הריון בסיכון: דרוש מעקב צמוד

לאנג'לה מגדאלנו מלוס אנג'לס היו שתי בנות, אולם היא שאפה להרחיב את המעגל המשפחתי. מאחר שלא הצליחה להרות שוב, עברה אנג'לה טיפולי פוריות, נכנסה להריון וילדה שלישייה במזל טוב. היא ובעלה היו מאושרים, וחשבו שבכך סיימו להביא ילדים לעולם. אבל כעבור שנתיים, בגיל 40, אנג'לה נכנסה שוב להריון - הפעם באופן ספונטני וללא טיפולים. ברחמה גדלה רביעייה. כל הילדים נולדו בריאים ושלמים. הסיפור של אנג'לה הוא דוגמא לשני הריונות בסיכון גבוה שעברו בשלום.

באופן כללי, הריונות מתחלקים לשני סוגים. ראשית, הריונות שמוגדרים כבעלי סיכון נמוך. כלומר, שאין לגביהם נתונים מוקדמים, וגם לא מתבררים ממצאים במהלך ההריון עצמו - אשר מגבירים את הסיכון לתחלואה או לתמותה של האם ו/או של העובר.

לעומתם, הסוג השני של ההריונות, אלה המוגדרים כבעלי סיכון גבוה. גורמי הסיכון הידועים, או ממצאים שמתבררים במהלך ההריון, מגדירים סוג זה של הריונות. תחת ההגדרה הזאת נכנסים מקרים שבהם האישה בסכנת חיים או שהעובר נמצא במצוקה חריפה, או שיש סכנה כי התינוק ייוולד כבעל מום או ללא רוח חיים.

בנשים הרות, שבהן אותרו גורמי סיכון לאישה ו/או לעובר שברחמה, נדרש המשך מעקב ו/או טיפול על ידי מומחים להריון בסיכון גבוה. הפניה של האישה אל מרפאות להריון בסיכון גבוה נעשית על ידי רופא נשים המטפל בה. לכן חשוב לעדכן אותו כבר בתחילת ההריון בהיסטוריה הרפואית של האישה, וכן להקפיד על מעקב הריון רגיל (שקילה, מדידת לחץ דם וכו').

הסיבות להריון בסיכון יכולות להיות תולדה של מחלה, גיל האם (צעירה או מבוגרת), מצב בריאותי כללי של האישה, תת-תזונה, לידות קודמות מרובות, פגמים גנטיים באחד משני ההורים, מחלות תורשתיות מסוימות, רמת סוכר גבוהה ועוד.

לנשים שעברו הריון קודם, שהוגדר בסיכון גבוה, או שילדו עובר מת או שסבלו מרעלת - יש הסתברות גבוהה יותר לסבול גם בעתיד מהריון בסיכון גבוה.

חלק מגורמי הסיכון ידועים כבר לפני תחילת ההריון. למשל, מחלה אנדוקרינית חמורה של האם. חלק מהסיכונים מתגלים תוך כדי ההריון, כמו יתר לחץ דם של האם. סיכונים אחרים מתבררים ממש בלידה עצמה, למשל במקרה של לידת עכוז, ואפילו אחריה, כמו במקרה של דמם רחמי בשל התכווצות לא נאותה של הרחם לאחר הלידה.

המצבים אשר מסכנים את ההריון עשויים להמשיך לכל אורכו, כמו במקרים של הריון מרובה עוברים. הם יכולים להיות קיימים רק לפרק זמן מוגדר במשך ההריון, ואז חולפים, כמו חשד להפלה טבעית בתחילת ההריון. לפעמים, סיכון שמלווה את כל ההריון חולף לקראת הלידה, כמו במקרה של חשש מלידה מוקדמת. וכאמור, יש מקרים שמוגדרים כהריון בסיכון נמוך, ורק הלידה עצמה קשורה בסיכון גבוה - כמו במקרה שבו צריך לחלץ את התינוק באמצעות מכשירים.

המושג הריון בסיכון גבוה דורש, אם כן, הגדרה של תקופת הסיכון - תחילת ההריון, אמצע ההריון, הלידה, אחרי הלידה. בתוך כך מפורטים גם גורמי הסיכון בכל שלב.

יש מצבים ומחלות, הקשורים בסיכון מוגבר בתחילת ההריון, במיוחד סיכון מוגבר להפלה טבעית:

הריון מחוץ לרחם.
הפלות חוזרות בעבר.
דמם בתחילת ההריון הנוכחי.
ריבוי עוברים.
מום במבנה הרחם.
רחם שרירני (מיומה - גידול ברחם).
הריון עם התקן תוך רחמי.
תפירת צוואר הרחם.
שאיבת סיסים לאבחון מומים כרומוזומליים בעובר.
פטוסקופיה (הסתכלות ישירה על העובר בתוך הרחם).
דיקור חבל הטבור לדגימת דם העובר.
דיקור מי שפיר.

יש מצבים או מחלות, המסכנים את ההריון במהלכו:

לידה מוקדמת (היסטוריה של לידה מוקדמת, ניתוח במהלך ההריון, כגון כריתת תוספתן, וגם החלפת דם העובר בגלל אי התאמת סוג הדם - כל אלו נמצאו קשורים לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת).
דלקת בדרכי השתן.
אי ספיקת צוואר הרחם.
הפסקות הריון (גרידות) חוזרות ונשנות בעבר.
דימום בהריון הנוכחי בגלל שליית פתח.
יתר לחץ דם.
חבלה בטנית.
הריון מרובה עוברים.
ריבוי מי שפיר.
הריון עם התקן תוך רחמי.
רחם שרירני (מיומה).
הריון בנערות - קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת.

בשלבים אלו של ההריון, יש מחלות ומצבים אשר קשורים לסיכון מוגבר למות העובר: פיגור בצמיחה תוך רחמית של העובר בהריון הנוכחי, מות עובר בעבר, אי התאמה חמורה בסוג הדם בין העובר לבין אמו.

סיכון מוגבר לפיגור בצמיחה תוך רחמית של העובר נמצא קשור לפיגור בצמיחת עובר תוך רחמית בעבר, יתר לחץ דם, מחלה חמורה של האם, מיעוט מי שפיר.

במקרים של קשר בחבל הטבור, זרימה לא נאותה של דם לשליה או היפרדות מוקדמת של השליה - יש סיכון מוגבר לתחלואה או לתמותת העובר. הדבר מחייב סיום מהיר של הלידה במלקחיים, בשולפן ריק (וואקום) או בניתוח קיסרי.

בנוסף, להוציא מקרים שבהם האישה עצמה בוחרת ללדת בניתוח קיסרי, ניתוח זה יידרש כאשר יש סיכון מוגבר לאי התקדמות בלידה הנוכחית (בגלל קומה נמוכה של האם, אי התקדמות בלידה בעבר ומשקל עובר גדול במיוחד), כאשר יש סיכון מוגבר לקרע ברחם (בגלל שני ניתוחים קיסריים בעבר, ניתוח רחמי לתיקון מום או כריתת מיומה, או מנח לקוי של העובר ברחם - רוחבי או פנים), כאשר היולדת חולה במחלות שונות (למשל הרפס באיזור איבר המין בזמן הלידה), כאשר יש דמם חמור במהלך הלידה (במקרים של ריבוי מי שפיר, הריון מרובה עוברים או רחם שרירני - מיומה), וכאשר יש סיכון מוגבר לצניחת חבל הטבור (במקרים של ריבוי מי שפיר, מצג עכוז, פקיעה מוקדמת של קרומי מי השפיר).

הסיכונים לאחר לידה הם דימום רחמי או זיהום.

סיכון מוגבר לדמם לאחר הלידה נמצא קשור למספר גורמים: ריבוי מי שפיר, ריבוי עוברים, אי הפרדות שליה, רחם שרירני (מיומה), וכן הפרדות שליה לפני התחלת תהליך הלידה, העלולה להביא למצב של צריכת כל גורמי הקרישה והתפתחות דמם בלתי נשלט בשל אי קרישת הדם.

סיכון מוגבר לדלקת הרחם לאחר הלידה נמצא קשור ללידה ממושכת ולירידת מים ממושכת.

רחם שרירני (מיומה).
יתר לחץ דם.
מחלת לב.
סוכרת.
דלקת כליות.
הריון מרובה עוברים.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה.