אירוע מוחי: רגע לפני

שכיחותו של אירוע מוחי בישראל הינה בין 12-15 אלף בשנה, 75% מהחולים הם מעל גיל 65 שנה. האוכלוסייה שבסיכון כוללת גם חולים עם יתר לחץ דם, מעשנים, בעלי עודף שומנים בדם, חולי סוכרת ובעלי משקל ניכר. סיכון קיים גם באלו הסובלים מהפרעה בקצב הלב (פרפור עליות) ומהיצרות של עורקי התרדמה. כל אלו צריכים להיות ערניים במיוחד לסממנים המקדימים. הטיפול היעיל ביותר הוא המניעה - כלומר אבחון מוקדם, טיפול ומעקב בגורמי הסיכון.

אירוע מוחי (או שבץ מוחי) הוא אירוע פתאומי, אשר מתאפיין בהפרעה בתפקוד מוחי שיכולה להתבטא בכמה אופנים. בתחום המוטורי יתכנו שיתוק או חולשה של פלג גוף מסוים (יד, רגל, פנים) מימין או משמאל; בתחום התחושתי אפשריים נימול או תרדמה בחצי גוף או בחלקו ובתחום השפה תיגרם הפרעה בדיבור בעקבותיה המילים תצאנה משובשות או שהדיבור לא יהיה מובן. כמו כן תתכן הפרעה בשדה הראייה שגורמת לקושי בראייה בצד מסוים וכן תתכן הפרעה פתאומית ביציבות ובהליכה. במידה ואחד מהסממנים אלה קורה, ועל אחת כמה וכמה אם וכאשר קיים שילוב שלהם, עם או ללא כאב ראש (שאינו סימן הכרחי באירוע מוחי), יש לפנות מיידית לטיפול בבית חולים.

חשוב לשים לב, כי לא מדובר על מצב בו אתם חשים באחת התחושות הללו לשבריר שניה, אלא לפחות במהלך מספר דקות. רק אירוע של הפרעת ראיה קשה בעין אחת יכול להמשך שניות בודדות. התופעות שתוארו צריכות להדליק נורה אדומה ובחשד שמדובר באירוע מוחי (שעלול גם להחמיר עם הזמן) יש להגיע לחדר המיון של בית החולים במהירות ורצוי בליווי קרוב משפחה או חבר.

במידה והנפגע, בעקבות האירוע, אינו יכול להתבטא ובן משפחה או חבר נמצא בקרבתו ומזהה הפרעה מתאימה, מומלץ שידאג כי החולה יגיע למיון לאחר שניסה לדבר עם החולה, להתרשם מדיבורו ולבדוק אם קיימים סימני חולשה בפלג הגוף. רצוי לבקש מהחולה כי יחייך ויושיט ידיים קדימה.

בבית החולים ייקבע האם מדובר באירוע מוחי ובאיזה סוג באמצעות הדמיה. במידה ונשלל דימום מוחי ברוב המקרים מדובר בסתימה של כלי דם במוח על ידי קריש דם. במצב כזה, ובמידה והחולה הגיע בזמן אל חדר המיון (עד 3 שעות מתחילת האירוע) יינתן לו טיפול ממיס קרישים - טיפול TPA, שמטרתו להמיס את הקריש החוסם ולחדש את אספקת הדם למוח כמה שיותר מוקדם. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר כך הוא יעיל יותר. לאחר מספר שעות היעילות קטנה וגם האפשרות של סיבוך עקב דימום מוחי גדלה. הטיפול לא מתאים לכל חולה ורק הרופא במיון יוכל לקבוע למי הוא מתאים. המחקר העיקרי שבדק את יעילות טיפול ה-TPA הראה כי הטיפול מעלה את הסיכוי להחלמה מלאה בכ-40%.

הזיהוי המיידי של הסימנים מביא גם להתייחסות מהירה של הרופאים המיומנים בשטח שתפקידם לאבחן במהירות את הסיבה לאירוע ולטפל בהתאם לשם הקטנת הסיכון לאירוע מוחי נוסף. במידה ומתרחש אירוע חוזר הוא בדרך כלל קורה בסמוך לראשון והוא קשה יותר ולכן יש למהר ולתת את הטיפולים מתאימים למניעה משנית בצורת תרופות מדללות דם, וכן גם את הטיפולים בגורמי הסיכון לאירוע מוחי. לאחר אירוע מוחי קל או חולף קיים סיכון של עד 10% לאירוע מוחי משמעותי בתוך שבוע ימים בהתאם לגורמי הסיכון, ועל כן קיימת חשיבות רבה לאבחון הסיבה לאירוע הראשון. הטיפול המניעתי המיידי יכול להקטין את הסיכון לאירוע חוזר ב-80%.

ד"ר יונתן שטרייפלר הוא מנהל יחידה נוירולוגית במרכז רפואי רבין מקבוצת "הכללית".

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה ושבץ מוח.