נוירופתיה: פגיעה בעצבים ההיקפיים

(194)
לדרג

כשהעצבים נפגעים: תחושות נימול, שריפה או רדימות הן הסימנים הראשונים לנוירופתיה - מחלת העצבים ההיקפיים

מאת: ד"ר רון דבי

מערכת העצבים ההיקפית מהווה חלק חשוב של מערכת העצבים בגופינו. כשמה כן היא -מערכת עצבים הפזורה בכל איזור בגופינו, וזאת בניגוד למערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח ואת חוט השדרה. המונח נוירופתיה כולל למעשה מגוון רב של מחלות הפוגעות בעצבים ההיקפיים. העצבים ההיקפיים הינם כל העצבים הפזורים בגופינו ואחראים על מעבר תחושות וגירויים מהגוף למוח, ומעבר פקודות מהמוח לשרירים ולאיברים הפנימיים. למעשה העצבים ההיקפיים הם השליחים המקשרים בין המוח וחוט השדרה לכל חלקי הגוף.

הסיבות לפגיעה בעצבים ההיקפיים רבות. בעולם המערבי הסיבה השכיחה לכך הינה מחלת הסוכרת; במקרים אלה מדברים על נוירופתיה סוכרתית. פגיעה עצבית מתפתחת בכמחצית מחולי הסוכרת, והיא תלויה באופן ישיר במשך הסוכרת ובחומרתה. אם כי, נוירופתיה עלולה להופיע גם בשלבים ראשוניים של מחלת הסוכרת, ואף להקדים את הופעת המחלה.

סיבות נוספות לנוירופתיה כוללות: חוסר בויטמינים ובעיקר B12, העלול לנבוע מתזונה לקויה או בעיה בספיגת הויטמין במערכת העיכול; סיבוך של מחלות דלקתיות; סיבוך של גידולים; חשיפה לחומרים רעילים ולתרופות; זיהומים העלולים לגרום ישירות לפגיעה עצבית או כסיבוך מאוחר של הזיהום; נוירופתיות הנובעות מפעילות מערכת החיסון נגד העצבים; סיבות גנטיות ועוד. סיבה שכיחה נוספת לפגיעה בעצבים ההיקפיים היא לחץ עליהם. כולנו מכירים את התחושה של רדימות ברגליים לאחר ישיבה ממושכת עם רגליים מקופלות, הנובעת מלחץ על העצבים; דוגמא טיפוסית לכך היא תסמונת התעלה הקרפלית הנובעת מלחץ על עצב בשורש כף היד ואשר גורמת לרדימות, כאבים, נימול, קושי בתפקוד עם היד.

מכאן, שיש לבחון כל מקרה באופן פרטני ולנסות לאפיין את סוג הנוירופתיה, סוג העצבים שנפגעים והסיבה לכך.


קושי בפעילות הידיים. צילום: שאטרסטוק

תחושות מוזרות

סימני המחלה הינם תוצאה ישירה של סוג העצבים המעורבים. במידה ונפגעים העצבים תחושתיים הרי שהפרעות התחושה תהיינה המרכזיות. מסתבר, שכשהעצבים חולים הם מייצרים פעילות חשמלית לא תקינה. פעילות זו מועברת למוח ומפוענחת כמגוון תחושות לא תקינות. באופן טיפוסי תחושות אלה כוללות: הרגשת נימול - כאילו נמלים מהלכות על פני העור, תחושת שריפה או צריבה, תחושת קור או חום, רדימות, כאבים ותחושת זרמים.

רגישות יתר על פני העור הינה תופעה שכיחה ומתבטאת בכך שמגע עדין, למשל מגע של בגד מורגש כלא נעים או כואב. החולים מתלוננים לעיתים קרובות שבזמן הליכה או עמידה הם חשים כאילו הם דורכים על אבנים או סיכות. התחושות הללו נגרמות מיצירה של פעילות חשמלית לא תקינה שמקורה בעצבים החולים. חשוב לציין, כי באופן טיפוסי רוב הנוירופתיות מתחילות בכפות הרגליים; לכן הפרעות התחושה שצויינו מתחילות לרוב בכפות הרגליים בצורת גרביים. כפות רגליים שורפות (burning feet) הינן סימן ראשון לנוירופתיה.

מעורבות של העצבים האחראים על פעילות השרירים תגרום להפרעה בתפקוד השרירים, דהיינו חולשת שרירים ודלדולם. השרירים נעשים רזים וחלשים. הדבר עלול לגרום בקושי בפעילות הידיים, כגון: קושי בכתיבה, אחיזת חפצים, פעילות עדינה בידיים. כמו-כן, פגיעה בעצבים המוטורים ברגליים תגרום לקשיי הליכה, חולשה של שרירי הרגליים וכפות רגליים שמוטות (drop foot).

תהליך האבחון

איתור וזיהוי המחלה הינם מורכבים. סימפטומים דומים יכולים להיגרם גם ממחלות התוקפות את מערכת העצבים המרכזית, לדוגמא - טרשת נפוצה. תחילת תהליך האבחון נעשה על-ידי בדיקת נוירולוג. מטרת הבדיקה היא להעריך את תפקוד מערכת העצבים, לאבחן את סוג הפגיעה ואופייה, ומיקום הפגיעה - איזה איזור במערכת העצבים נפגע, והאם מדובר במחלה הפוגעת במערכת העצבים ההיקפית או המרכזית.

במידה והבדיקה הנוירולוגית מצביעה על נוירופתיה, השלב השני בתהליך האבחון יהיה בדיקת הולכה עצבית הידועה בשמה EMG. מטרת הבדיקה היא לאשר את האבחנה, לאמוד את חומרת הפגיעה ואת טיבה. בהתאם לסוג הנוירופתיה יקבע הבירור המעבדתי שמטרתו לאתר את הגורם למחלה.

חשוב לציין, כי קיימים בדיקות ומבחנים נוספים לאבחון המחלה, כגון: ביופסית עצב, ביופסית עור לאבחון פגיעה בסיבי העצב הדקים ומבחנים להערכת העצבים האוטונומים והתחושתיים; בדיקות אלו תבוצענה בהתאם לסוג הנוירופתיה, וכאשר הבדיקות השגרתיות אינן אבחנתיות.

טיפול מוקדם

הטיפול במחלה תלוי בסיבה הגורמת לה. במידה ומאתרים סיבה הניתנת לטיפול, כגון חוסר ויטמינים, תהליכים דלקתיים ועוד, הרי שהטיפול במקרים אלה עשוי לרפא את המחלה. במידה וקיים לחץ על העצב, כגון תסמונת התעלה הקרפלית הרי ששחרור הלחץ יפתור את הבעיה. חשוב לזכור, כי יש חשיבות להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר, וזאת על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לעצבים.

בניגוד לרקמות אחרות בגוף, העצבים אינם מתחלקים, ולכן יכולת ההתחדשות שלהם מוגבלת. לעיתים קרובות, על אף אבחון המחלה, לא מוצאים את הסיבה לה או שהסיבה אינה ניתנת לטיפול, למשל כאשר מדובר בנוירופתיה גנטית.

במקרים אלה הטיפול העיקרי הוא סימפטומטי, ומטרתו לטפל בסימפטומים ולשפר את איכות חיי המטופל. כיום עומד לרשותנו מגוון תרופות לטיפול בכאבים הנוירופתיים ובהפרעות התחושה הנגרמות מהמחלה. טיפולים אחרים כוללים: מכשור לתמיכה במידה וקיימת חולשת שרירים, טיפול פיזיותרפיה ועוד.

ד"ר רון דבי הוא מומחה לנוירולוגיה ולמחלות עצבים ושרירים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום