צרכנות רפואית מס' 103

(0)
לדרג

חדש בצרכנות: קוצב המושתל במוח ומסייע לחולי פרקינסון לחזור לתפקוד מוטורי נורמלי, וטכנולוגיית קצף לטיפול במחלות גניקולוגיות

מאת: מערכת zap doctors
~~מפסיקים לרעוד~~

מחלת פרקינסון היא מחלה כרונית פרוגרסיבית חשוכת מרפא, הפוגעת בתאי המוח המייצרים דופמין, המשמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית. המחלה שייכת לקבוצת מחלות בעלות הפרעה במערכת המוטורית ומתבטאת בשלביה השונים בתופעות, כגון: רעידות בחלקי הגוף, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, דיבור בלתי ברור ומונוטוני, ירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת הגוף, איטיות תנועה, ואי-יציבות או שיווי משקל וקואורדינציה פגומים. החולה הופך עם הזמן לנכה בדרגה גבוהה ביותר ונזקק לעזרה צמודה וקבועה בביצוע פעולות ולו הקלות ביותר; נטל הטיפול בחולה נופל בעיקר על בני משפחתו. בנוסף, חלות הפרעות במערכות העיכול, השתן והשליטה בסוגרים. למחלה גם היבטים נפשיים כמו ירידה בקוגניטיביות, דיכאון, חרדה והזיות.

^^מחזירים את השליטה^^

אקטיבה, פרי פיתוח של חברת מדטרוניק, הינו קוצב מושתל השולח גירוי חשמלי ישירות למוח ומשמש כמערכת בקרת רעידות. הקוצב מותאם פרטנית לכל מטופל ומהווה תקווה לחולי פרקינסון. בבסיס המערכת, קוצב הדומה לקוצב המושתל בחולי לב, המזרים חשמל למוקדי הרעידה בשני חלקי המוח. הפולסים החשמליים לאזורים אלה חוסמים את האיתותים ששולח הגוף בעת המחלה. איתותים אלה גורמים לרעידות ולבעיות המוטוריות בחולים. כתוצאה משימוש בקוצב, חולים רבים משיגים שליטה מוגברת על גופם - שליטה שאיבדו כאשר לקו בה.

על אף הדימוי, כי המחלה פוגעת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, מתגלים לעיתים אותותיה גם בקרב צעירים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. הגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא 58, ועל פי האומדן מספר החולים במחלת פרקינסון בישראל מגיע לכ-20 אלף. על פי נתוני רשת הפרקינסון האמריקאית, האגודה המטפלת בנושא, כמיליון אמריקאים חולים במחלה.

הקוצב הוכנס ב-2005 לסל הבריאות, אולם מעטים מחולי פרקינסון מודעים לקיומו. הטיפול באמצעותו הינו אחד משני טיפולים המוצעים לסובלים מהמחלה והוא מיושם בדרך כלל לאחר טיפול תרופתי. חולים רבים שהתחילו את הטיפול באמצעות טיפול תרופתי גילו במהלך השנים כי מכיוון שפרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית, השפעת הפתרון התרופתי פוחתת עם השנים. לכן, השתלת קוצב בקרת הרעידות הופכת קבילה יותר ויותר.

חולי פרקינסון חווים תנודות קיצוניות ביכולת שליטתם בתנועה - מתקופות של תפקוד מוטורי נורמלי לחלוטין, להתקפות של חוסר ניידות מוחלט. שינויים קיצוניים אלה יכולים להתרחש בהפרשים של שעות ספורות. אחת התופעות הפחות מוכרות של המחלה היא "ההופעה המוקדמת" - הופעת המחלה בגיל צעיר יחסית בין 20 ל-40.

^^תיכנות הקוצב^^

"הפרעות תנועה אינן מסכנות חיים, הטיפול בהן באמצעות אקטיבה מבוסס מדעית, בטוח ויעיל, ומשפר את החיים באופן דרמטי", אומר פרופ' צבי ישראל, מומחה בנוירוכירורגיה תפקודית וסטראוטקית, מהמחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם. נהוג להתייחס אלינו, הרופאים, כאל מצילי חיים, אבל ראוי לזכור כי ירידה באיכות החיים היא לא פחות אויב ממחלה כמו סרטן או מחלת לב. הנסיון מוכיח כי כתוצאה מטיפול זה, אדם שסובל מנכות של ממש יכול להזיז את השעון אחורה ולשוב לתפקוד שלא חווה זמן רב".

המערכת מכילה שלושה אלמנטים המושתלים בתוך גוף האדם:

1. כבל דק במיוחד שבראשו ארבע אלקטרודות המושתלות במוח.

2. כבל מגשר: כבל הדומה לקודמו, המחבר בין האלקטרודות לבין השתל עצמו. הכבל מושתל מתחת לעור - מהראש דרך הצוואר ועד לחזה העליון.

3. נוירוסטימולטור: הכבל מחובר לנוירוסטימולטור, מכשיר קטן וקומפקטי הדומה בצורתו ובגודלו לקוצב לב המכיל גם סוללות, ומושתל מתחת לעור. מכשיר זה הוא ספק הפולסים החשמליים הדרושים לגרוי.

הטיפול מתבצע בהליך אחד האורך כשש שעות. ראשית, מתבצעת במוחו של המטופל השתלת אלקטרודות זעירות בהרדמה מקומית בלבד, תוך שיתוף פעולה מלא מצידו. בשלב השני, שמתחיל מיד לאחר מכן, מתבצעת השתלת נוירוסטימולטור ליד עצם הבריח מתחת לעור.

הנורירוסטימולטור מחובר לאותן אלקטרודות. מקץ עשרה ימים על המטופל לשוב אל הנוירולוג או הנוירוכירורג, על מנת להתחיל בתיכנות הקוצב, תוך שינוי המינון התרופתי הפוחת עם הניתוח. עוצמה וסוג הפעימה החשמלית משתנים ממטופל למטופל, משום שמדובר בטיפול המותאם לכל אדם. "אמנם מודבר בניתוח מוח, אבל ברמות פולשניות מזעריות", מציין פרופ' ישראל. "זוהי הסיבה לכך שהסיכונים הכרוכים בו מועטים. בספרות מדובר על 1% בלבד של מקרים בהם נגרם זיהום או דימום".

למידע נוסף אודות מחלת הפרקינסון - לחצו כאן.

טכנולוגיית קצף לטיפול במחלות גניקולוגיות

חברת פואמיקס (Foamix), חברת התרופות המובילה בפיתוח קצפים רפואיים, הציגה בכנס הבינלאומי של איגוד ה-ontrolled Release Society בקליפורניה, ארה"ב, את המחקר האחרון אודות פיתוח חדשני בטכנולוגיית קצף לטיפול מקומי במחלות גניקולוגיות.

הקצף משמש כנשא לתרופות גניקולוגיות ומהווה פריצת דרך משמעותית במתן תרופות לתוך הנרתיק הנשי, עם יתרונות בולטים יחסית למוצרים הקיימים בשוק כדוגמת: קרמים, משחות, ג'לים ופתילות. בכל המקרים הנ"ל מוחדרת התרופה על ידי אמצעי החדרה מגושמים ומסובכים לשימוש, ולאחר הטיפול קיימת לרוב דליפה של התכשיר מהנרתיק, אשר גורמת לאי נוחות גדולה אצל המשתמשת.

קצף למתן וגינלי יכול להכיל תרופות וחומרים פעילים מסוגים שונים, כגון: אנטיביוטיקות, חומרים אנטי-פטרייתיים, הורמונים וכו'. הקצף ניתן להחדרה אל תוך הנרתיק, באמצעות אפליקטור חד-פעמי. הוא מתפזר בכל חלל הנרתיק באופן מלא. כמו כן, כל כמות הקצף נשארת לאורך זמן בחלל הנרתיק ואינה זולגת או דולפת מתוכו החוצה, ובכך נמנעת אי נוחות.

במסגרת המחקר, נערכו ניסויים מעבדתיים וניסויים בחיות, המדגימים יתרון טכנולוגי מרכזי של הקצף והוא ה"הידבקות" (bio-adhesion). תכונה זו מאפשרת לתכשיר להיצמד אל פני רירית הנרתיק, וכתוצאה מכך לאפשר נוכחות מלאה של התרופה על אתר הטיפול לאורך זמן. בנוסף, הקצף שנבדק בניסוי נמצא כבעל השפעה מסככת (Lubricating), שיש לה משמעות ניכרת בטיפול במחלות גניקולוגיות מסויימות, במיוחד בגיל המבוגר.

בואו לדבר על זה בפורום נוירוכירורגיה ובפורום דימומים גינקולוגיים בלתי סדירים ורפואת נשים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום