כשהגוף מדבר והנפש מקשיבה

(1)
לדרג

הילד מתלונן על כאבים, אך הבדיקות לא מגלות דבר. זה המקום שבו הפסיכולוגיה מנסה לעזור. על הפרעות פסיכוגניות

מאת: ד"ר פטרה זקהיים

מזה אלפי שנים תואר הקשר ההדדי בין גוף ונפש. מצד אחד, אי נוחות או מחלה גופנית משפיעות על המצב הנפשי ומהכיוון השני - מצב רוח או לחץ גורמים לעתים קרובות לתופעות גופניות. בהסתכלות הפסיכולוגית, קיימות שתי קבוצות של הפרעות פסיכוגניות: האחת "הפרעות פסיכוסומטיות", והשנייה "הפרעות סומטופורמיות".

הפרעות פסיכוסומטיות

המונח "הפרעה פסיכוסומטית" נתבע לפני שנים רבות כשחשבו שגורמים רגשיים/נפשיים הם הסיבה הבלעדית למחלות גופניות מסוימות כמו אסטמה, כיב קיבה, יתר לחץ דם ראשוני ועוד.

היום השתנתה התמונה והדעה השולטת מניחה, שלמחלות אלו קיימת תשתית פיזיולוגית ברורה ומצבים פסיכולוגים משפיעים על התפרצות ומהלך המחלה.

^^אולקוס, לדוגמא^^

כיב קיבה (אולקוס) הוא דוגמא קלאסית למצב רוח או לחץ, המשפעים לעתים קרובות על תופעות גופניות. התופעה נפוצה בגיל ההתבגרות, בקרב נערים ונערות הנמצאים תחת לחצים שיכולים לזרז או להביא להתפרצות המחלה.

לדוגמא המקרה של נער בן 17, תלמיד בכיתה י"ב שמשקיע מאמץ רב בלימודים למבחני הבגרות. לא מזמן הוא החל לסבול מכאבי בטן שהלכו והחמירו. בביקור אצל רופא המשפחה מאובחן אצלו כיב קיבה.

מבחינה פיסיולוגית, כיב קיבה הוא מצב של פציעה בשכבת הרירית של הקיבה, הגורמת לכאבי בטן ההולכים ומחמירים עד אפשרות של דימום בדופן הקיבה.

אולם, הטיפול המומלץ בכיב הקיבה של הנער, ישלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי ע"י שיטות להפחתת לחץ נפשי.

הפרעות סומטופורמיות

קבוצה נוספת של תופעות גופניות הקשורות לגורמים פסיכולוגיים, מכונה בסיווג הפסיכיאטרי (DSM (IV 'הפרעות סומטופורמיות'. קבוצה זו מתאפיינת בסימפטומים גופניים שנראים כמו מחלה פיזיולוגית, אך הבדיקות לא מגלות שום ממצא אורגני שמסביר את ההפרעה עצמה או את עוצמתה. התופעה לא ניתנת לשליטה רצונית.

^^הפרעת כאב^^

ההפרעה הסומטופורמית השכיחה ביותר בקרב ילדים ונוער הינה הפרעת כאב (Pain Disorder). במרכזה עומדת תלונה חוזרת ומתמשכת של כאב מסוים, שמגביל את הפעילויות הרגילות של הילד.

כאבי בטן, ראש וגפיים שכיחים מאוד בתקופת הילדות וההתבגרות. כ-15% מילדי בית הספר מתלוננים על כאבי בטן, מספרים דומים מדווחים לגבי כאבי ראש וגפיים, כאשר כאבים שונים יכולים להופיע בו זמנית. ברוב המקרים (כ-90%) לא נמצא הסבר גופני לתלונות ולכאבים.

שיטות פסיכותרפויתיות שונות נמצאו כיעילות, אך עדיין לא נעשה מחקר מספק שיקבע את השיטה המועדפת. במקרים בהם מתגלים מצבי דיכאון או חרדה קשים יכול לעלות הצורך בטיפול תרופתי מתאים, במקביל לטיפול הפסיכותרפויתי.

^^אמא, כואב לי...^^

לדוגמא, ילדה בת 8, שמתלוננת על כאב משתנה, לרוב באזור הטבור, שיכול 'לטייל'. בדרך כלל, הכאב מופיע בהתקפים במשך זמן לא קבוע וללא קשר לארוחות, יציאות או מזון ספציפי. בנוסף, לכאבי הבטן היא מרבה להתלונן על כאבי ראש, בחילות, עייפות וחוסר תאבון, והיא נעדרת הרבה מביה"ס.

הילדה עוברת בירור גופני מעמיק, אך לא נמצא שום ממצא פתולוגי ומופנית להערכה פסיכיאטרית מקיפה. שם מתגלה סיפור של ילדה רגישה ומודאגת, עם נטיה לפרפקציוניזם וערך עצמי נמוך ומתברר גם שהכאבים החלו אחרי כישלון בלימודים.

ההערכה הפסיכיאטרית כוללת גם מפגש עם ההורים של הילדה. במהלכו מתברר, שלהורים יש רמת חרדה גבוהה במיוחד כלפי מחלות והם בכלל כועסים על ההפניה לפסיכיאטר ודורשים את המשך הבירור הגופני.

הטיפול במקרים כאלה כולל טיפול הן בילדה והן במשפחה והוא עלול להיות ממושך. בתהליך הטיפולי מנסים להחזיר את הילדה לתפקוד תקין ולהפחית או אפילו להעלים את הסימפטומים הגופניים ע"י התייחסות ללחצים הפסיכולוגיים הגורמים לתופעה.

^^היסטריה^^

העתיקה ביותר בין ההפרעות הסומטופורמיות הינה 'ההפרעה הקונברסיבית' (Conversion Disorder), המוכרת גם כהיסטריה. התופעה יכולה להופיע בצורת הפרעות ראיה ובליעה, התעלפויות או פרכוסים, קשיי הליכה או דיבור.

את משמעותה המודרנית קיבלה התופעה מזיגמונד פרויד, שטבע את המונח 'היסטריה קונברסיבית'. קונברסיה הינה מנגנון הגנה פסיכולוגי, המאפשר לאדם להתמודד עם פנטזיות בלתי מקובלות או אף אסורות כדי למנוע תחושות חרדה או אשמה גלויות. מדובר על פנטזיות לא-מודעות כמו פנטזיות מיניות, תוקפניות, תחרותיות או תלותיות.

מנגנון ההגנה הפסיכולוגי פועל בשני שלבים: בשלב הראשון הפנטזיה נדחקת לתת-מודע. בשלב השני היא מקושרת לאיבר גופני, המפתח סימפטומים של מחלה ולכאורה, הפנטזיה נעלמת ולא ניתנת יותר לזיהוי.

^^אמא, אני לא רואה^^

לדוגמא, ילד בן 10, שקט ונבון, מופנה לאבחון פסיכיאטרי לאחר בירור גופני מקיף בשל הפרעות ראייה. הוא מתקשה לראות את הלוח בביה"ס, מתנגש מדי פעם בצורה דרמטית ברהיטים בבית בטענה שאינו רואה אותם, ומבקש לעתים מאמו להובילו ביד בקניון, כי אינו רואה. לעומת זאת, אין לו בעיה לשחק כדורסל והוא קולע סלים לא רע בכלל.

הילד מופנה להערכה פסיכיאטרית ושם מתברר, שהסימפטומים הופיעו לאחר שהוא ראה מריבה אלימה בין הוריו שהסתיימה בפרידתם. הילד מרגיש אשם באירוע, כי לפני כן גילה לאמו שאבא בוגד בה.

הטיפול הפסיכותרפויטי יכול לעזור לילד להבין ולהתמודד עם הפנטזיות התוקפניות כלפי הוריו וראייתו יכולה לחזור לנורמה.

הפרעות פסיכוגניות שכיחות מאוד בקרב ילדים ונוער. ככלל, כשהילד מתלונן כל הזמן על כאבי ראש או בטן, צריך להאמין לו, באמת כואב לו. חשוב לברר את המקור והסיבה לכאבים מכל ההיבטים, הן מבחינה פיסיולוגית והן מבחינה רגשית.

ד"ר פטרה זקהיים היא מנהלת היחידה לבריאות הנפש ילדים ונוער, בית החולים 'מאייר' לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום