צא מההלם: טיפול בגלי הלם

חוה תמיד חלמה על הודו, אבל השנים חלפו ולהודו היא לא הגיעה. לכבוד יום ההולדת ה-50, היא החליטה לפנק את עצמה והגשימה חלום. השבועיים בהודו אכן עלו על כל הציפיות. ביום השלישי לטיול נוצר לה ברגל שפשוף קטן, אך היא לא ייחסה לכך חשיבות, למרות העובדה שמחצית שנות חייה היא סובלת מסוכרת ומטופלת באינסולין. היא סיימה את הטיול כמתוכנן וכעבור עשרה ימים כבר חזרה לארץ. באותו זמן, החל כבר נמק קטן באזור השפשוף ברגל.

מאז, במשך שנה וחצי, ניסו לטפל בנמק כמעט בכל האמצעים: משחות, כדורים ורקיחות שונות, טיפול ברימות, במקרופאגים, מה לא..? אבל הפצע לא החלים. להפך, הנמק גדל והעמיק, עד כדי צורך לכרות חלק מכף הרגל, עד העקב. כאשר אמרו לחוה, כי עליה לוותר על מה שנשאר מכף הרגל, היא אמרה - זהו, עד כאן! מישהו המליץ לה על טיפול בגלי הלם, והיא אכן הגיעה אל ד"ר חנה קאופמן, אורתופדית, האחראית על הטיפול בגלי הלם, בקריה הרפואית רמב"ם.

"היה מדובר במקרה קשה מאוד, שאני עצמי לא הייתי בטוחה שגלי ההלם יעזרו בו", מספרת ד"ר קאופמן. "אין תיעוד בעולם למקרה כל כך קשה שבו הצליח הטיפול בעזרת גלי הלם. אבל להפתעתי, כבר לאחר הטיפול הראשון, כשכיביתי את המכשיר, ראיתי הופעת אדמומיות מסויימת בפצע. זאת בניגוד לצבע האפור הקודם של הפצע. כאשר חוה הגיעה לטיפול השני כעבור שבועיים, הפצע כבר לא נראה כמו נמק. הוא נראה כאילו מדמם, כאילו הוא 'מדבר' אליי...

"אחרי הטיפול השני, כמחצית מהפצע החלימה. בנוסף, הגיד שהיה חשוף, התכסה ברקמה רכה, עובדה שהצביעה על כך שאנחנו בדרך הנכונה לריפוי הפצע הזה. נכון להיום, לאחר ארבעה טיפולים, אפשר לראות כיצד הפצע מחלים, צבעו השתנה לאדום - דבר המעיד על התעוררות לחיים של הרקמה, ושולי הפצע מתחילים להיסגר".

הטיפול באמצעות גלי ההלם החוץ-גופיים - Extracorporeal Shock Wave Therapy - החל כבר בשנות ה-80. אז טיפלו באמצעות גלים אלקטרומגנטיים בריסוק אבנים בכלייה. אבל האנרגיות שהשתמשו בהן בטיפולים הללו היו מאוד גבוהות.

כעבור עשר שנים (בשנות ה-90) נכנסו גלי ההלם לטיפולים אורתופדיים בבעיות במערכת השלד (עצמות ושרירים). חלפו עוד עשר שנים, עד שפרופ' וולפגאנג שאדן, כיום יו"ר האיגוד העולמי של הטיפול בגלי הלם, שנחשב לגורו של התחום, גילה את יעילות השימוש בגלי הלם לאיחוי שברים שלא ניתן היה לאחות אותם בדרך אחרת. אגב, את כל לימודיה והתמחותה בתחום ערכה ד"ר קאופמן אצל פרופ' שאדן, בבית חולים 'ממידלינג' שבוינה, אוסטריה.

דבר הוביל דבר ותגלית לתגלית. מרבית החולים של פרופ' שאדן, שטופלו בגלי הלם לאיחוי עצמות שאינן מתחברות, סבלו מפגיעות רב-מערכתיות. למשל, היו אלו פצועי תאונות דרכים עם פגיעות קשות בעצמות, אבל גם פציעות שיצרו חסרים של עור. במהלך הטיפולים בבעיות האורתופדיות, הבחין פרופ' שאדן שגם פצעי העור של החולים הללו החלו להתרפא ולהיסגר. וכך גילו בעצם את היתרונות של גלי ההלם גם לטיפול בבעיות עור ופצעים. ואכן, כיום משמש הטיפול ב-ESWT לשני תחומים עיקריים: טיפולים אורתופדיים וטיפולי עור.

הטיפול בגלי הלם הוא, בעצם, שימוש בלחצים מכאניים. ניתן להשוות זאת לגלי הקול הבליסטיים שיוצר סביבו מטוס סילון בטיסתו. מכשירי ה-ESWT יוצרים שילוב של ארבעה סוגי גלים, בטווח עוצמות מאוד גדול: גלים אלקטרומגנטים, גלי קול, גלי אור, גלי חום. לא ידוע מי מהם הוא בעל היכולת הגדולה יותר, ומה כל אחד מהם תורם בפני עצמו, אבל השילוב של ארבעתם יחד פשוט עובד. בעולם המערבי הצטבר כבר ניסיון של למעלה מ-10 שנים בטיפול בגלי על-קול באנרגיה גבוהה לריפוי שברים, ומכשיר ה-ESWT אושר לשימוש ע"י רשויות השוק המשותף.

"הוכח שטיפול זה מגרה יצירת כלי דם חדשים ברקמה המטופלת", מסבירה ד"ר קאופמן. "הביולוגיה המולקולרית העדכנית הוכיחה, שיצירת כלי דם חדשים קשורה ביצירת חומרים כימיים מסוימים בתאי הרקמה, שפועלים ישירות על הסולם הביולוגי של ריפוי רקמות - עצם שלא מתאחה, פצע שלא נסגר. ברקמה שנחשפת לגלי הלם הם מעוררים יצור של גורמי גידול/צמיחה כמו Vascular Endothelial Growth Factor. תחת השפעת ה-VEGF נוצרים כלי דם חדשים, כשזו בעצם הבעיה העיקרית בכיבים כרוניים - הפרעה באספקת הדם. שיפור אספקת הדם, עקב יצירת כלי דם חדשים, מסייע רבות בריפוי הפצע - הכיב".

^^האם צריך להיות רופא כדי לטפל בגלי הלם?^^

ד"ר קאופמן: "כן, כך זה בכל העולם. בתקן של המכשיר יש הנחייה, כי רק רופא אורתופד או כירורג - יכול להפעיל אותו. אמנם אין צורך במיומנויות של רופא דווקא בכדי להפעיל את המכשיר - כל אחד עם הכשרה מתאימה יכול לעשות את זה. העניין הוא, שמאחורי החלק הטכני של הטיפולים חייב לעמוד הרבה מאוד ידע לגבי האינדיקציות, שאותן קובע הרופא. אם האינדיקציות אינן נכונות, הטיפול לא יהיה מתאים וטיפול כזה יכול לגרום גם לנזק.

"הטיפול בגלי הלם יכול להיות בשורה למגוון בעיות רפואיות. הוא יכול להחליף ניתוחים, לחסוך למדינה ולקופות החולים בעלויות אשפוז ובתרופות למיניהן, לגאול אנשים מייסוריהם - למשל, חולי סוכרת שמפתחים כיבים שאינם מתרפאים, או קשישים המרותקים למיטותיהם ומפתחים פצעי לחץ קשים ומכאיבים מאוד. הטיפול גם מאפשר למטופל להמשיך בתפקוד רגיל ללא מגבלות. הטכנולוגיה כבר זמינה, צריך רק להרחיב את השימוש בה ולצבור עוד ועוד ניסיון קליני".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום אורתופדיה
פורום כף רגל ופצעים קשים לריפוי