעריך את מצב הרוח, עשו החוקרים שימוש בשלושה שאלונים: ה-Profile of Mood States אשר מודד שישה היבטים של מצב רוח; ה-Beck Depression Inventory; וה-Spielberger State-Anxiety Inventory. בתחילת המחקר, הציונים במדדים אלו היו בגבול העליון של הנורמה עבור כל המשתתפים, אשר לא היו אוכלוסיה קלינית, אם כי כזו בעלת מדדים גבוהים למצב רוח ירוד.

בנוסף, בחנו החוקרים גם את זיכרון העבודה ואת מהירות עיבוד המידע בתחילת המחקר ובשבועות 8 ו-52. בתחילת המחקר, הראו משתתפים משתי הקבוצות ציונים דומים במדדים קוגניטיביים אלו.

החוקרים מצאו כי במהלך המחקר, הייתה ירידה כוללת במשקל של 13.7 ק"ג בממוצע, ללא הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות. כמו-כן, מרבית החולים הקפידו על התזונה שהוקצתה עבורם בצורה די טובה.

ביחס למצב הרוח, הראו חולים בשתי הקבוצות ירידה דומה בציוני כל שלושת המדדים בתום 8 שבועות. עם זאת, בעוד שציונים המתייחסים לכעס, דיכאון ובלבול נטו להישאר נמוכים בקבוצת ה-LF, אלו שבו ועלו לאחר זמן מה בקבוצת ה-LC.

במהלך המשך תקופת המעקב, שתי הקבוצות החלו להתרחק זו מזו כך שהשיפור במצב הרוח נותר בקבוצת התזונה דלת השומן אולם הפך למצב שלילי עוד יותר מתחילת המחקר בקבוצת התזונה דלת הפחמימות.

החוקרים שאלו מה היה קורה למצב הרוח באם הייתה נמשכת התזונה דלת הפחמימות למשך שנה. לדבריהם, קשה להעריך זאת, אולם אם היו מנסים להסיק מהמעקב הקיים, יתכן והייתה נמשכת ההחמרה. בנוסף, הם מעריכים כי בסופו של דבר הייתה ההשפעה על מצב הרוח גובה את המחיר מבחינת יכולתם של המשתתפים להקפיד על התזונה ולשמור על המשקל הנמוך יותר.

על אף הגבלת צריכת הפחמימות, החולים בקבוצת ה-LC לא פיתחו היפוגליקמיה, מציינים החוקרים, מצב אשר עלול לפגוע בכושר הקוגניטיבי. במהלך המחקר, קבוצה זו הראתה ירידה דומה ברמות הגלוקוז בפלסמה כמו אלו בקבוצת ה-LF. לדברי החוקרים, הגבלת הפחמימות מביאה לכך שהגוף מסתגל על ידי סיפוק גלוקוז במנגנונים ביוכימיים חלופיים. השמירה על רמות תקינות של גלוקוז בדם עשויה להסביר מדוע לא נצפו הבדלים משמעותיים בתפקוד הקוגנטיבי בין שתי הקבוצות בתום המחקר, הם מציעים.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי על אף הרמות הדומות של גלוקוז ואינסולין בין הנבדקים בשתי קבוצות התזונה השונות, המדדים נלקחו כשהיו מצויים בצום. לפיכך, אין זה מדד מספק בהכרח לגבי כל ההיבטים של תנגודת לאינסולין. תזונה דלה יותר בפחמימות כביכול מקדמת תנגודת לאינסולין, הוא מסביר.

החוקרים מזכירים כי מדדים של יכולת קוגניטיבית, כגון קשב, זיכרון קצר וארוך טווח ותפקודים גבוהים לא נכללו במחקרם זה. כעת בכוונתם לבחון תחומים נרחבים יותר על מנת לבדוק אם ההשפעות שנצפו מגיעות גם לאזורים קוגניטיביים אחרים.

באשר לשאלה מדוע תזונת ה-LC עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על מצב הרוח, משערים החוקרים כי על אף שמדובר בתזונה שקל יחסית להקפיד עליה בטווח הקצר, הקפדה עליה בטווח הארוך בחברה האוהבת לחם, אורז ופסטה הינה קשה יותר. מאחר והתזונה דלת הפחמימות הינה כה רחוקה מהתזונה המערבית המקובלת, מתנדבים אשר הקפידו עליה צריכים היו לעמוד באתגרים משמעותיים על מנת לעשות זאת, הם מציעים. בנוסף, יתכן לדבריהם וקבוצה זו של נבדקים עסקה יתר על המידה באופיה המפורט והמובנה של הדיאטה אותה הוקצו לקבל, ויתכן וחשו מבודדים חברתית במידת מה.

כמו כן, יתכן וההשפעה על מצב הרוח הייתה שונה לו הורשו הנבדקים בקבוצת התזונה דלת הפחמימות לצרוך כמויות בלתי מוגבלות של חלבון ושומן, כפי שקורה במשטרי תזונה דלת פחמימות מסוימים. יתכן וגישתם המפורטת של החוקרים הביאה להשפעה שלילית על מצב רוחם של הנבדקים, אם כי הם מזכירים כי התזונה דלת השומן הייתה מוגבלת אף היא. מעניין יהיה לבחון מה יקרה למצב הרוח ללא אותה מידה של שליטה קלינית כפי שהייתה במחקר זה, מוסיפים החוקרים, כשהאנשים שומרים על התזונה בכוחות עצמם וללא פיקוח.

הסבר אפשרי נוסף להשפעה השלילית של התזונה על מצב הרוח הינו כי הגבלה קיצונית של צריכת הפחמימות עשויה להוביל לשינויים פיזיולוגיים. לדברי החוקרים, תזונה עתירת שומן ודלת פחמימות הוכחה כמורידה ריכוזי סרוטונין במוח, דבר העלול להשפיע על מצב הרוח.

מומחה נוסף בתחום טוען כי בעוד המחקר הינו מרתק ותוצאותיו חזקות, הוא אינו מספק מידע לגבי מרכיבי שני סוגי התזונה. לטענתו, זהו חיסרון של המחקר הנוכחי, שהרי אינו דומה למחקרים המבוצעים בתרופות, בהם ניתן לנבדק תכשיר ועליו ליטול אותו.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.