מבחן CPT: בדיקת תפקודי קשב

(1)
לדרג

מבחני CPT מספקים נתונים אובייקטיביים על מאפייני הקשב של הנבדק. הם משווים את התפקוד של הנבדק מול ביצועי נבדקים בגילו

מאת: ד"ר אורי דן

האם שאלתם את עצמכם מי זו TOVA ומה הקשר שלה לאבחון הפרעות קשב? השם הזה עלה לסדר היום הציבורי עם פרסום הנחיות חדשות של משרד הבריאות לאבחון מוסמך של הפרעת קשב והיפראקטיביות.

אבחון הפרעות קשב והיפראקטיביות נשען על ארבעה מקורות מידע עיקריים:

1. הערכה קלינית (רקע, DSM-IV, אבחנה מבדלת).
2. שאלונים (שאלוני אבחון - דיווח עצמי, דיווח הורים ו/או מורים).
3. תצפית במספר הקשרים (בית, לימוד בכיתה, עבודה, חוג וחברה).
4. נתוני ביצוע התנהגותי של מטלות סטנדרטיות (בדיקות תפקוד קשב מתמשך, הערכות פסיכולוגיות והערכות פסיכו דידקטיות).

קיים ויכוח לגבי חשיבותם של מדדי הביצוע ההתנהגותי להליך האבחון, עם זאת, קיימת הסכמה בקרב מרבית המומחים שמידע כזה יכול לתמוך באופן משמעותי באבחנה. בין מבחני הביצוע והקשב השונים, מקובל מאוד להיעזר במשפחת המבחנים המכונה "מבחן ביצוע מתמשך - CPT" לצורך אבחון הפרעות קשב וריכוז.

CPT או בשם המלא - Continuous Performance Test, הוא כינוי ל"משפחה" של מבחנים נוירו פסיכולוגיים ממוחשבים. מבחנים אלה נעזרים בטכניקה ממוחשבת כדי לבדוק תפקודי קשב הן לצורך אבחון קליני והן לצורך מחקר. בתחום אבחון הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) משתמשים במבחני CPT כדי להעריך את יכולת הקשב המתמשך של הנבדק ואת יכולתו לעכב תגובות.

במהלך המבחן מוצג לנבדק רצף של גרויים (לרוב חזותיים, אולם ישנם גם מבחנים שמיעתיים). מרבית המבחנים נמשכים 14-22 דקות, ונבדקת בהם היכולת לשמר קשב לאורך זמן ואימפולסיביות בתגובות. המרכיבים העיקריים הנבדקים הם זמן תגובה ודיוק הביצוע. תפקודו של הנבדק מושווה לנורמה של בני גילו.

מבחן ה-CPT הוא מבחן ותיק המסייע באבחון ADHD שנים רבות. במהלך השנים פותחו וריאציות שונות של מבחני CPT, לדוגמא: מבחן ה-TOVA ומבחן הקונרס. מבחנים אלה נמצאים בשימוש גם בישראל. לאחרונה פותח בארץ על ידי חוקרים וקלינאים ישראליים מבחן CPT בשם "בדיקת קשב". בשונה מן המבחנים הותיקים, "בדיקת קשב" ניתנת לביצוע מכל מחשב המחובר לרשת האינטרנט (גם מהבית), היא בעלת נורמות ישראליות עדכניות ומחירה זול.

תמונת מצב

מבחני CPT מספקים נתונים אובייקטיביים על מאפייני הקשב של הנבדק, בשונה מן השאלונים והראיונות אשר מושפעים מחוות דעתו הסובייקטיבית של הנשאל או של המאבחן. המבחנים משווים את התפקוד של הנבדק מול ביצועי נבדקים "רגילים" בגילו ומול נבדקים עם הפרעת קשב בגילו.

כאשר מבצעים מבחן ללא תרופה (ריטלין) ואחר כך עם תרופה, ניתן לקבל אינדיקציה לגבי יעילות הטיפול התרופתי ב-ADHD. בדיקה תקופתית באמצעות מבחן CPT יכולה לשמש מדד ליעילות הטיפול או המינון התרופתי לנוכח שינויים שחלו בגיל, במשקל, במצב הנפשי ובתנאי הסביבה של המטופל. מחקרים מראים, שאצל כ-20% מהילדים שאובחנו כבעלי ADHD, יש החלמה ספונטנית. לפיכך בדיקה תקופתית, אחת לשנה, יכולה לתעד את מצב התסמונת אצל הנבדק.

קשב הוא יכולת מורכבת ולה פנים רבות, לדוגמא: קשב שמיעתי, קשב חזותי, קשב מתמשך, מיקוד וסינון, הפניית קשב וניהול קשב. מבחני ה-CPT כדוגמאת מבחן ה-TOVA בודקים רק חלק ממכלול היכולות הקשביות, את אלו שנמצאו כמרכזיות בהפרעת קשב והיפראקטיביות.

בחינת התפקוד במצבים שונים

במבחנים הממוחשבים נעשה לרוב שימוש בגרויים פשוטים, והם אינם משקפים את הגרויים המורכבים בהם נתקל הנבדק בחיי היומיום. החדר השקט בו מתבצע המבחן, איננו משקף את הסביבות המורכבות ומלאות הגירויים הפיזיים והאנושיים במציאות. יכולות הקשב הן תנודתיות ותלויות בגורמים מצביים רבים. הקשב מושפע מעייפות, מצבי רוח, רמת הלחץ ועוד. מצבו של הנבדק בהקשרים אלה בזמן המבחן ישפיע על תוצאותיו.

עד היום מבחני CPT במיוחד מבחן ה-TOVA נערכו במכונים מיוחדים אצל רופאים מסוימים ובעלות גבוהה. כתוצאה, אנשי מקצוע רבים הסתייגו מן המידע שהתקבל בסיטואציה חד פעמית קצרה. כיום, באמצעות בדיקות אינטרנטיות אונליין שמחירן זול באופן משמעותי, ניתן לדגום את התפקוד הקשבי במספר מצבים שונים.

ישנה טענה, שבעלי אינטליגנציה גבוהה מצליחים לרכז מאמץ בזמן בדיקת ה-CPT ולהציג פרופיל שאינו תואם הפרעת קשב. מחקרים מראים, שכאשר המטלה משעממת מספיק מחד וארוכה דיה מאידך, דפוסי הקשב הלקויים ניכרים גם בקרב בעלי אינטליגנציה גבוהה.

בשנים האחרונות ישנה נטיה להסתמך על ממצאי בדיקת ה-CPT כקריטריון יחיד לקיומה או שלילתה של הפרעת קשב ADHD. חשוב לציין כי מגמה זו היא שגויה ואיננה אחראית. בדיקת ה- CPT היא כלי אחד ממערך האבחון השלם של הפרעת קשב וריכוז ואין להסתמך עליה באופן בלעדי לקביעת הפרעת קשב.

כדאי לעבור בדיקת CPT בסביבה נטולת גרויים מסיחים. כמו-כן, מומלץ להיות לאחר מנוחה ולהחמנע מגורמים מלחיצים. על מנת לקבל משוב מדויק ומקיף, מומלץ לבצע את הבדיקה מספר פעמים במצבים שונים, במקומות שונים ובשעות שונות של היום, עם תרופה (ריטלין) וללא תרופה.

ד"ר אורי דן הוא פסיכולוג קליני בכיר, מדריך בפסיכותרפיה ופסיכו דיאגנוסטיקה במגמה הקלינית חינוכית בתואר השני באוניברסיטת חיפה. כמו כן, מרצה בחוג לפסיכולוגיה וחוקר במעבדה הפסיכו ביולוגית במכללת עמק יזרעאל. ד"ר דן פיתח ביחד עם ד"ר יאיר בר חיים את בדיקת קשב, אבחון ראשוני דרך הרשת.

לאבחון הפרעת קשב וריכוז - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום קשב, ריכוז ויכולות למידה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום