על דיאליזה והשתלת כליה

(0)
לדרג

הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור מחלת כליה כרונית. מהם גורמי הסיכון וכיצד ניתן להתמודד עם המחלה?

מאת: מערכת zap doctors

יום הכליה העולמי מצוין היום (13 במרץ) בישראל וב-60 מדינות בעולם, למען הגברת המודעות למחלת כליה כרונית והשגת אבחון מוקדם בקרב אוכלוסיה בסיכון. לפי נתונים של החברה העולמית לנפרולוגיה (ISN) שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Kidney International, קרוב ל-90% מהלוקים במחלת כליה כרונית אינם מאובחנים. למרות שניתן לאבחן מחלה זאת בקלות ובמהירות על-ידי בדיקות דם ושתן שעלותן זעומה, עדיין לא הונהגו בישראל ובעולם תכניות סקירה לאומיות לאבחון מוקדם. בהעדר אבחון וטיפול עלולה המחלה להחמיר עד כדי מצב סופני המחייב טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

זינוק בעלייה

לפי נתוני המרכז הישראלי לדיאליזה והשתלת כליה, בעשור האחרון חל גידול מתמשך של כ-70 במספר מטופלי הדיאליזה בישראל: מ-2,751 חולים שנרשמו בשנת 1997, ל-4,882 בשנת 2007. העלייה נרשמה לא רק במספרים מוחלטים, אלא גם בשיעור המחלה שעלה ב-35% מ-48 חולים לכל 100 אלף תושבים בשנת 1998, לכדי 65 חולים לכל 100 אלף תושבים בשנת 2005.

בשנת 2007 נרשמו 1,365 מטופלים חדשים ו-945 מסך החולים (4,882) נפטרו במהלך הטיפולים, על כן שיעור התמותה של מטופלי הדיאליזה בשנה האחרונה עמד על 20%.

חשוב להדגיש כי הסטטיסטיקה המתייחסת למספר המטופלים בדיאליזה מהווה רק את קצה הקרחון לגבי שכיחות המחלה הכרונית בציבור הרחב. השכיחות בעולם המערבי נעה בין 6% ל-16% באוכלוסיה בוגרת, ובישראל אומדן השכיחות התבסס עד היום על הערכות בלבד.

לראשונה מוצגים נתונים מקוריים על שכיחות מחלת כליה כרונית בישראל בהתבסס על מחקר שנערך על-ידי ד"ר נעה ברר-ינאי, מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז הרפואי "הלל יפה" בשיתוף עם אגף המחשוב של "מכבי שירותי בריאות".

המחקר הקיף את כל אוכלוסיית המבוטחים בקופה. על-פי ממצאי המחקר, אשר סיווג את המבוטחים לפי קבוצות גיל ולפי דרגת החומרה של מחלת הכליה הכרונית, כ-400 אלף אנשים בישראל (9.15% מהאוכלוסייה הבוגרת) סובלים ממחלת כליה כרונית בשלב 3 ומעלה (מרמת ירידה בינונית בתפקוד הכליות ועד כשלון הכליה), ובגילאי 60 ומעלה שכיחות המחלה הכרונית היא 34.2%. החדשות הטובות הן שמרבית החולים בכל הגילאים נמצאים בשלבים המוקדמים של המחלה, בהם התערבות טיפולית יכולה להיות יעילה ביותר, להאט את קצב התדרדרות המחלה ולעיתים אף לעצור אותה.

סיכון גבוה

מחלת כליה כרונית היא מסוכנת, כיוון שהיא פוגעת במערכות שונות בגוף וגורמת לתחלואה מוגברת ולתמותה מוגברת ממחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, שבץ מוחי וסוכרת, בקרב חולים בכלל ובקרב חולים צעירים בפרט.

מחקרים השוואתיים שונים מצביעים על כך שמחלת כליות סופנית מגדילה באופן משמעותי ביותר את הסכנה למות ממחלה קרדיו-וסקולארית. בגילאי 25-34 שנים הסיכון של חולי כליות סופניים גדול פי 120 מאשר הסיכון של אנשים בגילאים אלו ללא מחלת כליות. אמנם הפער ברמת הסיכון הולך ומצטמצם עם הגיל, אך גם בגילאי 85 ומעלה הסיכון של חולי הכליות למות ממחלה קרדיו וסקולארית הוא פי 3 מזה של בני גילם שהתפקוד הכלייתי שלהם תקין.

מחקרים מראים כי ככל שמחלת הכליות מתקדמת, והתפקוד הכלייתי נפגע יותר, כך שכיחות האשפוזים של החולים, שכיחות האירועים הלבביים (תחלואה קרדיו-וסקולארית) ושיעורי התמותה גדלים. עוד נמצא, כי לחולים במחלת כליות כרונית קשה יותר לשרוד התקפי לב ואירועים מוחיים. הקפיצה התלולה ברמת הסיכון מתרחשת בשלבים 3-4 של המחלה (פגיעה בינונית/קשה בתפקוד הכלייתי).

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשורים האחרונים נרשם גידול מתמשך בשיעורי התמותה ממחלת כליה, זאת לעומת ירידה ניכרת בתמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות. על-פי רישומים אלו ניתן לראות כי במספרים מוחלטים שיעור התמותה ממחלות כליה גבוה יותר משיעור התמותה ממחלות סרטן שונות.

קצב הסינון הפקעיתי

מחלת כליה קלה לאבחון ומתבצעת על-ידי בדיקת רמת החלבון בשתן ו/או בדיקת דם לאיתור רמת הקראטינין. רמת קראטינין תקינה עלולה להסוות פגיעה בתפקוד הכלייתי, ואיסופי שתן לפינוי קראטינין לעיתים קרובות לא מדויקים; לכן בניגוד לעבר, הערכת התפקוד הכלייתי כיום אינה נקבעת רק על פי רמת הקראטינין בדם, אלא נקבעת באופן רגיש ומדויק יותר על פי נוסחת קצב הסינון הפקעיתי המתייחסת גם לגיל ולמין הנבדק. המעבר לשיטה זאת הוא שחשף את השכיחות הגבוהה של המחלה באוכלוסייה.

^^לאבחון מוקדם יש יתרונות רבים:^^

מאט את התקדמות המחלה ודוחה מועד הגעה למצב סופני (הזדקקות לדיאליזה או השתלת כליה).
מאפשר הכנה טובה לטיפול כלייתי חלופי.
מוריד שכיחות מחלות לב וכלי דם.
מאריך חיים.
משפר איכות חיים.
חוסך בהוצאות כלכליות (סך ההקצאה השנתית למטופלי דיאליזה היא כמיליארד ש"ח, המהווים כ-2% מסך ההוצאה הלאומית על בריאות).

המלצה: בדיקות שגרתיות

סוכרת ויתר לחץ דם הם הגורמים השכיחים ביותר למחלת כליה סופנית. האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ממליץ לאוכלוסיה בסיכון מוגבר להיבדק באופן שגרתי. ההמלצה להיבדק היא בעיקר לחולי סוכרת, חולים הסובלים מלחץ דם גבוה או ממחלות כלי דם, אנשים שספגו בעבר נזק כליתי, קרובי משפחה של חולי כליות כרונים ובני 60 ומעלה.

ניתן להאט ואף לעצור את ההתדרדרות ממחלת כליות כרונית למחלת כליה סופנית על-ידי שמירה על העקרונות הבאים: שינוי באורח החיים, הכולל - הקפדה על דיאטה ייחודית לשמירה על התפקוד הכלייתי, הפסקת עישון, ביצוע פעילות גופנית. כמו-כן, חשוב להקפיד על איזון נמרץ של לחץ דם, רמת סוכר ושומנים בדם, מעקב רפואי וטיפול בתרופות המגנות על תפקוד הכליות. בנוסף, יש להקפיד על הימנעות מנטילת תרופות מקבוצות מסוימות העלולות לגרום נזק לכליות, למשל נוגדות כאבים. בשל המגבלות הרבות בטיפול התרופתי חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי כל תרופה באופן פרטני.

רופא המשפחה יפנה חולה חדש לטיפול אצל נפרולוג כאשר מאובחנת אצלו מחלת כליה כרונית בשלב 3 (ירידה בינונית בתפקודי כליות) ומעלה. הרופא יפנה גם במקרים של חולה עם מחלת כליה ידועה אשר נרשמה אצלו ירידה חדה ומהירה בתפקיד הכליה, וחולים עם לחץ דם קשה לאיזון ו/או סיבוכים אחרים.

לדברי ד"ר יצחק סלוטקי, היו"ר הנבחר, האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, "מחלת כליה כרונית היא שכיחה ומסוכנת, אך מאידך ניתנת לאבחון בקלות ובעלות מינימאלית. העדר מודעות למחלה בקרב הציבור וגם בתוך מערכת הבריאות עצמה גורם לכך שבישראל כ-50% ממטופלי הדיאליזה מאובחנים רק בשלב סופני של המחלה ולכן הם 'מוצנחים' לדיאליזה ללא הכנה המוקדמת". עוד הוא מוסיף, כי "אבחון מוקדם יכול להציל חיים ולשפר את איכות החיים של החולים ובני משפחותיהם, לאפשר התערבות טיפולית יעילה שתצמצם את היקף התחלואה והתמותה, ותחסוך למערכת הבריאות מאות אלפי שקלים מדי שנה מסך ההוצאה על טיפולי דיאליזה".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי
פורום סוכרת

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום