אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.
לרגל יום עולמי ללא עישון: מהי הדרך הטובה ביותר לדעתך לגמילה מעישון?
  סדנה
  תרופת מרשם
  תחליפי ניקוטין
  סיגריה אלקטרונית
  החלטה אישית
  שילוב של מספר שיטות
      תוצאות
ד"ר אברהם פינקלמן, מומחה לכירורגיה פה ולסת

על גילוי סרטן מעי הגס

אבחון מוקדם של סרטן מעי הגס יכול להציל חיים. פרופ' יעקב בר-זיו מסביר על השיטות לאבחון הגידול

מאת: פרופ' יעקב בר-זיו, 02/04/09

אבחון מוקדם של פוליפים בלתי מזיקים במעי הגס, לפני הפיכתם לממאירים, עשוי להציל מדי שנה כ-450 אנשים בארץ. הוכח כי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מפחיתות את התמותה ממחלה זו ב-30%. כל אדם מגיל 50 ומעלה עלול לחלות בסרטן זה, שהוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה באוכלוסיה בישראל. מדי שנה מתגלים במדינה 3,200 מקרים חדשים של המחלה וכ-1,500 אנשים נפטרים ממנה.

רוב הגידולים מתפתחים מפוליפים שגדלים באיטיות בפרק זמן של כ-10 שנים. במהלך פרק זמן זה הפוליפ גדל ועלול להפוך לממאיר. הסיכוי של פוליפ בגודל 1 ס"מ להיות ממאיר הוא 1%, והסיכון עולה באופן חד עד ל-20% לפוליפ בגודל 2 ס"מ. לכן, מומלץ לכרות כל פוליפ מעל 1 ס"מ ולאבחן ולהרחיק חלק גדול מהגידולים בעודם פוליפים שאינם מזיקים.

דרכי הגילוי

השיטות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כללו עד לאחרונה בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואידוסקופיה, חוקן באריום וקולונוסקופיה אופטית. מביניהן רק בדיקת הדם סמוי בצואה מכוסה במסגרת חוק בריאות ממלכתי. בפועל, רק כ-15% מהאוכלוסיה בסיכון מבצעת בדיקה כלשהי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת ל-5-10 שנים. אולם, באנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס (למשל, אנשים עם רקע משפחתי של פוליפים או גידולים במעי הגס, או חולים בדלקת כיבית של המעי הגס, וכן לאנשים עם ממצא חיובי בבדיקות דם סמוי בצואה ו/או חוקן בריום) מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.

בלי צינורות

לקולונסקופיה וירטואלית, בדיקה חדשנית הסורקת את המעי בעזרת החדרת אוויר וללא צינורות, פוטנציאל היענות גבוה יותר מאשר לבדיקות הקיימות. הבדיקה עצמה קלה ופשוטה, אינה מכאיבה ואינה כרוכה בסיבוכים, והיא מתבצעת ללא הרדמה; משום כך, היא עשויה לשמש מענה לצורך הכל כך חשוב בפישוט תהליכי אבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כתנאי עיקרי לטיפול יעיל.

בבדיקה משולב CT, המבצע "סריקת נפח" ספירלית רב שכבתית של כלל איברי הבטן והאגן וקולונוסקופיה. מטרתה לסרוק את המעי הגס ולחפש פוליפים או תהליכים גידוליים. הבדיקה מאתרת למעשה גם ממצאי לוואי חשובים לא פחות כמו: אבנים בדרכי מרה או בכליות, ציסטות בשחלות וגידולים בכבד. לפני הבדיקה צריך לעבור הכנה של ריקון המעי הגס מתוכן וניקויו, לקראת הבדיקה נדרשת דיאטה מגבילה למשך 72 שעות ושתיית חומר משלשל. בזמן הבדיקה מוחדרת צינורית קטנה לפי הטבעת דרכה מוחדר אוויר המנפח את המעי הגס.

בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, לא מוחדר צינור המכיל סיב פיברו-אופטי, אלא רק אוויר. הבדיקה מבוצעת פעם בשכיבה על הבטן ופעם בשכיבה על הגב ואורכת כ-15 דקות ללא צורך במתן חומרי טשטוש. לאחר הבדיקה ניתן לחזור באופן מיידי לפעילות שוטפת.

חסרונה של הבדיקה בא לביטוי כאשר מתגלים ממצאים חשודים על החולה, עליו לעבור קולונוסקופיה רגילה כדי להוציא פוליפים אלו. אולם, רק בכ-5% מהנבדקים מתגלים ממצאים כאלה. הצילומים, כ-1,000 במספר, מעוברים למחשב מיוחד (ויאטרוניקס) המשחזר את המעי הגס ומאפשר ניווט תלת מימדי בתוך המעי הגס. תוכנה זו מאפשרת לרופא המפענח לעבור בקפדנות וללא לחץ של זמן על כל אזורי המעי הנבדק ככל הנדרש.

הקפדה ואמצעי זהירות

סיכום כל המחקרים שבוצעו עד כה (כ-30 במספר) מראה, שהבדיקה מגלה כ-90% מהפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ, 80% מהפוליפים שגודלם בין 6-9 מ"מ, ו-55% מהפוליפים שגודלם פחות מ-5 מ"מ. אולם, הסיכון של פוליפים זעירים אלה, הקטנים מ-5 מ"מ, להיות ממאירים הוא קטן ביותר.

הבדיקה מקובלת ללא עוררין במקרים בהם לא הצליחה קולונוסקופיה רגילה לבחון את כל המעי הגס, וכן במקרים של נבדקים בסיכון גבוה לביצוע הבדיקה הפולשנית. קיימת כיום הבנה שמדובר בבדיקה בעלת פוטנציאל גדול לבדיקות סקירה של המעי הגס, בשל ההיענות הנמוכה של הציבור לבדיקות הרגילות הקיימות.

לעתים תכופות יותר מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת ל 5-10 שנים. אולם כאמור, באנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.

פרופ' יעקב בר זיו הוא רדיולוג בכיר, מנהל יחידת ההדמיה במכון מור.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול
פורום פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
פורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה




שתף את הכתבה ב:
פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול

ד"ר רם דיקמן
ד"ר רם דיקמן
גסטרואנטרולוג בעל ידע רב בתחום תנועתיות מערכת העיכול, עובד במערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון, כמנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול, חוקר וחבר בוועד החוג לנאורוגסטרואנטרולוגיה המקדם את המחקר בתחום חשוב זה של מחלות מערכת העיכול. משלב בעבודתו טיפול מסור בסובלים מהפרעות בתנועתיות מערכת העיכול (צרבת, עצירות, אי שליטה על סוגרים, תסמונת המעי הרגיש ובעוד הפרעות תפקודיות) תוך שילוב טכניקות חדשניות, שילוב רופאים ומומחים מתחומים הקשורים לבעיות אילו (רופאי אף אוזן וגרון, גניקולוגים, כירורגים, אורולוגים, פסיכולוגים ופיזיותראפיסטים) וחקר מחלות אלו. עבודותיו המחקריות התפרסמו בספרות הרפואית המובילה בתחום וזמנו מוקדש רבות לקידום המחקר בתחום. עבר התמחות בנושא באוניברסיטת אריזונה שבארה"ב, תקופה בה נחשף ויצר קשרים רבים עם מומחים רבים בתחום זה של מחלות מערכת העיכול. במקביל עוסק בחינוך הסטודנטים לרפואה בתחום בו מומחה ומשמש כמרצה בכיר באוניברסיטת ת"א. מאמין כי חריצות ומסירות בטיפול במקביל לעבודת מחקר מדעי, הופכים את השירות שמעניק הרופא למטופליו, לאיכותי יותר. שטחי התעניינות מיוחדים ועיסוק במחקר: * צרבת ומחלת ההחזר הקיבתי ושטי (GERD) * הפרעות בתפקוד רצפת האגן – עצירות ואי שליטה על סוגרים * תסמונת המעי הרגיש (IBS) * הפרעה בהתרוקנות הקיבה (גסטרופרזיס) * דיספפסיה והפרעות תפקודיות אחרות של מערכת העיכול * הפרעות בבליעה * השפעת השינה על תפקוד מערכת העיכול * רפואה אלטרנטיבית כטיפול בהפרעות תפקודיות של מערכת העיכול * היבטים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים הקשורים בתפקוד מערכת העיכול תפקידים ומינויים: * מרצה בכיר קליני בחוג לרפואה פנימית, אוניברסיטת ת"א * רופא בכיר במערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון. * מנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול במערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון * חבר ועד החוג לנאורוגסטרואנטרולוגיה, המסונף לאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד השתלמויות: נאורוגסטרואנטרולוגיה, טוסון, אריזונה, ארה"ב מינוי אקדמי: מרצה בכיר קליני בחוג לרפואה פנימית, אוניברסיטת ת"א תחומי הטיפול: צרבת ומחלת ההחזר הקיבתי ושטי (GERD), הפרעות בתפקוד רצפת האגן – עצירות ואי שליטה על סוגרים, תסמונת המעי הרגיש IBS)), הפרעה בהתרוקנות הקיבה (גסטרופרזיס), דיספפסיה והפרעות תפקודיות אחרות של מערכת העיכול מוכר ב- קופות חולים \ פרטי \ ביטוחים: כללית שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות, פרטי
ד"ר לב ליכטנשטיין
ד"ר לב ליכטנשטיין
תחום מומחיות: גסטרואנטרולוגיה ומחלת מעי דלקתית תפקידים ומינויים: רופא בכיר, יחידה למחלת מעי דלקתית, בילינסון לימודים: לימודי רפואה – בי"ס לרופאה של אוניברסיטת בן גוריון, 1991-1998 התמחות, רפואה פנימית – ביה"ח סורוקה, 1999-2004 התמחות, גסטרואנטרולוגיה – ביה"ח בילינסון, 2008-2010 התמחות על, מחלות מעי דלקתיות – מרכז רפואי אוניברסיטת שיקגו ארה"ב, 2004-2008 מקום התמחות: יחידה למחלת מעי דלקתית השתלמויות: התמחות על במחלות מעי דלקתיות – מרכז רפואי אוניברסיטת שיקגו ארה"ב, 2004-2008 מינוי אקדמי: חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד. החוג למחלות מעי דלקתיות שטחי התעניינות מיוחדים: מחלות מעי דלקתיות: מחלת קרוה'ן וקוליטיס כיבית מחלת צליאק ניסיון קליני קודם: סורוקה, 1999-2004, רפואה פנימית שיקגו ארה"ב, 2004-2008, יחידה למחלת מעי דלקתית בילינסון, 2008-2012, גסטרואנטרולוגיה עיסוק במחקר: הריון ומחלת מעי דלקתית חיידקים פרו-ביוטיים ("טובים") ומחלת מעי דלקתית היבטים אימונולוגיים של מחלת מעי דלקתית תרופות ביולוגיות (רמיקייד והיומירה) במחלת מעי דלקתית שיפור יכולת אבחון אנדוסקופי של מחלת צליאק
חיפוש מתקדם
הודעה\מחבר
תאריך ושעה
22/05/12 21:15
  צליאק    שגיא 
22/05/12 18:32
22/05/12 13:54
23/05/12 09:03
  גסטריטיס קלה    אלעד 
22/05/12 13:49
  בליעת עצם של דג    מירית 
22/05/12 11:22
  אפטות במעי הדק    משה שלו 
21/05/12 23:02
  גליצרין    מיקה 
21/05/12 22:24
  בדיקות גסטרו וקלונו    חדוה פוסמן 
21/05/12 20:00
21/05/12 19:36
23/05/12 08:54
  גסטרוסקופיה    BA 
21/05/12 18:23
21/05/12 17:04
  קנדידה    קארין 
21/05/12 16:06
  אומפרדקס ורמוטיב    איתי 
21/05/12 14:50
517 516 515 514 513 512 511 510 509 508 507     הקודם    
חיפוש מתקדם
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עיצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.