בדיקות רפואיות: מורה נבוכים

(0)
לדרג

האם בדיקה בהכרח נחוצה וכיצד היא נעשית? אלה רק שתיים משאלות רבות בספר ראשון מסוגו: "בדיקות: המדריך השלם"

מאת: ד"ר איציק לוי

עבור חלק גדול מן האנשים ביצוע "בדיקת דם" הוא מעין גלולת הרגעה, כי "אם נראה שהכל בסדר בבדיקה, אפשר להירגע". זו כנראה גם הסיבה לכך שאחד המשפטים הנפוצים שאותם שומעים רופאי המשפחה או המומחים במחלות פנימיות הוא: "דוקטור, אולי נעשה כמה בדיקות?" ולשאלת הרופא: "אילו בדיקות" התשובה היא: "אתה יודע, את הכל".

גם אילו היו בידינו מיליארדי דולרים מיותרים כך שהיינו מבצעים לכל חולה שנכנס בדלת המרפאה את כל בדיקות המעבדה שיש כיום בעולם, היינו גם מחמיצים מחלות רבות וגם מאבחנים אנשים רבים כסובלים ממחלות שאין להם. הכיצד? כי אף בדיקת מעבדה אינה כליל השלמות. לכל בדיקה יש רגישות ומידת סגוליות משלה. כתוצאה מכך, במקרים רבים, אף על פי שהאדם סובל ממחלה מסוימת, הבדיקה לא תראה זאת (במקרה זה תתקבל תשובה שלילית שגויה - false negative), ובמקרים אחרים תתקבל תשובה חיובית, שמראה כאילו האדם סובל ממחלה מסוימת, למרות שהוא בריא לחלוטין (כלומר, תתקבל תשובה חיובית שגויה - false positive). השקלול בין הרגישות והסגוליות של הבדיקה מאפשר לנו לדעת את רמת הדיוק של הבדיקה.

נוסף לכך, יש עוד שני ערכים חשובים ביחס לתוצאות הבדיקה: אם הבדיקה אכן יצאה חיובית, מה הסיכוי שהנבדק אכן סובל מן המחלה? ערך זה מכונה ערך ניבוי חיובי של הבדיקה (positive predictive value). לעומת זאת, אם הבדיקה יצאה שלילית, מה הסיכוי שהנבדק אכן בריא? ערך זה מכונה ערך ניבוי שלילי (negative predictive value). ערכי הניבוי אינם תלויים רק ב"דיוק" הבדיקה, כלומר בהקפדה על הטכניקה, אלא גם בשכיחות המשוערת של המחלה באוכלוסייה שאליה משתייך הנבדק.

וזו כל תורת הרפואה על רגל אחת: הרופא שומע את סיפור המחלה, בודק את החולה ואז בונה לעצמו השערות: בחלקן השערות חיוביות, כלומר, מה עשויה להיות המחלה ממנה סובל הנבדק, ובחלקן השערות שליליות, כלומר, אילו מחלוות אפשר לשלול. בשלב זה מפנה הרופא את המטופל לבדיקות ספציפיות האמורות לסייע בידיו לתת תוקף להשערותיו.

ועוד נקודה חשובה: הבדיקות השונות משמשות למטרות שונות. חלקן משמשות לאבחון מחלות קיימות (כמו בדיקת נשאות ל-HIV או סמנים לסרטן), חלקן האחר משמשות לאיתור גורמי סיכון למחלות אחרות (כמו בדיקת כולסטרול או סמנים גנטיים), ויש המשמשות למעקב אחר המהלך הטבעי של מחלה מסוימת וניטור הטיפול (כמו בדיקת המוגלובין או רמת הנתרן בדם).

חשוב להבין כי כל בדיקה, בין אם מדובר בבדיקת דם או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח, אינה מתאימה לתפקד כגלולת הרגעה. לבדיקות אלו יש עלות גבוהה פי כמה וכמה מגלולת ההרגעה המשוכללת ביותר, יש להן תופעות לוואי שיכולות להיות הרבה יותר גרועות מתופעות הלוואי של גלולת הרגעה, ולרוב, לא רק שבדיקות אינן מרגיעות, הן דווקא מגבירות את החרדה. גלולת ההרגעה הטובה ביותר לאנשים הפוחדים ממחלות היא למצוא לעצמם רופא משפחה פנוי רגשית, זמין וסבלני, רופא שיוכל לתת מענה לשאלות וייתן כמה שפחות בדיקות ולא כמה שיותר. וחשוב לזכור, כי אם אתם רוצים לבצע בדיקה ספציפית, כמו בדיקת איידס, צריך לבקש זאת מפורשות מהרופא.

מתוך: "בדיקות: המדריך השלם", ד"ר איציק לוי, הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 344 עמ'. מחיר קטלוגי: 128 ש"ח.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום