כיבים ברגליים והטיפול בהם

(0)
לדרג

פצעים שאינם מתרפאים מופיעים ברגליים בשל ליקוי בשסתומי הוורידים החד-כיווניים. זיהוי מקור הבעיה וטיפול מונחה אולטרה-סאונד פותרים את הבעיה

מאת: ד"ר יאיר גלילי

כיב בגפיים התחתונות מוגדר כאזור ברגל, בקרסול או בכף הרגל שאינו מכוסה בשכבת עור, כך שנוצר מעין מכתש של רקמות תת-עוריות גלויות. הכיב יכול להשתנות בממדיו ובעומקו, עשוי להיות נקי או עלול להיות מודלק ומזוהם.

בעולם המערבי 10 מכל 1,000 אנשים בוגרים יסבלו בשלב כל שהוא של חייהם מכיב לא מתרפא ברגליהם. בכל רגע נתון 3-1 אנשים מתוך 1,000 באוכלוסייה הבוגרת סובלים מכיב, כאשר השכיחות עולה עם הגיל. למרות שזו נחשבת לבעיה שמופיעה בגילאים מתקדמים, 20% מהסובלים מכיבים ברגלים צעירים מגיל 40. הבעיה גורמת לרוב לכאב, עוגמת נפש ולהפרעה מתמשכת באיכות החיים. מחקרים רפואיים מצאו שקרוב ל-80% מכיבי הרגלים נגרמים בשל אי ספיקת ורידים, 15% מהפצעים נגרמים עקב הפרעות בזרימת דם בעורקים, וכ-5% בשל סיבות נוספות, כגון סוכרת, מחלות פרקים ודלקות כלי דם קטנים (ווסקוליטיס) הנלוות אליהן.

זיהוי - המפתח לטיפול מוצלח

עד לפני שנים לא רבות הבעיה נחשבה כלא ניתנת לטיפול, ואדם שסבל מפצעים כרונים ברגלים נידון להישאר עמם כל ימי חייו. הטיפול המקובל היה מריחת משחות למיניהן וחבישה של אזור הכיב יחד עם תחבושת או גרב אלסטית לרגל, במידה שהמקור לבעיה היה ורידי. טיפולים אלה לרוב לא הביאו לריפוי הפצעים. בעקבות מחקרים שנערכו בשנות ה-80 וה-90, חלה התקדמות ניכרת בהבנת מנגנוני יצירת הפצעים, ובעקבות כך גם בטיפול. המצב כיום הוא שניתן לרפא לחלוטין יותר משני שלישים (קרוב ל-70%) מהכיבים בגפיים התחתונות.

המפתח להצלחת הטיפול הוא זיהוי נכון של הבעיה הגורמת להיווצרות הכיב ומתן טיפול בהתאם. אם הטיפול יתמקד רק בכיב עצמו ולא בסיבה שגרמה להופעתו, הרי שאף אם יהיה שיפור במצב הפצע, הוא יהיה זמני כל עוד לא נפתרה הבעיה הבסיסית שבעטייה נגרם הכיב.

בשל חוסר מודעות הקיים, הן בקרב אוכלוסיית החולים והן בקרב חלק מהרופאים, חולים רבים הסובלים מכיבים כרוניים בגפיים התחתונות אינם נעזרים בטפולים יעילים כיוון שאינם מודעים לכך שניתן לפתור את בעייתם באופן יעיל, דבר שלרוב אינו מחייב ניתוח או אשפוז. כמו כן, לאחר שהפצעים התרפאו, אין יותר צורך בחבישות מקומיות וגרביים אלסטיות. בנוסף, אצל אנשים שעדיין אינם סובלים מפצעים ניתן למנוע הופעה של כיבים אם יעברו טיפול מניעתי מבעוד מועד.

כאמור, מרבית הכיבים ברגלים נוצרים בעקבות בעיה בוורידים. מדובר בכישלון של השסתומים החד-כיווניים המצויים בקטע לא גדול יחסית של ורידי הרגלים לכוון את הדם לנוע אל הלב. עקב כך, הדם באותם ורידים לא תקינים זורם בכיוון ההפוך מהרצוי, כלומר כלפי כפות הרגלים (בהשפעת כוח המשיכה). מצב זה נקרא אי ספיקת ורידים. הלחץ הגבוה הנוצר בווריד הלא תקין גורם להשפעות לא רצויות על שאר הוורידים ועל הרגל. השסתומים בענפי הורידים הקרובים לעור נהרסים, אותם ורידים מתחילים לבלוט, ונוצרות דליות ורידיות. בשל דליפת נוזלים מתוך הוורידים המקולקלים לכיוון רקמות הרגל, מתחילים לחוש בכבדות, עייפות בעמידה ממושכת, נפיחות ברגלים או בצקות, שינויים כרוניים בצבע הרגל ולעיתים אירועי דימום מקומי. במידה שהבעיה אינה מטופלת בזמן, נוצר לחץ המפריע לאספקת הדם לעור ברגלים התחתונות ובקרסוליים ובעקבות כך עלולים להופיע כיבים שאינם מתרפאים.

