אפליה במתן שירותי בריאות לבדואים

ל-50 אלף ילדים בדואים (60% מהאוכלוסייה), החיים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, לא ניתן שירות של רופא ילדים. כך עולה מדו"ח של קבוצת "נשים מובילות בריאות" ועמותת "רופאים לזכויות אדם". הדו"ח מגלה כי כ-80% מהילדים המאושפזים בכל קיץ בביה"ח סורוקה הם מהכפרים הבלתי מוכרים, למרות שהם מהווים 25% מילדי האזור בלבד.

הדו"ח, שנכתב ע"י הייג'ר אבו-שארב, בחן את מצב שירותי הבריאות במרפאות הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. מתברר כי במרפאות אלו אין שירותי רופא ילדים, נשים ורופאים מקצועיים בכלל. כמו-כן, אין בתי מרקחת, הצוות לרוב אינו דובר ערבית ושעות הפעילות מצומצמות.

עוד עולה מהדוח כי קיים פער ניכר בין שירותי הבריאות הניתנים ביישובים היהודים בנגב לעומת המרפאות הקיימות ב-11 מהכפרים הבלי מוכרים. בהשוואה שבוצעה בין היישובים היהודים עומר, להבים ומיתר לבין הכפרים הבדואים - ביר הדאג', אלגרין ואום-מתנאן, כפרים בהם פועלות מרפאות, מתגלה אי שיוויון ברור. ביישוב עומר לדוגמא, יש 214 שעות קבלה שבועיות של כלל הרופאים, ביניהם רופאים מומחים, לעומת הכפר אלגרין שבו יש 36 שעות קבלה שבועיות לרופא משפחה בלבד. בעומר, להבים ומיתר יחדיו יש כ-406 שעות קבלה לעומת 127 שעות קבלה בשלושת הישובים הבדואיים המקבילים - כמעט פי שלוש.

מחברי הדו"ח ערכו סקר בקרב 70 נשים מהכפרים הבדואים בנגב, בו נבדקו נושאים הקשורים לנגישות ושביעות רצון מהשירות לילדים הניתן במרפאות הקיימות. על פי הסקר, 55% בלבד מהנשים פונות למרפאות הקיימות בכפרים לצרכי טיפול בילדיהן בעוד ש-45% מהן כלל לא מבקרות בהן, או מבקרות בהן לפעמים. 48% מהנשים דיווחו כי נאלצו לפנות לקבלת טיפול המשך במקום אחר (מתוכן 87.5% דיווחו כי הטיפול במרפאה "לא עזר"): 77% מהן פנו לרופא פרטי ו-13% פנו למיון ילדים בביה"ח סורוקה. כמו כן, 50% מהנשים דיווחו כי הן מגיעות למרפאה עם ילדיהן ברגל, במסע שלחלקן אורך כשעתיים.

כיום, ישנן 12 מרפאות בכפרים הבדואים בנגב שהוכרו מאז שנת 1999 ו-8 תחנות לאם ולילד המשרתות 20% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב בלבד. אולם, מרפאות אלו סובלות משירותי רפואה נמוכים בזמינותם ונגישותם לאוכלוסייה, שכן הן סובלות מליקויים חמורים בשל, בין השאר, אי חיבורן לרשת החשמל והיעדר רפואה מומחית.

בתגובה לדרישה של הארגונים ממנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל קופ"ח "כללית", שמפעילה את רוב המרפאות בכפרים, לפעול לשיפור המצב, מסרו ממשרד הבריאות כי רופאי משפחה מהווים מענה מקצועי נאות לטיפול בילדים. מקופ"ח כללית נמסר כי רופאי המשפחה במרפאות הכללית מוכשרים לבדוק מבוגרים וילדים כאחד.

"חובתה של כללית להשוות את השירותים בכפרים לאלו הניתנים בישובים יהודים נובעת מהיותה גוף ציבורי האמון על אספקת שירותי בריאות, ושכך חלה עליה חובה למתן שירותי בריאות באופן שוויוני לכלל מבוטחיה", אומרת שלומית אבני מנהלת פרויקט תושבים ברל"א. "על משרד הבריאות חובה להבטיח כי שירותי בריאות יינתנו באופן שוויוני ונגיש לכל ובאופן ספציפי. חובתו לדאוג להעמיד לרשות תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב רופאי ילדים, בין אם באמצעות שירותי בריאות כללית ובין אם באמצעות נותני שירותים אחרים".

לדברי הייג'ר אבו-שארב, מחברת הדו"ח, "אסור לשכוח שתושבי הכפרים הם אזרחי ישראל, המבוטחים בקופות החולים הזכאים על פי חוק לקבלת שירותי בריאות נאותים ושווים לשאר האוכלוסייה. הדו"ח שלנו מוכיח כי קיימת אפליה מובנית כלפי תושבי הכפרים גם בשירותי הבריאות הניתנים להם".