סוכרת מסוג 1: מתמודדים ומודדים

לא ידוע מדוע לילד יש סוכרת וגם לא ידוע לנו מדוע המחלה פורצת דווקא בשלב מסויים. אולם, ידוע שהסוכרת לא פורצת בגלל אכילת סוכר עודף וגם לא בגלל שום דבר שאתם או ילדכם עשיתם או לא עשיתם. סוכרת מופיעה כאשר הלבלב מפסיק לייצר אינסולין. הלבלב הינו איבר (בלוטה) הממוקם מאחורי הקיבה. הוא מייצר אנזימים המשתתפים בעיכול מזון והורמונים המווסתים את מאזן הסוכר בגוף, כגון אינסולין. לבלב, הפועל כהלכה, מייצר את האינסולין בתאי בטא שבלבלב. האינסולין מסייע לגוף לנצל את הסוכר (גלוקוז) המגיע מהמזון לשם ייצור אנרגיה ובניית הגוף. האינסולין מכניס את הגלוקוז לתאים ומתפקד בדומה למפתח של דלת.

הדלת הינה שער התא, דרכו נכנס הסוכר לתוך התא לשם שימוש ותפקוד תקין. האינסולין הינו למעשה מפתח אשר פותח את השער, דרכו נכנס הסוכר לתא. ללא האינסולין הסוכר במזון אינו בשימוש על ידי תאי הגוף, תאי הגוף "רעבים" לאנרגיה ומתחילים לייצר חומצה. החומצה הינה חומר הרסני המסוכן לתאי גוף האדם. ללא אינסולין ואנרגיה (סוכר) לתאים הילד נעשה עייף, חלש ויורד במשקל.

בנוסף, הסוכר שנספג מהמזון דרך מערכת העיכול אל מערכת הדם "נתקע" בכלי הדם ולא מצליח להיכנס אל אברי המטרה (התאים) בגלל חסר האינסולין. בגלל הצטברות מרובה של הסוכר בדם הוא מופרש בשתן. ככל שערכי הסוכר בדם עולים בגלל שאין אינסולין להכניסו לתא, יש לילדים יותר שתן, הם נעשים צמאים יותר ומתחיל מעגל של שתייה מרובה והשתנה מרובה, כולל התעוררות בלילה לשם כך. לבסוף, אין יכולת להשלים את כמות הנוזלים שאבדו בשתן והילד מתייבש ונזקק למתן נוזלים דרך הוריד. אבחנת המחלה נעשית על ידי בדיקות דם ושתן פשוטות. כדי להוריד את ערכי הסוכר בדם יש צורך במתן אינסולין, המאפשר לגוף לנצל מחדש את הסוכר שהצטבר בדם ורמתו בדם יורדת, ונעצר תהליך ייצור החומצה.

כאשר מחזירים את האינסולין החסר, כל הסימפטומים נעלמים במהירות - הצמא חולף, ההשתנה המרובה נפסקת, יש שיפור בהרגשה הכללית וניתן לחזור לתפקוד רגיל.

שם המשחק הוא שמירה על ערכי סוכר בטווח מטרה, וזאת על ידי ניטור ערכי הסוכר בדם ועל ידי שמירה על איזון בין שלושה מרכיבים המשפיעים על רמת הסוכר בדם: מתן אינסולין, פעילות גופנית ותפריט מזון בריא הכולל פחמימות במידה מבוקרת.

בדיקת סוכר בדם ובדיקת שתן הופכות לחלק משגרת היום-יום. צריך למדוד את רמת סוכר בדם לפחות 4 פעמים ביממה - לפני ארוחת בוקר, לפני ארוחת צהרים, לפני ארוחת ערב ולפני השינה. אין טעם לבדיקת סוכר טרם חלפו שעתיים מהארוחה או משתיה המכילה פחמימות.

פעילות גופנית יום-יומית של 60 דקות ביממה, בין אם באופן רציף או לא, מומלצת לכל אדם בריא. אותה המלצה תקפה גם לחולי סוכרת. ילדים צעירים משתתפים בחוגי ספורט רבים ולמעשה מתרוצצים ומבצעים פעילות גופנית במשך שעות רבות מהיום. מומלץ להמשיך באורח חיים פעיל עם הסוכרת, אולם בזהירות, תוך שימוש בניטור תכוף, בהתאמת פחמימות ואינסולין לפעילות, כמובן בעזרת הצוות המטפל.

בעת ביצוע פעילות גופנית יש להקפיד על מדידת סוכר לפני ואחרי הפעילות וגם במשך הלילה שאחרי פעילות אחר הצהרים, משום שערכי הסוכר יכולים לרדת במשך 12 שעות לאחר הפעילות.

במשך הימים הראשונים להופעת הסוכרת אנו מצפים מערכי הסוכר להיות גבוהים מהרגיל ולא על הצד הנמוך, אולם עם החזרה לפעילות רגילה והזמן החולף אירועים אלו עשויים להופיע.

אם הילד קיבל כמות גדולה של אינסולין ביחס לכמות הפחמימות שאכל, לא אכל כמצופה או ביצע פעילות גופנית מרובה ביחס לכמות הפחמימות שאכל - רמת הסוכר בדם עשויה להיות נמוכה מדי. ארוע כזה מכונה היפוגליקמיה. זהו מצב בו רמת הסוכר בדם יורדת אל מתחת לנורמה (באדם בריא מוגדר כערך מתחת ל-60 מ"ג/ד"ל, וככל שהערך נמוך יותר מוגדר כמצב חמור יותר).

בחולי סוכרת תופעות של היפוגליקמיה מופיעות אף בערכים של מתחת ל-70 נמ"ג/ד"ל, ואז מומלץ לטפל. בילדים מתחת לגיל 6 שנים מומלץ לטפל גם בערכים מתחת ל-80 מ"ג/ד"ל, במידה ויש תסמינים של היפוגליקמיה.

^^במצב של תחושת היפוגליקמיה קלה, כלומר מצב בו הילד יכול לטפל בעצמו:^^

בילד או מתבגר: מתן של 15 גרם סוכר פשוט, כגון 125 מ"ל (חצי כוס) של מיץ ממותק רגיל או משקה מוגז רגיל (טרופית, מיץ, קולה וכדומה). ניתם גם לצרוך 250 מ"ל של חלב (כוס) או 15-10 גרם של טבליות גלוקוז, או 2-3 כפיות של סוכר עם מים.

אצל ילד קטן ניתן להסתפק ב-10 גרם של סוכר פשוט (סה"כ 2 כפיות של סוכר במעט מים). מתן כל אחת מאפשרויות טיפול אלה בדרך כלל מספיק ותחושת ההיפוגליקמיה חולפת תוך 10-15 דקות. במידה ותחושה זו לא חלפה תוך 15 דקות יש לחזור על אותו טיפול.

^^במצב של תחושת היפוגליקמיה בינונית, כלומר מצב בו אדם אחר צריך לטפל, אך הילד מסוגל לבלוע:^^

מתן של כמות גדולה פי 2 של סוכר מומלצת (20-30 גרם) באותן דרכי מתן. יש לוודא על ידי בדיקת דם חוזרת שערכי הסוכר עלו למעל 80 מ"ג/ד"ל בתום הארוע. במידה ולא ניתן לתת שתיה, אפשר למרוח דבש או תכשיר גלוקו - ג'ל על רירית הפה.

^^במצב של היפוגליקמיה חמורה, כלומר מצב בו יש איבוד הכרה או פרכוס וחוסר יכולת לבלוע:^^

בשלבים אלו רקמת המוח רעבה לסוכר ולא מסוגלת לתפקד באופן נורמלי ללא אספקת סוכר. סימנים - הליכה לא יציבה, דיבור לא ברור, בילבול, איבוד הכרה, פרכוס. במצב זה הטיפול המהיר הינו מציל חיים. במצב זה לא תמיד קיימת אפשרות לתת שתיה מחשש לחנק מחסר יכולת לבלוע. במצב זה ניתן למרוח דבש או גליקו - ג'ל על רירית חלל הפה, אולם כאשר קיים איבוד הכרה או פרכוס עדיף לטפל במיידי על ידי מתן זריקת גלוקגון.

האגודה לסוכרת נעורים בישראל תקיים ביום ב', 17 בנובמבר, את כנס "יום הסוכרת הבינלאומי", במרכז הירידים בגני התערוכה, ת"א, ביתן 11, בשעות 15.00-20.30. הכנס יתמקד במגוון נושאים: חידושי מחקר, טיפולים, טכנולוגיה, פעילות גופנית, תזונה וההתמודדות עם הסוכרת על כל היבטיה, שיועברו באמצעות הרצאות של מיטב המומחים הרפואיים בסוכרת נעורים בארץ.

הכתבה מתוך החוברת של ביה"ח אסף הרופא "הביתה מבי"ח - המדריך למשפחות סוכרתיות חדשות", באדיבות ד"ר רחמיאל מריאנה וצוות המרפאה הרב-תחומית לסוכרת ילדים ונוער מרכז רפואי אסף הרופא.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.