המלצה: הרחיקו הילדים מהסלולרי

לראשונה: משרד הבריאות מפרסם את הנחיותיו בנוגע לשימוש בטלפונים סלולרים. באופן כללי, מאמץ משרד הבריאות את הנחיות מרבית הגופים הבינלאומיים, הממליצים לנהוג בהתאם לעיקרון "הזהירות המונעת" בהקשר לשימוש בטלפונים סלולרים.

^^להלן ההמלצות:^^

- שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזנייה (שאינה אלחוטית) בזמן השיחה - הרחקת הטלפון הסלולרי מגוף המשתמש מקטינה את חשיפתו לקרינת הרדיו. לפיכך, יש להקפיד להרחיק את הטלפון מהגוף (ולא לשאת אותו בזמן זה על הגוף, למשל, בחגורת המכנסיים, בכיס או על הצוואר באמצעות שרוך). כמובן שצמצום כמות ומשך השיחות המבוצעות בטלפון סלולרי הינה אמצעי נוסף ופשוט להקטנת החשיפה.

- באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך הקליטה למשל במעלית, רכבת וכדומה), רמת החשיפה לקרינה עולה. לפיכך, יש להמעיט בדיבור באזורים אלו.

- מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות באוכלוסיית הילדים שהינם באופן כללי, רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לחומרים מסרטנים.

מאחר שהשימוש בטלפונים סלולרים על ידי ילדים התחיל מאוחר יותר משימוש המבוגרים, השפעות החשיפה לסלולרי באוכלוסיה זו טרם נבדקו. בהתחשב ברגישותם הבריאותית, בתוחלת החיים הגבוהה הצפויה באוכלוסיית הצעירים (הכרוכה קרוב לוודאי בצבירת חשיפה משמעותית ובמשך זמן ארוך לפיתוח תחלואה) ובסוגיות אתיות המעורבות בקבלת החלטות באוכלוסיית קטינים מתחייבת זהירות יתר בקרבם.

לפיכך, ההמלצה להורים היא לצמצם במידת האפשר את חשיפת הילדים לטלפונים סלולרים, לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באוזניות (לא אלחוטיות) או רמקול בעת שימוש בסלולרי.

- בעת נהיגה, רצוי להמעיט בשיחה בטלפון סלולרי ובכל מקרה לפעול בהתאם לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה. על פי תקנה זו, הנהג חייב לנהוג כששתי ידיו על ההגה, ומותר לו להסיר יד לשם קיום כללי התנועה בלבד. ולכן, הנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון הסלולרי רק באמצעות מיקרופון שמותקן ברכב (דיבורית). האיסור בשימוש בטלפון סלולרי ברכב שלא באמצעות דיבורית או מיקרופון הוא חד משמעי גם אם לא הסיר הנהג את ידיו מן ההגה. במכשיר טלפון סלולרי הקבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו.

- Specific Absorption Rate - מדד לחישוב רמת הקרינה הנספגת בגוף. מדד זה מבטא את קצב ספיגת האנרגיה ע"י הרקמה ומבוטא ביחידות של ואט/ק"ג. בתקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד) משנת 2002, נקבעה חובת סימון בו תפורט רמת הקרינה של דגם הטלפון ורמת הקרינה המרבית המותרת. תקנה זו מאפשרת להשוות בין רמת הקרינה הנפלטת ממכשירים שונים ולהביא גורם זה בחשבון בשקלול הגורמים הקובעים בחירת מכשיר חדש בעת קנייתו.

בואו לדבר על זה בפורום גידולי מוח.

בהתחשב בתקנים הקיימים במדינת ישראל ועקב המרחק מתחנות הבסיס, הקרינה המגיעה לאדם ממקור זה נמוכה ביותר. למרות שמחקרים ישירים שייבדקו את השפעות האנטנות על בריאות האדם אינם ניתנים לביצוע, בהתחשב באמור לעיל קרוב לודאי שגורם זה אינו מהווה סיכון בריאותי משמעותי.

ככלל, הציוד הרפואי המודרני מוגן בצורה טובה בפני החשיפה לשדות רדיו. על כן, בדרך כלל, אין לחשוש מהשפעות הטלפון הסלולרי על פעולתו התקינה של הציוד. עם זאת, ממליץ משרד הבריאות שלא להביא את הטלפון הסלולרי לקרבה המיידית (מרחק 30-50 ס"מ של הציוד הרפואי הנישא או המושתל בגוף החולה).

בחוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות (משנת 2002), הפונה אל מנהלי בתי החולים, נקבע כי שימוש בטלפונים סלולרים ובמכשירי קשר אלחוטיים בביה"ח, חייב להבטיח את שלומו ובטיחותו של המטופל מחד גיסא ולאפשר לצוות, לחולים ולבני משפחותיהם ליהנות מהיתרונות השירותיים מאידך גיסא. בחוזר זה, מפורטים האזורים בהם השימוש בטלפונים סלולרים אסור לחלוטין ואזורים בהם מותר השימוש (תוך שמירה על מרחק זהירות מתאים מאזורים בהם מופעל ציוד או מערכות הסומכות חיי אדם).

השימוש בטלפונים סלולרים החל בסוף שנות ה-80 והפך מאמצע שנות ה-90, לטכנולוגיה נפוצה בקרב כל שכבות הציבור, לרבות ילדים. כיום אחוז המנויים הינו למעלה מ-90 בקרב אוכלוסיית העולם המערבי.

כבר בסוף שנות ה-90 פורסמו מספר מחקרים שניסו לענות על השאלה האם קיים קשר בין שימוש בטכנולוגיה הסלולרית לבין התפתחות סרטן. רובם של מחקרים ראשונים אלה לא מצאו עליה בסיכון לפיתוח גידולים בקרב משתמשי טלפונים סלולרים.

הבעיה העיקרית המאפיינת מחקרים אלה נעוצה בכך, שלהתפתחות סרטן (ובייחוד גידולי מוח) נדרש פרק זמן ארוך מאוד (לפחות 10-20 שנים ועד 40 שנה ויותר) בעוד, שטכנולוגיית הטלפונים הסלולרים הינה חדשה יחסית (כאמור החלה בשימוש רווח רק באמצע שנות ה-90). לכן, לא היה ביכולתם של מחקרים אלה להדגים סיכון גם אם קיים.

כבר ב-1996 המליצו ועדות המומחים הבינלאומיות על הצורך ביצוע מחקר אפידמיולוגי מקיף שיענה על סוגיית הקשר האפשרי שבין השימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולים באזור החשיפה. בהתאם לכך, ד"ר אליזבט קרדיס מהאירגון הבינלאומי לחקר הסרטן החלה בארגון מחקר (ה-INTERPHONE), בו שותפים 16 מרכזים מרחבי העולם במטרה להעריך האם השימוש בטלפונים הסלולרים קשור בעלייה בסיכון לפיתוח גידולי מוח (שפירים וממאירים), גידול בעצב השמע וגידולים בבלוטת הרוק.

מטרת שיתוף הפעולה הייתה להגיע לגודל מדגם מספק שיצליח לתת תשובה לשאלה מההיבט הסטטיסטי וכן להביא למצב בו יהיו מיוצגים במחקר מספיק נבדקים שהשתמשו בטלפון הסלולרי תקופה ארוכה יחסית (לפחות 10 שנים). תוצאות המחקר כולו עדיין לא סוכמו, אולם תוצאות חלקיות של מרכזים שונים השותפים במחקר כבר פורסמו. בעוד שסה"כ מחקרים בודדים אלו לא הדגימו קשר בין החשיפה לטלפון הסלולרי לבין התפתחות גידולים, במספר מחקרים נצפה קשר בין שימוש ארוך יחסית (מעל 10 שנים) לבין התפתחות גידולים בייחוד באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול.

בישראל, התנהל המחקר ע"י ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, ביה"ח שיב"א. מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים הניידים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק. הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו שמרבים בשיחות בעיקר באזורים כפריים בהם קיים מיעוט יחסי של אנטנות (דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר).

לסיכום, עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה הסלולרית קשור בעליה בסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים. יחד עם זאת, בהתחשב בממצאי המחקרים העדכניים, משרד הבריאות קובע כי יש להמשיך לנקוט בעקרון הזהירות המונעת (precautionary principal).

קיימים מספר מחקרים שבדקו את ההשפעות הבריאותיות האחרות (פרט להתפתחות סרטן) של השימוש בטלפונים סלולרים על בריאות האדם. השערות הקושרות שימוש בטלפון הסלולרי לתופעות, כגון: כאבי ראש, עייפות, הפרעות בשינה, פגיעה בזיכרון, בראייה או בשמיעה לא הוכחו במחקרים מדעיים מבוססים. כמו-כן, לא הוכח מדעית קשר לפגיעה בפוריות.

לעומת זאת, הוכח קשר ודאי בין שימוש בטלפונים סלולרים לבין מעורבות בתאונות דרכים. קשר זה איננו נובע מהחשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולרים אלא להסחת דעתו של הנהג. יש לציין כי השימוש בדיבורית אינו מפחית לחלוטין סיכון זה.