בדיקות סקר: לדעת, לטפל, למנוע

בדיקות סקר הן בדיקות כלליות שנועדו לבדוק את מצבן של מרבית מערכות הגוף. על חשיבות איתורן המוקדם של מחלות כבר דובר ונכתב רבות. על תרומתה של הרפואה המונעת להפחתת שיעור התחלואה והתמותה ושיפור איכות החיים - אין חולק.

אולם, האם באמת חשוב לבצע את כל הבדיקות הכלליות? אילו קבוצות סיכון צריכות לבצע בדיקות מסוימות שאינן מחייבות את כלל האוכלוסייה? האם יש בדיקות שעלולות להזיק יותר מאשר להועיל? דוקטורס בדק עבורכם את המשמעות האמיתית של המונח 'איתור מוקדם'.

"ישנם חילוקי דעות בספרות המקצועית בעולם לגבי יעילות בדיקות אלה והאם הכרחי ונכון לבצען או שאולי הן מיותרות", אומר פרופ' יהודה אדלר, חבר הנהלת המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ומזכיר החוג לשיקום הלב-האיגוד הקרדיולוגי. "המתנגדים לבדיקות סקר טוענים שהבדיקות כלליות מידי ולא מתייחסות לפרופיל הבריאותי האישי של הנבדק.

בנוסף, טוענים המתנגדים שבמקרים רבים מבוצעת לאנשים בדיקה שהם כלל לא זקוקים לה, כמו למשל ממוגרפיה בנשים צעירות שלא נמצאו בסיכון לסרטן השד. כמו-כן, תוצאות הבדיקה לא תמיד אמינות ובמקרים רבים הן גורמות לביצוע של בדיקות נוספות; לדוגמה, תוצאות גבוליות של בדיקת מאמץ מאלצות את הנבדק להישלח למיפוי לב - בדיקה יקרה הכרוכה בהקרנות".

נוסף על כך, "המסתייגים מבדיקות אלה סבורים שהן יוצרות אצל הנבדק שאננות, ועקב כך הוא לא פונה לרופא המשפחה למעקב רגיל. ובסופו של דבר, בדיקות הסקר לא מצדיקות את ההוצאה הכספית הגבוהה".

על אף הביקורות, פרופ' אדלר, המשמש גם כרופא מחוזי בקופת חולים לאומית, מצדד בקיום בדיקות הסקר. "גם אם מתגלים ממצאים רק בקרב מיעוט מהנבדקים, ובדרך-כלל הממצאים מתגלים בשלב ההתחלתי, הדבר מצדיק את ההוצאה הכספית, ולעתים אף מציל חיים". לדבריו, "הבדיקות מאפשרות לאתר בעיה רפואית לפני שהסימפטומים מופיעים. בנוסף, הן גורמות לקשר הדוק בין הרופא המבצע את הבדיקות לבין הנבדק, אשר נמנע בדרך-כלל ממעקב שגרתי אצל רופא המשפחה. הבדיקות גם מקדמות את הרפואה המונעת וחוסכות כסף רב למערכת".

באשר לסוג הבדיקות החיוניות, אומר ד"ר מרדכי מושקט, מהאגף לרפואה פנימית והיחידה לפרמקולוגיה קלינית בביה"ח האוניברסיטאי של הדסה, ירושלים: "בדיקות הסקר נבחרות על פי היעילות במניעת מחלות או בגילוי מוקדם, ולפי הסיכון שיש בבדיקה עצמה, וזאת כמובן ביחד עם שקלול העלות של הבדיקה. השאלה הנשאלת היא היכן עובר הגבול? ניתן היה לבצע שלל בדיקות לכל אחד פעם בשנה ואפילו לבצע בדיקת CT מכף רגל ועד ראש, אולם צריך לבדוק את היחס בין העלות לתועלת, והדרך להוכיח זאת היא במחקר רפואי מתוכנן".

יש לציין כי בדיקות מיותרות מביאות לעתים לממצאים לא ברורים; כתוצאה מכך נדרשות בדיקות נוספות שכרוכות בעלות רבה והנבדק נכנס לחרדה ללא סיבה אמיתית. כמו-כן, לחלק מהבדיקות יש פוטנציאל גם להזיק, למשל: בדיקת CT כרוכה בחשיפה לקרינה. "אם הבדיקה נחוצה, יתכן שהסיכון מוצדק, ובכל מקרה צריך להתאימה לפרופיל הנבדק", אומר ד"ר מושקט; "לדוגמה, האם כדאי למעשנים לבצע בדיקת CT של הריאות, על-מנת למצוא סרטן ריאות בשלבים מוקדמים? יתכן שכן, אך כיום אין עדיין תשובה ברורה".

ד"ר מושקט מסכם כי "מידת הסיכון בעריכת בדיקות סטנדרטיות המוצעות על ידי רופאי המשפחה היא קטנה מאוד ביחס לתועלת הגדולה בביצוען; ולכן מומלץ לכל אחד לבצע בדיקות אלו, ולו משום ההכרה הגוברת בחשיבות הנושא".

בדיקות הסקר החלו ב-1861 כבדיקות מניעתיות למחלת השחפת, שיזם המדען הבריטי הוראס דובל. ב-1947 ערכה חברת קאייסר פארמננט מחקר בהשתתפות אלפי חולים, אשר עברו סדרת בדיקות מקיפה שכללה צילום חזה, בדיקות שמיעה, דם ושתן. הבדיקות הסתיימו באכזבה, מכיוון שהן היו כלליות מידי ולא ממוקדות. החוקרים הסיקו כי יש צורך לערוך בדיקות ממוקדות לפי גיל, היסטוריה משפחתית ופרופיל אישי של הנבדק.

במהלך השנים נעשו מחקרים רבים, שתמכו בגישה של ביצוע בדיקות ממוקדות. כבר ב-1984 המליץ משרד הבריאות האמריקאי לזנוח את הבדיקה הגורפת לטובת בדיקה תקופתית שתתאים לנבדק על סמך הפרופיל הבריאותי שלו. משרד הבריאות הציע לערוך שיחות לאנשים לגבי גורמי סיכון אישיים, כגון: עישון, צריכת אלכוהול, לחץ דם, פעילות גופנית ואורח חיים בכלל.

דוגמה לחשיבותה של הבדיקה הפשוטה היא בדיקת לחץ דם. "לא בכדי מכונה יתר לחץ דם 'הרוצח השקט', כי על פי רוב, כשלחץ הדם אינו גבוה, אין למחלה כל סימפטומים עד השלבים בהם מתגלים הסיבוכים - שבץ מוחי, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, ועוד", אומר ד"ר מושקט. "ניתן לגלות יתר לחץ דם בשלבים מוקדמים רק בדרך אחת - בדיקה פשוטה של לחץ דם, המומלצת החל מגיל 18.

אם מתגלים ערכים מוגברים של לחץ דם במדידות חוזרות ומאובחן יתר לחץ דם, אפשר יהיה לטפל במחלה באמצעים שונים כמו הגבלת מלח בדיאטה, ירידה במשקל, פעילות גופנית או נטילת תרופות, ועל ידי כך להימנע מכל אותם סיבוכים קשים. אולם, לשם כך חשוב להתחיל בתהליך אשר מתחיל בבדיקות לחץ דם".

דוגמה נוספת היא בדיקת דם לכולסטרול, המומלצת לגברים מעל גיל 35 ולנשים מעל גיל 40. "גילוי של עודף כולסטרול בגיל צעיר ניתן לטיפול באמצעות דיאטה מתאימה ותרופות. מי שלא נבדק וסובל מיתר לחץ דם או מכולסטרול גבוה מגיל צעיר, חשוף יותר לסיכונים וסיבוכים. הגילוי המוקדם, כאמור, מונע סיבוכים", אומר ד"ר מושקט.

"בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט אין תרבות הליכה לרופא משפחה, אלא רק כאשר כואב משהו", אומר פרופ' אדלר שמדגיש כי "בבדיקות סקר מתגלים דברים גם כשאין סימפטומים חולניים, וכתוצאה מכך ניתן לתת טיפול מקדים לתסמינים הראשונים של המחלה".

"למרות שלרפואה יש את הידע כיצד לגלות מחלות רבות בשלבים מוקדמים, הסברה וחינוך דרושים על מנת להביא לביצוע הבדיקות בפועל", אומר ד"ר מושקט. "כדאי להתעניין אצל רופא המשפחה מהן הבדיקות המומלצות לכל אחד, ולבקש לבצע את הבדיקות למרות הטרחה הכרוכה בכך".

"לאחרונה גיבשו מומחים במערכת הבריאות בעולם הנחיות למיקוד בדיקות סקר, תוך ביצוע בדיקות שמתאימות לנבדק", מציין פרופ' אדלר. "רובם פוסלים את בדיקות הסקר הכלליות, כפי שהוכח במחקרים, וטוענים כי יש לבצע בדיקות ממוקדות, עד כמה שניתן, אשר יתבססו על מילוי שאלון אישי ממוקד וראיון עם רופא לפני ביצוע הבדיקות".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.