טיפולים באי ספיקת ורידים

^^ניתוח וורידים:^^

ידוע גם בשם stripping. טיפול זה קיים מאות שנים ועדיין נפוץ היום. בפעולה זו, המתבצעת תחת הרדמה אזורית או כללית, שולפים דרך מספר חתכים, החל מהמפשעה, את הווריד החולה ואת סעיפיו. לניתוח זה חסרונות רבים, הכוללים שיעורי כישלון גבוהים יותר מ-50%. זמן החלמה ממושך יחסית, עד כשבועיים, בשל כאבים וקושי בתפקוד יום-יומי. ישנם סיבוכים הקשורים לניתוח ולהרדמה, כגון זיהומים, ובעיה מטרידה במיוחד - פגיעה בעצבים תחושתיים הגורמת לכאב כרוני ברגל בקרב כשליש מהמנותחים.

^^טיפול באנרגית לייזר:^^

במהלך הטיפול מוחדר לאורך הרגל, תחת הרדמה מקומית, סיב אופטי לתוך הווריד. הסיב פולט קרן לייזר שמרתיחה את הדם, מבשלת את הווריד מבפנים וגורמת לו כוויות. הטיפול הוכח כפתרון חלקי בלבד, שאינו מטפל בכל הוורידים, אינו מתאים לכל המטופלים, ודורש השלמת טיפולים נוספים באמצעות ניתוחים או סקלרוזציה מונחית אולטרה-סאונד.

^^סקלרוטרפיה מונחית אולטרה-סאונד (Ultrasound Guided Sclerotherapy):^^

הודות להתפתחויות בשטח האולטרה-סאונד בעשורים האחרונים, ניתן כיום לטפל ברוב החולים בטיפול יעיל המהווה חלופה מצוינת לניתוח. בטיפול זה, במקום להוציא את הווריד החולה באמצעות ניתוח, גורמים לו להיעלם ולהיספג בגוף באופן הדרגתי, ובכך מונעים את הלחץ על הרגליים. הטיפול נוח, מאפשר חזרה מיידית לפעילות, ואינו כרוך בהרדמה, חתכים וכאב. הפעולה מבוססת על הזרקת חומר מוקצף בשםpolidocanol באמצעות מחט עדינה באופן ישיר לתוך הווריד הלא תקין. כאשר החומר בא במגע עם דפנות הכלי, נוצרת תגובה מיידית של כיווץ, יחד עם תחילת תהליך דמוי דלקת המוגבלת לדופן הפנימית. תהליך זה גורם לבסוף להידבקות דפנות הכלי ולספיגתו באופן הדרגתי בגוף. לאחר הטיפול זרימת הדם מהרגל מתבצעת דרך הוורידים שלהם שסתומים תקינים, המהווים את מרבית הוורידים ברגל, וכך יורד הלחץ ברקמות הרגלים. זרימת הדם הוורידי מתרחשת בוורידים התקינים שאורכם הכולל כ-20 מ', כך שאין כלל פגיעה בניקוז הוורידי.

בעקבות הטיפול ישנה ירידה מיידית בלחץ ההרסני שנוצר ברגל כתוצאה מאי ספיקת הורידים, וכתוצאה מכך מופיע שיפור ניכר בכאב ובנפיחות, וכן במראה הרגל. חשוב מכל, הכיבים, במידה שהיו כאלה טרם הטיפול, נרפאים לרוב לחלוטין. על מנת להגיע לריפוי מלא נחוצות לרוב עד שלוש פגישות טיפוליות. רב המטופלים מדווחים על שביעות רצון מרובה מהטיפול ומתוצאותיו. שלא כמו בניתוח, ניתן לטפל בלא הגבלת גיל, וגם בנוכחות מחלות רקע רבות.

חשוב למנוע את הבעיה עוד בתחילתה, כלומר כאשר מופיע אחד מהסימנים הבאים לאי ספיקת ורידים: ורידים בולטים (דליות), כבדות ועייפות בעמידה ממושכת, בצקות ושינויים בצבע השוקיים והקרסוליים, במקרים אלה מומלץ לפנות לייעוץ ולטיפול. כאשר סיבת הפצע ברגל מקורה בבעיה בעורקים, יש לשקול יחד עם מומחה כלי דם טיפול התערבותי לשחזור אספקת הדם באמצעות צינתור והרחבת בלון, ולעיתים תומכן (stent) או ניתוח למעקף החסימה.

ד"ר יאיר גלילי הוא מנהל היחידה לטיפולי ורידים במכון מור, מומחה לכלי דם ורופא בכיר במרכז לטיפול בפצעים בבית החולים השיקומי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום ורידים וכלי דם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום