מלנומה: גילוי מוקדם מציל חיים

(5)
לדרג

מעקב צמוד אחרי נקודות חן: מיפוי שומות דיגיטלי משפר את הסיכוי לגילוי מלנומה ומפחית את הצורך בביופסיות מיותרות

מאת: ד"ר ניר נתנזון

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2000 עד 2006 נרשמה עלייה משמעותית של כ-36% במקרי המלנומה בישראל (1,208 מקרים חדשים בשנת 2006 מול 887 מקרים בשנת 2000). שכיחות המלנומה בישראל הינה השנייה בגובהה בעולם, לאחר אוסטרליה וניו זילנד.

עלייה בשכיחות המחלה

מלנומה (או בשמה המלא: מלנומה ממאירה של העור - Malignant Melanoma of the Skin) הינה סרטן עור קטלני. התאים הסרטנים הינם המלנוציטים - התאים יוצרי הפיגמנט שבעור. בכל העולם המערבי חלה עלייה של ממש בשכיחות המלנומה ב-80 השנים האחרונות. בארה"ב, למשל, שכיחות המלנומה עלתה ביותר מ-1% כל שנה בין השנים 1995 ל-2004. מאז 1930, שכיחות המלנומה בארה"ב עלתה פי 20.

בישראל, בקרב גברים יהודים ילידי הארץ חלה עלייה של פי 3 בשכיחות המלנומה בין השנים 1980 ל-2006, ובקרב נשים נרשמה עלייה של פי 2. כיום ישראל מדורגת שנייה בעולם בשכיחות סרטן זה לאחר אוסטרליה וניו-זילנד. סיכוייו של גבר יהודי יליד ישראל לחלות במלנומה במהלך חייו הינם 2.5% (1 מתוך 40 גברים יחלו במהלך חייהם במלנומה) ולאישה 2.1% (כ-1 מתוך 50).

גילוי מוקדם

גורם הסיכון החשוב ביותר הינו ריבוי שומות (נקודות חן). מחקרים מוכיחים, כי קיים קשר ישיר בין מספר השומות (החל מ-20 שומות) לסיכוי ללקות במלנומה. הסיכון גדול פי 10 לפחות משאר האוכלוסיה. גורמי סיכון נוספים: שומות דיספלסטיות/אטיפיות (שומות שאינן סימטריות, בעלות שוליים לא סדירים, גוונים מרובים, גדולות יחסית; נמשים מרובים; שיער אדמוני (ג'ינג'י) או בהיר ועור בהיר הנוטה להיצרב בקלות בשמש. גורמי סיכון נוספים הינם: היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה; היסטוריה אישית של סרטן עור שאינו מלנומה; חשיפה מרובה לשמש בעבר (וביחוד כוויות שמש מרובות בגיל צעיר) ומצבי דיכוי חיסוני (סרטן אחר או נטילת תרופות, המדכאות את מערכת החיסון).

הטיפול החשוב ביותר במלנומה הינו כריתת הגידול הראשוני. למרות מחקרים רבים שנעשו בעולם, לא קיים עדיין טיפול יעיל למלנומה גרורתית; לכן לגילוי המוקדם של המלנומה חשיבות מרובה לסיכויי ההחלמה.

המדד החשוב המנבא ריפוי ממלנומה הינו עומק חדירת הגידול לעור: כאשר מלנומה שהוסרה כשהיא שטחית (melanoma in situ), סיכויי הריפוי הינם 100%. ככל שעומק הגידול גדול יותר, סיכוי הריפוי קטנים יותר - עד כדי 3% בלבד למלנומה בשלב 4. לפיכך קיימת חשיבות גבוהה לגילוי המוקדם של המלנומה. גילוי מוקדם מציל חיים.

^^קיימים חמישה סימנים המחשידים כי שומה היא למעשה מלנומה:^^

גיאומטריה (Asymmetry): שומה שאינה סימטרית.
גבול (Border): גבולות משוננים, לא סדירים או לא ברורים.
גוונים (Colors): ריבוי גוונים (מ-3 גוונים ומעלה) או אודם מסביב לשומה.
גודל (Diameter): שומה שקוטרה מעל 6 מ"מ (כקוטר מחק בקצה עיפרון). כיום נוטים יותר להתעלם מקריטריון הגודל מאחר ולא מעט מלנומות קטנות מ-5 מ"מ.
שינוי (Evolution): הסימן החשוב מכולם. שינוי בשומה קיימת, או הופעה של שומה חדשה, ביחוד אצל אנשים מעל גיל 40 שנה, יכולים להעיד על הופעת מלנומה.

מלבד סימנים אלו, הופעת תסמינים (סימפטומים) בשומה קיימת, כגון: דימום ספונטני (ללא חבלה) או גרד ניכר, מחייבים גם הם בדיקה של רופא.

זיהוי שומות חשודות

המעקב אחר אנשים מרובי שומות (או בעלי גורמי סיכון אחרים למלנומה) מתבצע במרבית המקרים על-ידי רופאי עור וכירורגים פלסטיים. לרוב, הבדיקה מתבצעת על-ידי סקירה בעין בלבד, כאשר שומות הנראות לעין הבודק "חשודות" או "מוזרות" נשלחות לביופסיה.

החיסרון הבולט של השיטה הינו חוסר הדיוק שלה: מספר רב של מחקרים הדגים כי רופא העור הטוב ביותר אינו מזהה 40% מהמלנומות המוקדמות בבדיקה זו, ולהיפך - חושד בשומות רגילות כי הן מלנומה. אחת הסיבות היא העובדה, כי בעולם כולו מתגלות יותר ויותר מלנומות קטנות (בקוטר פחות מ-5 מ"מ), ששיעורן במרכזים מסויימים הינו עד 1/3 מכלל המלנומות שמתגלות. כתוצאה מכך מבוצעות ביופסיות מיותרות מרובות (בגרמניה, למשל, נמצא כי היחס הוא 120 ביופסיות של שומות לכל מלנומה אחת שנמצאת), בעוד שקיים איחור באבחנה של מלנומות לא חודרניות.

לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל כ-1/3 מהמלנומות בלבד מאובחנות בשלב הלא-חודרני (in situ). מלבד העלות הגבוהה של הביופסיות המיותרות למערכת הבריאות הציבורית והפרטית, קיים גם הפן האסתטי - נבדקים מרובי שומות הופכים לנבדקים מרובי צלקות.

שיטות אבחון חדשניות

מיפוי שומות דיגיטלי מעלה משמעותית את סיכוי הגילוי של מלנומה ממאירה של העור, תוך הפחתה ניכרת במספר הביופסיות המיותרות. בדיקה זו מורכבת משתי שיטות נפרדות:

^^דרמוסקופיה^^

דרמוסקופיה (הידועה גם בשמות dermatoscopy, skin surface microscopy, epiluminescence microscopy) הינה שיטת אבחנה לא פולשנית, העושה שימוש בציוד אופטי פשוט המאפשר לבודק לראות מבנים פיגמנטרים מתחת לשכבת הקרן (השיכבה החיצונית) של העור. מחקרים רבים בעולם הדגימו, כי שיטה זו מעלה את הדיוק האבחנתי (רגישות וסגוליות) של מלנומה ביד מיומנת מ-60% ל-90%.

מלבד התשובה המיידית שנותן הדרמוסקופ לבודק המיומן, קיימת אפשרות לצלם את התמונה הדרמוסקופית ולעקוב אחר שינויים דרמוסקופיים לאורך זמן (חודשים ושנים). ברוב המקרים שינויים דרמוסקופיים יקדימו שינויים מקרוסקופיים המצביעים על הופעת מלנומה.

^^צילום כל גופי^^

צילום כל גופי נהוג מזה שנים רבות ברוב העולם כשיטה המאפשרת לנבדק, לבני משפחתו ולרופא מעקב אובייקטיבי אחר שינויים בשומות. זוהי למעשה "רפואה מבוססת עדויות" (Evidence Based Medicine) במובן הפשוט ביותר שלה: לא עוד הצורך להסתמך על זיכרון הרופא או הנבדק, אלא תיעוד אובייקטיבי (reproducible) של מצב העור בנקודת זמן מסוימת.

עד התפתחות הצילום הדיגיטלי, התהליך היה כרוך ביצירת אלבומי תמונות ובהם עשרות ואף מאות תמונות של אזורי גוף שונים ושומות בודדות. המצב הפך את המעקב לתהליך מסורבל ביותר, ולרוב האלבומים מצאו את עצמם מונחים כאבן שאין לה הופכין. עם זאת באותם מקרים בהם נעשה בהם שימוש מושכל, הם הוכחו כשיטה מצוינת למעקב אחר שינויים בשומות. כיום, עם התפתחות הצילום הדיגיטלי והמחשבים, התהליך מהיר יותר ומסורבל פחות, ואת אלבום התמונות מחליף התקליטור.

לאור שכיחותה הגבוהה של המלנומה בישראל, ולאור שיעורי הריפוי הגבוהים המושגים בגילוי מוקדם, קיימת חשיבות רבה לבדיקות תקופתיות של העור - לפחות אחת לשנה. על אנשים בסיכון גבוה, וביחוד אנשים מרובי שומות, להיבדק בתכיפות גבוהה יותר ולהיעזר בשיטות הבדיקה החדשניות יותר המוצעות כיום.

קרדיט תמונות: ד"ר ניר נתנזון.

ד"ר ניר נתנזון הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל המרכז למיפוי שומות בהרצליה מדיקל סנטר.

בואו לדבר על זה עם ד"ר נתנזון בפורום סרטן העור ונקודות חן (שומות).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום