גיל המעבר - גם אצל גברים

גיל המעבר הגברי קשור במידה רבה לירידה ברמות הטסטוסטרון. ההשפעה ניכרת לא רק בחיי המין, אלא בהיבטי בריאות מגוונים

מאת: מערכת דוקטורס, 02/02/12

"גיל המעבר" הוא מושג מוכר לגבי תופעות שפוקדות נשים בסביבות העשור החמישי והשישי לחייהן. בעוד אצל הנשים הפסקת המחזור החודשי היא סימן ברור לשינוי הפנימי, הרי שאצל הגברים מדובר בירידה הדרגתית ברמות ההורמון טסטוסטרון, שביטוייה רבים ולכן קשים יותר לזיהוי. לא רבים יודעים כי גם גברים עלולים לסבול מתופעות פיזיולוגיות מטרידות המאפיינות גיל מסוים, ובדרך כלל גיל צעיר יותר מזה שבו מתחילות תופעות גיל המעבר הנשי. גיל המעבר הגברי מופיע לרוב אחרי גיל 40, ונגרם מירידה ברמות הורמון המין הגברי - הטסטוסטרון. עד 50% מהגברים יסבלו ממחסור בטסטוסטרון, שישפיע עמוקות על אורח חייהם ובריאותם. ההערכות מלמדות כי כמאה אלף גברים בישראל סובלים כעת מתופעות גיל המעבר הגברי. כ-95% מהם אינם מאובחנים (האבחון נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה) ואינם מטופלים.

טסטוסטרון - לא רק בחיי המין

נהוג לחשוב כי הטסטוסטרון אצל גברים קשור בעיקר לתפקוד בחדר המיטות והחוסר בו ישפיע במקום זה, אך תפיסה זו שגויה, שכן התופעות המתלוות אליו כוללות גם עייפות, דיכאון, עצבנות, קשיים בשינה, אדישות, חולשת שרירים, השמנה ונטייה לסוכרת.

הסיבה לרמת האבחון והטיפול הנמוכה נעוצה בעובדה שגברים רבים, וגם חלק מהרופאים, רואים בכל אלה חלק מתהליך הזדקנות "טבעית", או "התחלת הסוף". לדברי ד"ר רן כץ, רופא בכיר במחלקה לאורולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם: "ההשפעה של הטסטוסטרון על גוף האדם רחבה יותר מאשר רק על התחום המיני. כיום אנו יודעים כי חסר בטסטוסטרון משפיע גם על נפח השרירים, היענות הגוף לאינסולין, ייצור כדוריות דם אדומות וכן על תהליכי חשיבה וריכוז. עם זאת המודעות לצורך בטיפול בחוסר בטסטוסטרון עדיין נמוכה ורבים מהגברים אינם פונים לטיפול ואינם מאובחנים".

מחקר חדש שהוצג בארה"ב, המבוסס על ניתוח נתונים רחבי היקף, מצא כי גברים בעלי רמת טסטוסטרון נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר למות בגיל צעיר יותר. המחקר הוצג בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה שנערך בסן-פרנסיסקו.

במסגרת המחקר גויסו 1,954 גברים בגילאים 89-20, שעקבו אחריהם במשך 7.2 שנים, עד חודש אוגוסט 2007. המשתתפים חולקו לקבוצות על בסיס רמות הטסטוסטרון בדמם - אלו שלהם רמת טסטוסטרון מתחת 8.7 ממו"ל או אלו שרמת גבוהה מכך. לאחר מכן השוו החוקרים את שיעור התמותה מכל הסיבות בין שתי הקבוצות. במהלך המעקב אירעו 226 מקרי מוות באוכלוסיית המחקר. לאחר תקנון הנתונים, נמצא כי גברים שלהם הייתה רמת טסטוסטרון נמוכה היו בסיכון גבוה משמעותית למות מאלו שרמת הטסטוסטרון שלהם הייתה נורמלית.

בניתוח מפורט של מקרי המוות מצאו החוקרים כי גברים עם רמת טסטוסטרון נמוכה יותר, היו בסיכון גבוה יותר למות בשל סרטן או מחלות לב ולא ממחלות במערכת הנשימה. יצוין כי הגברים בקבוצה עם רמות הטסטוסטרון הנמוכות נטו להיות מבוגרים יותר ועם שיעור גבוה יותר של מחלת הסוכרת, יתר לחץ דם וסינדרום מטבולי. החוקרים הכירו בבעיה שקשה לקבוע האם החוסר בטסטוסטרון הוא סיבה או תוצאה של המחלות שבהן הנחקרים חולים.

עניין של הישרדות

רובין הרינג, עורך המחקר, דוקטורנט במכון לרפואה קהילתית והמחלקה לרפואה פנימית מאוניברסיטת מוריץ-ארנדט מגרמניה, מסביר: "כאשר השווינו הישרדות של גברים עם רמת טסטוסטרון נמוכות לכאלה עם רמות גבוהות יותר, מצאנו כי רמות נמוכות הורידו את רמת ההישרדות. על פי ניתוח הנתונים, גברים עם פחות מ-8.7 ממו"ל היו בסיכון כפול למוות מאלו שהרמה בדמם הייתה גבוהה".

לדברי ד"ר כץ, "המחקר מדגיש את החשיבות של הטיפול בחולים בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות, גם כאשר אין לאדם סימפטומים. רבים מהאנשים הצעירים יותר הלוקים בהשמנת יתר ורמות טסטוסטרון נמוכות, אינם מראים סימפטומים, וצריך לטפל גם בהם ולא רק במקרים קלאסיים של היפוגונדיזם (חסר בטסטוסטרון). הטיפול המוצע כיום הוא באמצעות תחליפים נוחים לשימוש, כגון ג'ל טסטוסטרון המקל על ההתמודדות של הגברים".

בואו לדבר על זה בפורום אורולוגיה.