הגיל השלישי: אלצהיימר או דיכאון?

(0)
לדרג

ככל שהגיל עולה, עולה שכיחות הדיכאון. קל לבלבל בין דיכאון לאלצהיימר, לכן נדרשים אבחון והתאמה תרופתית לשיפור איכות חיי החולה

מאת: ד"ר אילן טל

אירוע של דיכאון קליני הוא תופעה מוכרת ושכיחה בכל גיל. אך בעוד הסיכוי ללקות בו במהלך כל החיים הינו 20%, כ-50% מבני הגיל השלישי סובלים מסימפטומים דיכאוניים בעוצמה קלה, וכן עד 4% סובלים מדיכאון קליני מלא.

נוכחות מחלות כרוניות, כאבים פיזיים, מוגבלות פיזית וכמובן נוכחות דמנציה - מצב של בלבול, פגיעה בקוגניציה וירידה בזיכרון - מגבירים את הסיכוי לדיכאון.

מטבע הדברים, ככל שבני האדם מתבגרים, הם עוברים יותר אירועים מלחיצים, מה שיכול להפוך אותם לרגישים ולפגיעים יותר. פטירתו של אדם קרוב למשל, מעלה את הסיכוי לדיכאון, ובחלק מהמקרים אפילו תרופות מסוימות הניתנות במינונים מסוימים (במיוחד בקרב בני הגיל השלישי), כמו תרופות לטיפול בלחץ דם, מגבירות את הסיכוי לדיכאון.

זה עצב, אל תתבלבלו

הסימפטומים המאפיינים דיכאון רבים, וכוללים בין היתר עצבות, ירידה בשינה, ירידה בתיאבון, עייפות, חוסר ריכוז, מחשבות על אשמה ומחשבות על מוות. אצל אדם צעיר קל, יחסית, לאבחן דיכאון בגלל השינוי במצבו הנפשי אשר בולט לעין. בקרב בני הגיל השלישי האבחנה מורכבת מעט יותר, שהרי מדובר באוכלוסייה שמלכתחילה סובלת מהפרעות שינה ומעייפות.

הדיכאון הקליני בגיל השלישי פעמים רבות מדמה מצב של דמנציה, שבו יש ירידה בזיכרון לטווח הקצר, יכולת ריכוז נמוכה ובלבול. לעיתים הדבר יכול להיראות כשלבים ראשונים של התפתחות אלצהיימר. הדבר גורם למתח רב בקרב המשפחות והמטופלים עצמם, ומוסיף לחץ ואי שקט למצב הנפשי, שהיה מלכתחילה פחות טוב מהרגיל.

הבלבול בין שני המצבים מחמיר עקב הנטייה של אנשים בשלבים הראשונים של אלצהיימר לסבול מדיכאון. הסיבה נעוצה בכך שאנשים מבינים לאן מועדות פניהם. האבחנה בשלב זה עשויה להיות קריטית ויכולה לשפר משמעותית את איכות החיים והתפקוד הפיזי והקוגניטיבי אם היא נעשית בצורה משביעת רצון.

קיימים מספר הבדלים מרכזיים בין אלצהיימר לדיכאון, וחשוב להבין מה הם ולהכיר אותם. דיכאון מופיע באופן מהיר וחד יחסית. כלומר, הסימפטומים השונים מופיעים בתקופה קצרה של ימים ושבועות, בניגוד למחלת אלצהיימר שבה הסימפטומים מופיעים ומחמירים לאורך טווח זמן של חודשים ושנים.

הבדל נוסף נעוץ ביחסו של המטופל למצבו ולהפרעה שלו בזיכרון. אנשים דיכאוניים עסוקים בבעיית הזיכרון שלהם כל הזמן, מאדירים אותה ולא מפסיקים להתלונן עליה, בעוד שחולי אלצהיימר נוטים להתעלם ממנה כאילו הבעיה אינה קיימת.

גם בדיכאון וגם באלצהיימר עצבות וחוסר חשק עשויים להופיע, אך בדיכאון מתלווים אליהם גם רגשות אשמה עמוקים, מה שלא שכיח באלצהיימר. לדיכאון מתלוות מחשבות אובדניות בעוד שבאלצהיימר לא שכיח לראות מחשבות כאלו. מה שכן מופיע באלצהיימר ולא בדיכאון, זו הפרעה בהתמצאות הכללית. אנשים הסובלים מדיכאון סובלים מבלבול ומשכחה מסוימת, אך ההתמצאות שלהם בשטח טובה, הם מודעים למקום שבו הם נמצאים ומכירים את האנשים סביבם.

הדרך הנכונה לטיפול מתחילה באבחון, וככל שהאבחון יעשה בשלב מוקדם יותר, כך איכות חייו של החולה תשתפר ולא תגרור השפעות נוספות על הבריאות הנפשית והגופנית. אצל חולים עם תלונות גופניות רבות, בהיעדר ממצא אובייקטיבי, ובקרב חולי דמנציה הרופאים נדרשים להיות אקטיביים יותר בכדי לאבחן כראוי.

חשוב לידע את הפסיכיאטר על כל התרופות שנוטל החולה, על מנת שיוכל לזהות אם חלקן גורמות לדיכאון, ובמידה שכן, להמליץ על שינוין או להתאים טיפול תרופתי בדיכאון שאינו נוגד את התרופות האחרות.

הטיפול בדיכאון משפר את הקוגניציה

לעיתים בגיל המבוגר קשה יותר להציע טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הדורש מוטיבציה וריכוז, ועל כן במרבית המקרים הטיפול הוא תרופתי. כיום קיימות כמה תרופות מומלצות לטיפול בדיכאון בבני הגיל השלישי למשל מירו (מירטאזאפין) המשפרת בעיקר את דפוס השינה אצל חולי דיכאון וסימבאלתה מקבוצת ה-SNRI.

ממחקרים שפורסמו לאחרונה עולה כי טיפול בדיכאון אצל בני הגיל השלישי באמצעות סימבאלתה, משפר לא רק את מצב הרוח, אלא מביא גם לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי. הסיבה להשפעה על הקוגניציה טמונה כנראה בכך שמדובר בתרופה אשר מווסתת רמה של שני מוליכים עצביים (המאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב במוח) - סרוטונין ונוראפינפרין. כנראה שלנוראפינפרין יש השפעה על הקוגניציה באמצעות העלאת רמת הדופמין (מוליך עצבי נוסף) במוח, המשפיע בין היתר ישירות על הקוגניציה. הייחוד של הסימבאלתה בהשוואה לתרופות אחרות הוא בפעילות על הנוראפינריפרין המופיעה גם במינונים נמוכים ועל כן, כנראה יעילותה של התרופה בשיפור הקוגניציה מלבד הטיפול בדיכאון.

באמצעות טיפול תרופתי נכון בדיכאון הסיכוי לשפר את הקוגניציה גבוה, מה שיתרום לתפקוד היום יומי של המטופל וירגיע את משפחתו החוששת מתחילתה של אלצהיימר.

ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנכ"ל מרכז טל - מרכז מומחים וחוות דעת בתחום בריאות הנפש.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פסיכיאטריה
פורום גריאטריה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום