היפגעות ילדים: מגפת האלף השלישי

בישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, היפגעות מתאונות מהווה בעיה מרכזית בתחום בריאות הילדים. תאונות הן גורם עיקרי לתחלואה, אשפוז ותמותה של ילדים, בכל הגילאים, וכן גורם מוביל לנכות ולאובדן שנות חיים פוטנציאליות.

בעוד שתשומת הלב הציבורית ממוקדת בנושאים חברתיים כמו רווחה, איכות סביבה ועוד, בעיית היפגעות הילדים בתאונות נדחקת ואינה מטופלת כמעט בכלל ברמה הלאומית, זאת למרות שיעורי התמותה והתחלואה הגבוהים. על-פי דו"ח חדש של ארגון "בטרם" בנושא היפגעות ילדים בישראל, עולה כי בקרב ילדים בני 17-1 שליש ממקרי המוות וכ-40% מהפניות למיון מקורם בתאונות ולא במחלות.

ארגון הבריאות העולמי הכריז על היפגעות ילדים כעל המגיפה של האלף השלישי. מדו"ח דצמבר 2008 של הארגון ויוניצף עולה, כי יותר מ-2,000 ילדים מתים בעולם בכל יום עקב פגיעות בלתי מכוונות; שיעורי התמותה הגבוהים ביותר כתוצאה מהיפגעות הם באפריקה: פי 10 יותר מאשר בארצות אירופה המערבית, אוסטרליה, ניו זילנד, שבדיה ואנגליה - שם שיעורי ההיפגעות הם מהנמוכים בעולם.

על-פי הדו"ח, חלה ירידה בשיעורי התמותה מהיפגעות בין השנים 1995 ל-2005: משיעור של 8.1 מקרי מוות ל-100 אלף ילדים ב-1995 ל-5.8 מקרי מוות ל-100 אלף ילדים ב-2005 (ירידה של 28%). במספרים מוחלטים מדובר בירידה מממוצע שנתי של 216 ילדים הרוגים בשנים 1997-1995 לממוצע של 146 ילדים הרוגים בשנים 2005-2003.

הסיבות לתמותה שבהן חלו הירידות המשמעותיות ביותר היו: נפילה (84.3%), טביעה (43.6%) ופגיעה בהולך רגל (42.7%). הירידה בשיעור התמותה עמדה על 34% בקרב יהודים לעומת 24% בקרב ערבים בשנים 2005-1999 - ילדים ערבים מתים פי 2 יותר מילדים יהודים. האשפוז עקב היפגעות ירד ב-6.3% בין השנים 2000 ל-2005. לא נצפו הבדלים משמעותיים בשיעורי הפונים למלר"ד (רפואה דחופה) עקב היפגעות בשנים האחרונות.

בכל שנה מתים עקב פגיעות כ-150 ילדים, כ-25 אלף מתאשפזים וכ-180 אלף ילדים פונים לחדרי המיון בגין פגיעות. לפי הערכות, כמחצית מילדי ישראל נפגעים באופן שדורש טיפול רפואי בקהילה.

מהדו"ח עולה כי כרבע ממקרי התמותה בגין תאונות מקורן בתאונות בית ופנאי. הסיבות העיקריות לתמותה שנגרמה כתוצאה מתאונות בית ופנאי, לפי סדר השכיחות, היו: טביעה, חנק, נפילה, אש/כווייה ותאונות ירי. הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז ילדים עקב היפגעות הייתה נפילה (38.1%), הסיבה השנייה הייתה תאונת דרכים (12.5%) והשלישית - הרעלה (6.8%). אחד מכל 13 ילדים פונה למלר"ד בגין פגיעה.

שיעור התמותה עקב היפגעות גבוה ביותר בגיל הרך (עד גיל 5) ובקבוצת בני הנוער (גילאי 15- 17). בנים נפגעים יותר מבנות. היחס בין תמותת בנים לבנות עולה עם הגיל. בקרב תינוקות בשנת החיים הראשונה, ממוצע מספר ימי האישפוז עקב היפגעות הוא הגבוה ביותר. שיעורי הפניות למלר"ד הגבוהים ביותר מכל קבוצות הגיל נמצאו בקרב בני 4-1.

שיעור התמותה של ילדים מהיפגעות נמצא גבוה בקרב ערבים בהשוואה לילדים יהודים, בכל קבוצות הגיל. ההבדלים הבולטים היו בקבוצות הגיל 1-0 ו-4-1, שבהן שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים ערבים היו גבוהים כמעט פי שבעה מילדים יהודים.

קיימים פערים גדולים בין רשויות מקומיות שונות ובפרט בין רשויות ערביות לבין רשויות יהודיות: שיעורי התמותה של ילדים ברשויות הערביות בין השנים 2003-2005 היו גבוהים יותר מאשר שעורי התמותה של ילדים ברשויות היהודיות (שיעורי היפגעות ל-100 אלף ילדים), למשל שיעור התמותה מהיפגעות בכפר קאסם גבוה פי 15 מאשר באשדוד.

ארגון הבריאות העולמי הכריז על היפגעות ילדים כעל המגיפה של האלף השלישי. תאונות הורגות ילדים יותר מאשר כל מעשי האיבה, מעשי האלימות והמחלות גם יחד, אולם בעוד שקשה למנוע מחלות כמו סרטן, הרי שניתן למנוע 95% מהתאונות הללו באמצעים סבירים.

היפגעות מהווה גורם מרכזי לתמותה ונכות בקרב ילדים באירופה. ב-2004 מתו 42 אלף ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת באירופה. בישראל שיעור התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת לקבוצת גיל 0-19 הוא בין הנמוכים ביחס לשאר מדינות אירופה (ל-100 אלף תושבים). בישראל ב-2005 שיעור האשפוזים של ילדים גבוה ביחס למדינות אירופה. בקבוצת הגיל 0-4 אושפזו בישראל כ-1,467 ילדים מפגיעות ל-100 אלף - פי שלוש מאשר בהולנד.

בשנת 2006 בלבד העלות של ביקורי ילדים במלר"דים ועלות האשפוז של ילדים עקב היפגעות נאמדת בכ-272 מיליון שקלים. יש להדגיש שעלויות אלה הן חלקיות בלבד ואינן משקפות את מכלול העלויות הנובעות מהיפגעות: לא הובאו בחשבון עלויות נוספות שעלולות להיווצר עקב ההפגעות לנפגע עצמו ולבני משפחתו, וכן לא חושבו מלוא העלויות הנגרמות למערכת הבריאות, שכוללות גם טיפול בנפגעים שלא הגיעו לבתי החולים וטיפולי המשך בפצועים במחלקות השיקום ובביתם.

כותבי הדו"ח ממליצים לאמץ את יעדי ועדת 2020 של משרד הבריאות - הפחתת היפגעות הילדים בכ- 50% עד לשנת 2020. כמו-כן, לבנות וליישם תוכנית לאומית לבטיחות ילדים בישראל. בנוסף, לנקוט בפעולות המכווונות למניעה של היפגעות ילדים, בהתבסס על נתוני ההיפגעות ובאמצעות שימוש בדרכי פעולה שהוכחו יעילות במחקר ובניסיון מעשי. מערך לאומי לאיסוף נתוני היפגעות ובטיחות, שבהקמתו החל משרד הבריאות, יספק נתונים מלאים יותר ויהפוך אותם זמינים יותר לעוסקים במניעה.

בואו לדבר על זה בפורום "בטרם" - לבטיחות ילדים.