בוחן כליות

(0)
לדרג

הכליות הן לא רק מטהרות הדם והפסולת של הגוף. כמה עובדות על הכליות, שאולי ידעתם ואולי לא

מאת: ד"ר ראוי רמדאן

אדם נולד עם זוג כליות, ימנית ושמאלית, הנמצאות בחלק האחורי-העליון של חלל הבטן, ליד המותניים, משני צידי עמוד השדרה. הכליה הימנית נמוכה ב-2 וחצי ס"מ מהכליה השמאלית, משום שהיא נדחפת מלמעלה ע"י הכבד.

הכליות דומות בצורתן לפולי-קפה או שעועית, כשהצד הקעור פונה לכיוון עמוד השדרה. אורך הכליה ביילוד הוא כ-5 ס"מ ומשקלה כ-25 גר', והיא מתארכת ל-13-12 ס"מ ולמשקל של כ-250 גר' במבוגר. יוצא שמשקל שתי הכליות הוא כחצי אחוז ממשקל גופנו.

מבנה הכליות

הכליה מורכבת בחלקה החיצוני מקליפת הכליה ובחלקה הפנימי מלשד הכליה או ליבת הכליה, והיא עטופה בקופסית, שהינה רקמת חיבור סיבית, שמנונית וחזקה.

בצד הקעור של הכליה נמצא אגן הכליה, שממנו יוצא השופכן המוביל את השתן לשלפוחית השתן. לצד השופכן, נכנס לכליה עורק-הכליה, ויוצא מהכליה וריד-הכליה. איזור חיבורם של שלושת המבנים האנטומיים הללו נקרא שער הכליה.

הנפרונים

בכל כליה (בקליפה ובלשד) נמצאים בין מיליון למיליון וחצי מסננות מיקרוסקופיות המכונות "נפרונים" (nephron), שהן בעצם יחידות התפקוד היסודיות של הכליה. כל נפרון מורכב מהמבנים הבאים:

^^גלומרולוס^^ (Glomerolus) - מורכב מפקעית של נימיות-דם עטופה ב'קופסית ע"ש באומן', והם מצויים בקליפת הכליה.

^^אבובית^^ - צינורית-שתן המתפתלת החל ממוצאה בגלומרולוס עד לקצה צינור השתן המאסף, והן נמצאות בלשד הכליה בגדלים שונים.

הדם מגיע לכליה דרך עורק הכליה. משם הוא מתפצל לעורקים קטנים יותר ועורקיקים, המעבירים את פלזמת הדם לסינון בגלומרולוס.

יצירת השתן הראשוני מתרחשת בפקעיות, ע"י סינון נוזלים, מלחים וחומרי פירוק אחרים מהדם אל תוך קופסית באומן. הנוזל המסונן הזה עובר דרך ארוכה בתוך אבוביות הכליה, ובדרכו זו יוצאים לפועל תהליכי הפרשה וספיגה מורכבים, עד לתוצר הסופי, שהוא השתן הסופי. השתן מכיל את כל הפסולת והרעלים שסוננו מהדם והוא, בסופו של דבר, מופרש החוצה מהגוף.

תפקיד הכליות

1. הרחקת עודפי הנוזלים והרעלים מהגוף בצורת שתן שנוצר ע"י סינון הדם, ולאחר מכן על ידי תהליך של הפרשה וספיגה בחזרה לאורך האבוביות. ללא הכליה או פעילות מלאה שלה, הרעלים יישארו בגוף ויגרמו לנזק שלעיתים הוא בלתי הפיך. מכיוון שהרכב השתן וכמותו משתנים בהתאם לצרכים הפיסיולוגיים הרגעיים של האדם, מהווה הכליה את אחד הגורמים המרכזיים בשמירת האיזון הפנימי של כמות נוזלי הגוף והרכבם.

2. הכליות מווסתות את משק המים, את מאזן המלחים ואת חומציות הגוף. הן מסננות עודף מים, חומרי פסולת מטבוליים, כמו גם רעלים וכימיקלים אחרים אל מחוץ לדם ומפרישות אותם בשתן.

3. הכליה היא איבר הורמונלי, המפריש לתוך הגוף הורמונים שונים. היא מייצרת את הורמון ה"אריתורופואטין", שמעודד יצירת כדוריות דם אדומות בלשד העצם. בתוך הכליה, ויטמין D הופך להיות פעיל.

4. בנוסף לתפקידן בהפרשת שתן, הכליות שומרות על נפח תקין של הדם, על לחץ דם תקין ועל איזון חומציות הדם (ה-pH). הן שומרות על מאזן חומצה-בסיס בגוף ומרחיקות את עודפי יוני המימן מהגוף.

5. לכליות חשיבות מכרעת בוויסות לחץ הדם בגוף האדם.

מחלות כליה

מחלות כליה הן לעיתים א-סימפטומטיות (ללא תלונות מיוחדות של החולים), והן מתגלות באקראי בעת ביצוע בדיקות דם או שתן למטרות אחרות.

מחלות כליה אינן גורמות בדרך כלל לכאבים או לרגישות באזור הכליות. כאבים הם נדירים ומעידים על דלקת בכליות או על אבנים בכליות.

לעתים, התלונות הקשורות למחלות כליה אינן מכוונות למערכת הכליות והשתן, אלא הן בלתי ספציפיות, כגון: כאבי ראש, חולשה, עייפות, חוסר ריכוז בעבודה ובפעילויות היומיומיות, חוסר תאבון וירידה במשקל.

הסיבה השכיחה ביותר לכשל כלייתי בעולם המערבי היא מחלת הסוכרת. אחריה, מחלות כלייתיות ראשוניות אחרות ויתר לחץ דם, שגם הוא תופס מקום גבוה ברשימה.

ד"ר ראוי רמדאן הוא ממלא מקום מנהל המחלקה לנפרולוגיה, ומנהל היחידה למעקב אחר מושתלי כליה, בקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום