סרטן הערמונית: על מחלת רה"מ

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כינס אתמול (יום ב') מסיבת עיתונאים, ובה הודיע כי התגלו בגופו סימנים ראשונים לסרטן הערמונית. בשנים האחרונות, סיפר אולמרט, הוא עובר "בדיקת סקר שנתית", המאפשרת גילוי ואבחון מוקדם. תוצאות הבדיקה האחרונה שבוצעה לאחר שובו מרוסיה, הראו, כאמור, סימנים ראשונים של גידול סרטני בבלוטת הערמונית. לדבריו, מדובר בגידול מיקרוסקופי שניתן להסרה, וסיכויי ההחלמה ממנו - מלאים.

רופאו של ראש הממשלה, פרופ' קובי רמון, אמר כי סיכויי ההחלמה עומדים על 95%. לדבריו, בזכות הגילוי המוקדם של המחלה, הטיפול לא יגביל את תפקודו של אולמרט ואין כל סכנה לחיי ראש הממשלה.

ראש הממשלה מסר, כי הוא התיר לרופאיו למסור את כל המידע על מצבו הרפואי. הוא הדגיש, כי בכוונתו להמשיך בתפקידו ולהקדיש את כל כולו לטיפול בענייני המדינה. אולמרט: "למרות שלא חלה עלי כל חובה בחוק לדווח לציבור על מצב בריאותי, רציתי להביא את הדברים לידיעת הציבור באופן גלוי ומלא. יש לאזרחי ישראל את הזכות לדעת ואני חש שחלה עלי החובה הציבורית ליידע בעניין זה".

^^בעקבות מצבו של ראש הממשלה, פרופ' חיים מצקין מסביר מהן הדרכים היעילות למאבק במחלה:^^

סרטן הערמונית הינו המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב גברים מבוגרים מגיל 50 ומעלה, ומקביל בשכיחותו לסרטן השד בקרב נשים. בישראל צפוי לחלות בה כל גבר עשירי, שיעור נמוך מזה העולמי (1-6), אך עדיין מדובר בשכיחות גבוהה המחייבת התייחסות ושיח ציבורי.

מדובר במחלה שכמעט ואיננה קיימת מתחת לגיל 40, כך שהשכיחות עולה עם הגיל, ולכן הפעילות היזומה לגילויה יעילה בעיקר אחרי גיל 50, למעט במקרים של היסטוריה משפחתית, המהווה גורם סיכון ידוע.

בישראל מתגלים כ-2,000 חולים חדשים מדי שנה, מרביתם יהודים שאצלם המודעות, הפתיחות והנגישות לרפואה ציבורית מאפשרת גילוי מוקדם של המחלה.

^^כיצד מגלים את המחלה?^^

היום ניתן לבצע פעילות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת דם המכונהPSA - prostate specific antigen - אנטיגן שמיוצר על-ידי תאי הערמונית, כשרמות גבוהות מן התקין של אנטיגן זה מצביעות על הגדלה (שפירה) של הערמונית, סרטן הערמונית, או דלקת בערמונית, ובדיקת ערמונית ע"י אצבע הרופא דרך פי הטבעת.

ממצא בדיקת הרופא יחד עם נתוני רמת ה-PSA בדם הנבדק, מסוכמים למעשה לכדי ההסתברות לנוכחות של סרטן, כשעל סמך נתונים אלו קובע הרופא את מידת הצורך בביופסיה של הערמונית, שהיא כיום האמצעי היחידי לגיבוש אבחנה מדויקת.

עיקר הויכוח בעולם המדעי נסוב סביב הצורך בפעילות נרחבת לסיקור האוכלוסייה (Screening) ומקורו בהיעדר תמיכה מדעית חותכת בצורך זה, ולכן, כיום, הפעילות לגילוי מוקדם מתבצעת בעיקר בקרב גברים שהגיעו לרופא מסיבה זו או אחרת, באמצעות בדיקת ה-PSA המצויה בסל הבריאות ולה זכאים מבוטחי כל קופות החולים, או באמצעות בדיקת הערמונית.

כאשר נמסרת האבחנה לחולה בסרטן הערמונית עולות מיד מספר שאלות אצל החולה ובני משפחתו הקרובים: כיצד לטפל? האם ישנן אלטרנטיבות שונות לטיפול? כיצד לבחור בין השיטות השונות? האם אני יכול להבריא מהמחלה? מה הסיכויים? כיצד ישפיע הטיפול על אורחות ואיכות חיי? תפקיד הרופא המטפל הוא לספק את המידע העדכני ביותר ולהציג בפני החולה ובני משפחתו את מגוון אפשרויות הטיפול הקיימות, תוך התייחסות לגילו, בריאותו הכללית, השתייכותו לקבוצות סיכון (סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, מחלות לב, ראות ואחרות) וכמובן לנתוני מחלתו, כגון רמת ה-PSA בדם, ממצאי בדיקת הערמונית ופרמטרים שונים שהתגלו בביופסיה, כגון נפח הגידול וסוג הגידול.

בסיום שלב הבירורים נערכת התייעצות בין הרופאים המטפלים בסופה נקבעת, בשיתופו המלא של החולה ובני משפחתו, תוכנית הטיפול היעילה ביותר.

יש להדגיש כבר בהתחלה כי סיכויי הריפוי מהמחלה הם גבוהים, ועולים עד כדי 90% במקרים של גילוי מוקדם. הטיפולים נחלקים לכמה סוגים: טיפול השגחתי, כירורגי וקרינתי.

^^טיפול השגחתי^^

בחולים מבוגרים הסובלים ממחלות נלוות משמעותיות, מקובלת גישה של השגחה רפואית צמודה ללא טיפול אקטיבי. השימוש בגישה זו הולך ומתרחב, אך הוא מתאים רק במקרים בהם נפח ואופי המחלה לא מסכן את החולה. מדובר באפשרות שצריך לדון בה בהרחבה עם החולה ועם בני משפחתו, היות והידיעה בדבר קיומו של המחלה והעדר הטיפול האקטיבי, יוצרים לעיתים התמודדות נפשית קשה מאד. דיווחים רפואיים ממקורות שונים בארה"ב מצטטים שכשליש מחולים אלו בוחרים, תוך שנתיים-שלוש לקבל טיפול אקטיבי כי אינם עומדים בלחץ הנפשי הנלווה להחלטה זו.

^^טיפול ניתוחי^^

במהלך הניתוח מסירים את כל בלוטת הערמונית ומחברים מחדש את שלפוחית השתן לשופכה, באותה צינורית המובילה את השתן החוצה.

את הניתוח אפשר לבצע במספר גישות - החל מהגישה הבטנית המקובלת ביותר, דרך הגישה פריניאלית (דרך אזור שבין שק האשכים ופי הטבעת) וכלה בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשני). את הניתוח ניתן לבצע גם בסיוע רובוט - גישה שהתפתחה בארה"ב ונדדה לאירופה. בארה"ב, למעלה משליש מסך הניתוחים בסרטן הערמונית מבוצעים בגישה זו, שטרם יובאה לישראל בעיקר עקב עלות גבוהה מאוד של הציוד הנדרש.

כלומר, גם אם התקבלה החלטה לבחור באופציה הניתוחית, על המנתח להכיר היטב את כל האפשרויות הניתוחיות המקובלות, על מנת לבחור בזו שמבטיחה את מירב סיכויי הריפוי עבור החולה המסוים.

^^טיפול קרינתי^^

שימוש בקרינה חיצונית ופנימית, שמטרתה לפגוע באזור הגידול בצורה מרבית ובאותו הזמן למנוע פגיעה באזורים סמוכים.

קרינה חיצונית - מתבססת על מתן כמויות קרינה הולכות וגדלות לערמונית, באמצעות תוכנית טיפולית ממוחשבת והדמיה תלת ממדית. עבודות רפואיות מוכיחות כי השימוש במכשור מתקדם עם יכולת קרינה במינון גבוה יעיל יותר לטווח הארוך (5-10 שנים וכנראה אף יותר - ככל שהניסיון יתארך). הטיפול הקרינתי החיצוני מתבצע ללא הרדמה, נמשך כחודשיים ויותר ומחייב ביקור יום-יומי במכון קרינה.

אפשרות נוספת היא שימוש בקרינה פנימית - ברכיתרפיה, שיטה שמתבססת על הקרנות פנימיות דרך חיץ הנקבים, תוך שימוש בגבישים רדיואקטיביים קטנים בגודל גרגר אורז המושתלים באופן ישיר (זמנית או לצמיתות) בבלוטת הערמונית.

להבדיל מקרינה חיצונית, בשיטת הברכיתרפיה הקרינה נעשית "מבפנים", בהשתלה ישירה של החומר הרדיואקטיבי (יוד 125) לערמונית. בשיטה זו, מתאפשרת החדרת כמות קרינה עצומה, פי שתיים ויותר מאשר בקרינה חיצונית, מאחר שלא נשקפת שום סכנה לרקמות סמוכות, כגון: עור, שלפוחית שתן ופי הטבעת - רקטום.

מדובר בטיפול חד פעמי, המחייב הרדמה למשך כשעה, מלאה או מקומית. החולה משתחרר עוד באותו יום לביתו ויכול לשוב לשגרת יומו כעבור 24-48 שעות, כשהגרגרים למעשה ממשיכים לפעול ולהפיץ קרינה למשך מספר חודשים.

שיטת הברכיתרפיה הומצאה למעשה בדנמרק ב-1983, וחיש קל הועברה לארה"ב, שם נעשה בה שימוש לראשונה ב-1985. מאז ובעיקר בעשור האחרון יותר ויותר אנשים בחרו בה כשיטת הטיפול העדיפה עבורם, בעיקר עקב הקלות שבקבלת טיפול חד פעמי ללא ניתוח, ללא קטטר עם שחרור בו ביום מביה"ח ופרופיל תופעות לוואי סביר ולעיתים קל יותר מבשאר האלטרנטיבות.

נציין כי בחלק מסוים של החולים, אך לא בכולם, הוכח שטיפול הורמונלי - בכדורים ובמספר זריקות הניתנות אחת ל-3 חודשים הנלוות לקרינה, משפר את סיכויי ההבראה של החולה, אך כמובן שטיפול כזה כפוף להחלטת הרופא המטפל.

כאמור, ניתוח וקרינה הם אבני היסוד לטיפול אקטיבי בסרטן ערמונית ממוקם. בשוליים ישנן טכניקות נוספות, כגון הקפאת הערמונית "המקפיאה למוות" את תאי הסרטן, ושימוש בגלי אולטרה-סאונד HIFU - "המחמם למוות" את התאים הסרטניים.

שתי הטכניקות האלה תופסות חלק קטן מנפחי הטיפול, כשהאחרונה עוד מוגדרת בארה"ב כטכניקה ניסויית. הניסיון בשתיהן יחסית מועט, ולכן יש להגביל את הבחירה בהן לאותם מקרים שאינם מתאימים מסיבות אלו ואחרות לטיפול ניתוחי או קרינתי.

פה ושם ניתן טיפול הורמונאלי כטיפול יחיד בחולים עם מחלה ממוקמת. יש להדגיש כי טיפול הורמונלי איננו מכוון להבריא את החולה, ובד"כ ניתן בחולים שמחלתם איננה ניתנת לריפוי מקומי. אבל בחולים קשישים עם מחלות רקע, בהם האפשרויות הטיפוליות האחרות כרוכות בסיכון גבוה, זוהי בהחלט אופציה אפשרית.

פרופ' חיים מצקין הוא מנהל המחלקה האורולוגית, המרכז הרפואי תל-אביב.

בואו לדבר על זה בפורום מחלת סרטן הערמונית.