ירידה במספר הרופאים והאחיות

עכשיו זה רשמי: נמשכת מגמת הירידה בשיעור הרופאים והאחיות, כך עולה ממידע חדש שמפרסם בימים אלה משרד הבריאות בנושא "כוח אדם במקצועות הבריאות 2007".

עפ"י הנתונים, שיעור הרופאים עד גיל 65 ירד ל-3.5 ל-1,000 תושבים בסוף 2007, בהשוואה ל-3.7 ל-1,000 תושבים בסוף 2000. הירידה בשיעור הרופאים היא תוצאה של פרישה מוקדמת וירידה במספר הרשיונות החדשים משנת 2000. מספר הרשיונות החדשים שהונפקו בשנת 2007 ירד ל-546, בדומה למכסה במחצית שנות ה-80. עיקר הירידה נובעת מירידה במספר הרופאים העולים. מספר הרופאים בוגרי הארץ נשאר יציב - כ-300 בשנה.

משנת 2005, מחצית מכלל הרשיונות החדשים היו של בוגרי ישראל - 56% בשנת 2007 בהשוואה ל-33% בשנת 2000. בשנת 2007 הונפקו 238 רשיונות חדשים ברפואה לבוגרי חו"ל. ארצות הלימוד העיקריות של ישראלים בוגרי לימודים בחו"ל שקיבלו רישיון ב-2007 היו הונגריה (45), רומניה (10) ואיטליה (9).

עוד עולה מהדו"ח, כי אחוז הרופאים הצעירים עד גיל 45 במגמת ירידה - 29% בסוף 2007, לעומת 37% בשנת 2000 ו-43% בשנת 1995. מגמה זו צפויה להימשך אם מספר הרשיונות לא יגדל. לעומת זאת, אחוז הנשים מכלל הרופאים נמצא במגמת עלייה - 40% בשנת 2007 בהשוואה ל-37% בשנת 1997. אחוז הרופאים העולים יציב יחסית - 35% בשנת 2007 בהשוואה ל-33% בשנת 2000. יש לציין כי שיעור הרופאים בישראל גבוה בהשוואה לשיעור בממוצע מדינות האיחוד האירופאי.

אחוז המומחים מכלל הרופאים במגמת עלייה והגיע ל-50% בשנת 2007 בהשוואה ל-38% בשנת 1997. עלייה נרשמה גם בקרב אחוז הנשים מכלל הרופאים המומחים, כשליש בשנת 2007 בהשוואה לרבע בתחילת שנות ה-90. אחוז הנשים גבוה יחסית ברפואת משפחה, רפואת ילדים, פסיכיאטריה ואונקולוגיה ונמוך יחסית במקצועות הכירורגים.

בנוסף לירידה בכמות הרופאים, גם שיעור האחיות (מוסמכות ומעשיות) עד גיל 60 ירד ל-5.7 ל-1,000 תושבים בסוף 2007 בהשוואה ל-6.0 ל-1,000 תושבים בסוף 1997. יש לציין כי שיעור האחיות בישראל נמוך בהשוואה לממוצע במדינות האיחוד האירופאי. גם שיעור טכנאי השיניים עד גיל 65 מצוי במגמת ירידה - 0.48% ל-1,000 תושבים בסוף 2007 בהשוואה ל-0.52 בסוף שנת 2000. נתון מעניין נוסף הוא שרבע (23%) מטכנאי השיניים בישראל הם נשים.

למרות מגמת הירידה בשיעור הרופאים והאחיות, ישנם מקצועות שנשארו יציבים במשך שנים. שיעור רופאי השיניים עד גיל 65 לא השתנה מתחילת שנות ה-90 (1.1 ל-1,000 תושבים). אולם, אחוז הרופאים הצעירים עד גיל 45 ירד - 40% בסוף 2007 בהשוואה ל-51% בשנת 2000. יש לציין כי בסוף 2007 כשליש מכלל רופאי השיניים היו נשים, ללא שינוי בעשור האחרון. שיעור המומחים ברפואת שיניים יציב ועומד על 0.08 ל-1,000 תושבים מסוף שנות ה-90, וגבוה בהשוואה לממוצע במדינות האיחוד האירופאי. כמו-כן, שיעור עובדי מעבדה רפואית וגנטיקאים קלינים, רובם נשים, לא השתנה.

מגמת עלייה נרשמה בתחום הרוקחות: אחוז הרוקחים עד גיל 45 הינו 54% בשנת 2007 בהשוואה ל-48% בשנת 2000. כמו כן, חלה עלייה במספר הפסיכולוגים, השינניות, האופטומטריסטים ומקצועות עזר רפואיים שאינם מוסדרים בחוק כמו דיאטנים, מרפאים בעיסוק ופיזותרפיסטים.

ד"ר יורם בלשר, יור ההסתדרות הרפואית, ציין כי המחסור ברופאים חריף עוד יותר מזה שעולה בדו"ח משרד הבריאות. לדבריו, המשרד חישב את מספר הרופאים לנפש על פי נתון של 25,314 רופאים פעילים עד גיל 65, זאת בשעה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעה על 21,400 רופאים מועסקים בלבד. כמו-כן, יש לזכור שבמסגרת הרופאים המועסקים נכללים גם רופאים העובדים בעבודות מינהל (ואינם משמשים כרופאים). לכן, מספר הרופאים לנפש הוא אף נמוך מ-3 לכל 1,000 נפש.

ד"ר בלשר ציין,כי נתוני הדו"ח מדאיגים מאוד ומצביעים על פשיטת רגל של המדינה בכל הקשור לתכנון כוח האדם הרפואי. "אם תימשך מגמה זו, התופעה רק תלך ותחריף ואנו נראה יותר ויותר בריחת מוחות לארה"ב - שם צפוי מחסור של 80 אלף-200 אלף רופאים וכן במדינות מערביות אחרות", אמר בלשר. "כמו-כן צפויה נדידת רופאים לבתי חולים פרטיים המציעים להם תנאים משופרים לאין ערוך. עקב כך קיימת סכנה מוחשית ואמיתית למערכת הבריאות הציבורית, וקיים חשש כבד להיווצרותה של רפואה נחותה לעניים מחד ורפואה לעשירים מאידך. יצוין, כי כל ניסיון לתקן את המצב יקח לפחות 12 שנה מרגע ההחלטה: 7 שנות לימוד רפואה וחמש שנות התמחות".

לדברי ד"ר בלשר, אין מנוס מגיבוש תוכנית חירום לאומית מיידית שתפעל להכשרת מספר רב יותר של רופאים ולשיפור שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים המועסקים במגזר הציבורי.