עלייה בתשלום על תרופות מרשם

על בריאות כידוע משלמים ומסתבר שעכשיו משלמים יותר. דו"ח חדש של מרכז אדוה וארגון רופאים לזכויות אדם חושף עלייה של 50% בהוצאות של הישראלים על תרופות מרשם תוך 4 שנים. מהנתונים שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נראה גידול בהוצאה הממוצעת על תרופות מרשם מ-60 ש"ח בחודש בממוצע בשנת 2002 ל-89.10 ש"ח בחודש בשנת 2006.

על-פי הדו"ח, נמצא כי ב-2006, צרכני שירותי בריאות שילמו לא פחות מ-36% מעלות התרופות והציוד; מצב שהביא להכנסות גדולות יותר של קופות החולים מהשתתפות עצמית עבור תרופות וציוד בסל. ההוצאות הגדלה של משקי הבית על ההשתתפות עצמית עבור תרופות ושירותים אחרים משתקפות באחוז האנשים המדווחים כי ויתרו על רכישת תרופות או על קבלת שירותי בריאות אחרים עקב המחיר. הוויתור על טיפול רפואי קטן מהוויתור על רכישת תרופות בכ-50%. על-פי הנתונים, מכלל ההוצאות של משקי בית לבריאות, ההוצאות על תרופות מרשם גדלו מ-11.6% בשנת 2002 עד 15.6% בשנת 2006.

בעקבות הנתונים, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה ממליצים לבטל את תשלומי ההשתתפות על התרופות ושירותים רפואיים. החלופות שהם מציעים, כוללות: הרחבת מקורות המימון של קופות החולים באמצעות הסרת תקרת התשלום של מס בריאות, שהיא היום חמש פעמים השכר הממוצע במשק; הגדלת מס הבריאות; החזרת המס המקביל אותו שילמו המעסיקים עד ל-1997 והרחבת פטורים והנחות על תרופות כדי להקל על מבוטחים שונים.

גבי בן-נון, הסמנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות, הציע גם הוא פתרונות: ביטול ההשתתפויות בגין בדיקות שונות; קביעת תקרות, הנחות ופטורים לאוכלוסיות מיוחדות; תקרה משפחתית לתרופות לחולים כרוניים, שתכלול תרופות במרשם; הפחתה בחצי של התקרה הרבעונית לתרופות לחולה כרוני; מתן הנחה של 50% בתרופות מרשם לבני 65+ ועוד.

מקורות מימון האלטרנטיביים המוצעים על-ידי בן-נון: העלאת תקרת תשלומי ביטוח בריאות ל-6 פעמים השכר הממוצע ושימוש מושכל בכלי המחיר לצמצום התנהגות מזיקה, כגון העלאת המיסוי על סיגריות.

בואו לדבר על זה בפורום סל תרופות - מידע וייעוץ.