רפואה ומשפט: חותמת גומי?

חוק זכויות החולה הוא חוק מורכב ומסובך, עניין למשפטנים בלבד. ואולם, חשיבותו לחולה היא כה מכרעת, עד שכדאי להתעמק בו. נושא שראוי לתת עליו את הדעת, במסגרת החוק, הוא הסכמת המטופל לסוג הטיפול שניתן לו. החוק, למשל, קובע כי הסכמה מדעת לטיפול רפואי תינתן במסמך בכתב שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

על פי החוק, בכל ניתוח, פרט לניתוחי כירורגיה זעירה (ניתוחים שאינם מצריכים הרדמה), הרופא חייב להחתים את המטופל על טופס הסכמה לניתוח, על-מנת לוודא שהמנותח מודע לניתוח או הטיפול שהוא עומד לעבור. אולם, החתימה כשלעצמה על טופס ההסכמה לניתוח לא מספיקה; על הרופא המטפל להוכיח שהסביר למטופל או המנותח הפוטנציאלי את מהות הניתוח או הטיפול. על הרופא לתת למנותח מידע רפואי רלבנטי על אותו ניתוח.

הכוונה ב"מידע רפואי" היא בכך שהרופא ימסור למטופל את האבחנה על מצבו הרפואי, יתאר את הפרוצדורה שיעשה במטופל, ימסור לו אינפורמציה על הסיכונים הכרוכים באותו ניתוח, לרבות תופעות לוואי אפשריות, כאב ואי נוחות צפויים. על הרופא להתייחס גם לאפשרויות רפואיות חילופיות, כך שהמטופל יוכל לבחור אם להסכים לניתוח המוצע או לבחור באפשרות טיפולית אחרת.

על הרופא להתייחס לכל הסיכונים האפשריים וליידע את המטופל על כך. להסכמה מדעת ישנם שלושה יסודות - חובת הגלוי, הסכמה והבנה. היקף המידע שיש למסור למטופל נקבע על-פי אמות המידה של החולה ולא של הרופא.

המקרה הבא שנדון בבית משפט הוא רק אחד מיני רבים. אישה כבת 40 שסבלה מכאבים בצוואר שהקרינו גם ליד, תבעה את הרופאה המטפלת, לאחר שזו הציעה לה לקבל זריקה אפידוראלית באזור הצוואר - זריקה שאמורה היתה לשכך את הכאב. למרבה הצער, אותה זריקה גרמה למטופלת לשיתוק חלקי של כף היד ומגבלות בידה השמאלית לצמיתות. נקבעה לה נכות צמיתה שהוערכה בשיעור של 40%-50%.

התובעת טענה כי לא הוסברה לה מהות הפרוצדורה הרפואית שעליה לעבור. המטופלת הצהירה בבית המשפט כי לו היתה מקבלת הסבר ראוי, לא הייתה מסכימה לפעולת ההזרקה. לדבריה, הרופאה לא הזהירה אותה מפני סיכונים או סיבוכים שעלולים להתרחש, בין במהלך ההזרקה ובין לאחריה. עוד טענה התובעת כי הרופאה לא הסבירה לה כלל על סיכונים כלשהם בפעולת ההזרקה, ובוודאי שלא הזהירה אותה כי היא עלולה להישאר משותקת.

התובעת הוחתמה על טופס הסכמה לפעולה פולשנית, לפיו היא קיבלה הסבר מפורט בע"פ, אשר כלל את הסיכונים והסיבוכים האפשריים. בית המשפט המחוזי שדן בתביעה קבע שגם אם ניתן הסבר מפורט בע"פ, בנוסף לחתימה על הטופס מוטב וצריך היה שאותו הסבר יהיה בכתב, כדי לוודא שאכן התקבל "הסבר מפורט". באותו מקרה גם הרופאה הנתבעת לא טענה כי ההסבר שניתן לתובעת כלל במפורש את האפשרות שכתוצאה מההזרקה התובעת תיוותר עם יד שמאל משותקת.

במקרה אחר, אישה בגיל 50 ביקשה להסיר כתמים מפניה. קיימת פרוצדורה של טיפול באמצעות מכשיר שמוריד את הכתמים על-ידי שימוש באנרגיה של הבזקי אור. כתוצאה מהטיפול, שבו ככל הנראה היה שימוש בעוצמת קרינה רבה מידי, וכמות מעטה מדי של ג'ל על אזור הטיפול, נותרה למטופלת צלקת מכוערת ושקע בלחי.

המטופלת הגישה תביעת פיצויים לבית המשפט וטענה לרשלנות בטיפול, וכן להעדר הסכמה מדעת, למרות שחתמה לפני הטיפול על טופס הסכמה. בית המשפט קיבל את התביעה ואת הטענה כי ההסכמה של התובעת בחתימתה על טופסי ההסכמה איננה הסכמה מדעת במובנה האמיתי של המילה.

בית המשפט קבע כי "יש צורך שההסכמה תהיה מושכלת, כאשר ניתנת למטופל האפשרות לבחון את החלופות השונות של הטיפול המוצע לו, לאחר שכל הסיכונים וגם הנדירים ביותר מובאים בפניו". נקבע כי כאשר מדובר ברפואה פרטית ובטיפולים מסוג זה, רף חובת הגלוי המוטל על הרופא הוא גבוה במיוחד. ביהמ"ש קבע עוד כי מאחר והמילה "כוויה" אינה מוזכרת כלל בטופס ולמעשה מהטופס אי אפשר להבין מהו הטיפול שניתן, לחתימת התובעת אין משמעות.

^^להלן עצות למטופלים ומנותחים פוטנציאליים:^^

לא לחשוש מהרופא: לרופא אין "עליונות" על מטופליו ויש לו חובות כלפיהם.

לא להסס ולשאול את הרופא כל שאלה שעולה על דעתכם: לחקור ולשאול את הרופא שיסביר את מהות הפרוצדורה הטיפולית או הניתוחית. אם משהו מההסבר אינו מובן יש לבקש מהרופא שיחזור על ההסבר או שיסביר במילים ובשפה מובנת יותר.

יש לדרוש מהרופא שיפרט בפניכם את הסיכונים והסיבוכים האפשריים בטיפול או בניתוח.

לא להסס ולשאול גם על סיכונים "רחוקים" או נדירים ובמיוחד סיכונים שאם יתממשו כרוכים בנזק גופני חמור.

חשוב לבקש מהרופא שיתייחס לאפשרויות טיפוליות חלופיות במקום הניתוח או הטיפול המוצע, ולקבל הסבר על היתרונות והחסרונות של כל שיטה.

כתב ההסכמה צריך להיות מפורט ולכלול את כל הסיכונים המהותיים הכרוכים בניתוח או בטיפול.

דרשו שהרופא המטפל או המנתח עצמו יחתימו אתכם על טופס ההסכמה.

יש לזכור שכל ההסברים הללו וכן והחתימה על הטופס צריכים להיעשות במועד "סביר" לפני הניתוח או הטיפול ולא ברגע האחרון; הסיבה לכך היא כדי לאפשר לכם לשקול בכובד ראש את נכונותכם לעבור את הניתוח או הפרוצדורה הטיפולית לאחר שקיבלתם את מלוא האינפורמציה ואתם מחליטים על כך מתוך בחירה מרצון.

עו"ד ישראל ויינברג הוא מומחה לדיני נזיקין ומקרי רשלנות רפואית.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט.