טרשת העורקים - צמצום הסכנה

(0)
לדרג

תזונתו של האדם משפיעה על תפקוד כלי הדם שלו. מחקר ישראלי חדש מצביע על הקשר שבין תזונה לסיכון לחלות בטרשת העורקים

מאת: מערכת zap doctors

מחקר ישראלי חדש מראה כי הערך הגליקמי של המזון, כלומר עד כמה הוא מעלה את רמת הסוכר בדם לאחר אכילתו, משפיעה על תפקוד כלי הדם ועל הסיכון לחלות בטרשת העורקים. המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת לקרדיולוגיה Journal of the American College of Cardiology מעורר עניין רב בעולם האקדמי-רפואי ובתעשיית המזון.

העבודה שהתפרסמה בכתב העת היא פרי שיתוף פעולה של המכון האנדוקרינולוגי בראשותו של פרופ' אבי קרסיק והמעבדה לתפקוד האנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם) במכון הלב בראשותו של ד"ר מיכאל שכטר, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה למחקרים קליניים במרכז הרפואי "שיבא". העבודה בוצעה כחלק מדרישות לתואר מתקדם של הדיאטנית הקלינית טליה לביא.

מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה מהווים גורם סיכון למחלות לב ולשבץ מוחי, ועל כן צריכתם מהווה סכנה בריאותית ארוכת טווח. הבדיקה להערכת תפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי (עורק הזרוע) היא בדיקת אולטרה סאונד חדשנית ובלתי פולשנית, שנועדה להעריך את תפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם בעורק. תפקיד האנדותל הוא בין השאר להפריש חומרים האחראים ליכולתם של כלי הדם להתרחב ולשפר את זרימת הדם, ולמנוע שקיעת שומנים בדפנות כלי הדם.

הפרעה בתפקוד האנדותל מביאה להתחלת תהליך טרשת העורקים, המוביל לחסימת כלי הדם ולמחלות לב כליליות. גורמים רבים, כגון סוכרת, עישון, השמנה, יתר לחץ דם, גיל מבוגר, יתר שומנים בדם, סיפור משפחתי של מחלות לב, היעדר פעילות גופנית ועוד יכולים להוביל להפרעה בתפקוד האנדותל.

השפעת התזונה על תפקוד האנדותל

עד כה ההסבר לסיכון המוגבר לטרשת העורקים בצריכת מזון בעל אינדקס גליקמי גבוה לא היה ברור דיו. במחקר נבדקו 56 מתנדבים בריאים, לא סוכרתיים, בעלי משקל גבוה, רובם גברים שנבדקו פעם בשבוע במשך ארבעה שבועות. במשך ארבע פעמים כל נבדק הגיע לאחר צום בן לילה ועבר בדיקת לתפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי, ולאחריה הנבדק קיבל ארוחה אחת מתוך ארבע: פלצבו (מים); ארוחת פחמימות המורכבת ממזון בעל אינדקס גליקמי גבוה (סוכר או קורנפלקס); ארוחה בעלת אינדקס גליקמי נמוך (דגנים עשירי סיבים).

לפני כל ארוחה, מייד עם סיומה, וכן שעתיים אחריה נלקחו בדיקות דם לסוכרים, לשומנים וגורמים דלקתיים. בנוסף, שעתיים לאחר הארוחה בוצעה בדיקה חוזרת להערכת תפקוד האנדותל לכל נבדק. סדר הארוחות חולק לכל נבדק באופן אקראי, כך שכל נבדק קיבל בכל ביקור ארוחה אחת בלבד מתוך הארבע, ובמשך ארבעה ביקורים אכל מכל ארוחה פעם אחת בלבד. טיב הארוחה בכל ביקור לא היה ידוע לחולה ולמבצעי המחקר מראש, אלא רק בסוף המחקר.

רמות הסוכר בצום וכן שעתיים לאחר כל ארוחה היו דומות בכל הארוחות, בעוד ש-30 ו-90 דקות לאחר כל ארוחה רמות הסוכר היו גבוהות משמעותית לאחר ארוחה שהכילה סוכר או קורנפלקס בעלי הערך הגליקמי גבוה, לעומת הארוחה העשירה בסיבים ובעלת הערך הגליקמי הנמוך. לפני תחילת הארוחות וכן לפני ארוחת הפלצבו תפקוד האנדותל היה דומה ותקין אצל כל הנבדקים. שעתיים לאחר כל הארוחות ירד תפקוד האנדותל, אולם הוא הגיע למובהקות סטטיסטית רק לאחר הארוחות בעלות הערך הגליקמי הגבוה.

נראה כי ארוחות בעלות ערך גליקמי גבוה מדכאות את תפקוד האנדותל אצל מתנדבים בריאים לא סוכרתיים בעלי משקל מוגבר, עובדה המצביעה על כך שארוחות בעלי ערך גליקמי גבוה עלולות להעלות את הסיכון למחלות כלי דם ולב.

למאמר זה השלכות יישומיות על בחירת ארוחות מתאימות במטרה למזער את הסכנה להתפתחותה של טרשת העורקים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תזונה קלינית
פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום