תסמונת פיברומיאלגיה

תסמונת פיברומיאלגיה (המכונה בעברית "דאבת השרירים") היא צורה נפוצה של כאבי שרירים מפושטים ותשישות. המונח Myalgia פירושו כאב שרירים, והשם Fibromyalgia מצביע על כאבים ברקמת חיבור, בשרירים, בגידים, ברצועות ובמקומות אחרים. הפגיעה היא בעיקר בשרירים וברקמות הקושרות אותם לעצמות. פיברומיאלגיה מתאפיינת בכאבי שרירים מפושטים, תשישות כרונית והפרעות שינה ומחקרים חדשים בתחום אף מעידים על שיבוש במנגנון עיבוד הכאב במוח.

הגורם לפיברומיאלגיה אינו ברור או מובן. מומחים מאמינים כי יש קשר למערכת חיסון ירודה או לפרעה במוח, וחלק סבורים שמחלה זו מופיעה בעקבות החמרה של קנדידה. תיאוריות אחרות כוללות אלרגיות למזון וכימיקלים, רעילות ממתכות כבדות, טפילים במעיים, היפוגליקמיה, תת פעילות של בלוטת התריס, אנמיה, זיהום ויראלי ותסמונת העייפות הכרונית, אשר כוללים סימפטומים דומים.

פיברומאלגיה יכולה להחמיר עקב לחץ מנטלי או פיזי חזק, בעיות שינה, טראומה, חשיפה ללחות וקור ולפעמים כתוצאה מבעיה מערכתית, בעיקר ריאומטית, הדבקה ויראלית או הדבקה מערכתית אחרת. לפיברומיאלגיה ולמיגרנה יש גורם משותף - שתיהן סינדרומים שמאופיינים ברמות נמוכות של סרוטונין.

פיברומיאלגיה היא תסמונת מבלבלת במיוחד וקשה לאבחון בשל העובדה שהסימפטומים שלה מופיעים גם במצבי חולי אחרים. ההתחלה של הנוקשות והכאב היא לעתים קרובות הדרגתית, כאשר הסימפטומים יכולים להיות גם פתאומיים ואקוטיים. הכאבים מתאפיינים ברגישות יתר בנקודות ספציפיות - Tender points.

בשל הקושי באבחון פיברומיאלגיה שאינה נתמכת בממצאי מעבדה ותלויה בעיקר בדיווחי החולה, התופעה נתפסה בעבר כלא אמיתית או לא חשובה. אין בדיקות קונבנציונליות היכולות לאבחן פיברומיאלגיה, ולרוב היא מאובחנת על ידי שלילת מחלות אחרות, זאת בנוסף לתמונת הסימפטומים. בעשר השנים האחרונות אופיינה הפיברומיאלגיה בצורה יותר טובה ומדויקת.

החולים בפיברומיאלגיה סובלים מכאב כרוני קשה ובלתי פוסק בשרירים ובמפרקים בכל חלקי הגוף המקשים על התנועה. בנוסף, המחלה מתאפיינת בעייפות קשה וקיצונית ושינה לא רציפה. תחושת הכאב שורפת, דוקרת ומלווה לעתים קרובות במיגרנות, כאבי בטן, קושי בריכוז ובזיכרון, רגישות לאור, ריח, רעש ומגע. בעקבות המחלה והסימפטומים הנלווים לה למעלה מ-30% מהחולים נפלטים ממעגל העבודה.

פיברומיאלגיה מופיעה אצל כ-2% מהאוכלוסייה, משפיעה על נשים יותר מאשר על גברים, ומופיעה בדרך כלל בגילאי 40-20. בישראל כ-200,000 אנשים סובלים מפיברומיאלגיה, 95% מתוכם נשים.

הטיפול במחלת פיברומיאלגיה מתחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי. לחולי פיברומיאלגיה מומלץ מאוד לעסוק בפעילות גופנית כדוגמת התעמלות, שחייה ופעילות אירובית הדרגתית, וכן מומלץ טיפול באמצעות הידרותרפיה, רחצה בחמי מרפא וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשיפור ההתמודדות עם הירידה במצב הרוח והירידה הכללית בתפקוד היומיומי.

בדרך כלל הטיפול הגופני מלווה בתוספת תרופות מרפות שרירים. חולות בתסמונת הפיברומיאלגיה מתוחות בדרך כלל יותר מאלה שאינן סובלות מתסמונת זו, לכן טיפול ביופידבק עשוי להרגיע את החולה ולהוריד את רמת המתח שבו היא שרויה. היות שלפיברומיאלגיה אין כל היבט דלקתי, לא נהוג ליטול תרופות נוגדות דלקת.

קיים כיום מספר מועט יחסית של תרופות לטיפול בפיברומיאלגיה. ליריקה, של חברת פייזר, היא התרופה הראשונה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול בפיברומיאלגיה. בישראל ליריקה מאושרת על ידי משרד הבריאות כטיפול תרופתי ייעודי לפיברומיאלגיה. היא הוכחה בעשרות מחקרים כבעלת אפקטיביות רבה ופרופיל בטיחותי גבוה. מנגנון הפעולה הייחודי של התרופה מאפשר לטפל בסימפטומים של חולי הפיברומיאלגיה הסובלים מכאבים, עייפות והפרעות שינה. מחקרים שנערכו בקרב כ-3,446 חולים, הראו כי עם ליריקה ניתן להשיג הקלה מהירה ומתמשכת מהכאב כבר מהשבוע הראשון, לצד הקלה בהפרעות השינה הנלוות למחלה ושיפור התפקוד היומי של החולים. כמו כן, בניגוד לתרופות אחרות לפיברומיאלגיה, לליריקה אין תופעות לוואי המאפיינות תרופות נוגדות דיכאון.

תרופות נוספות לטיפול בפיברומיאלגיה הן אמיטריפטילין, המשפרת את איכות השינה ומפחיתה כאב; סימבאלתה, תרופה נוגדת דיכאון, ותרופות מקבוצת מעכבי ספיגת סרוטונין (SSRI) כגון פרוזק.

בואו לדבר על זה בפורום פיברומיאלגיה.