אלרגיה בילדים: לא מה שחשבתם

בעשרים השנים האחרונות, אנו ניצבים בפני עלייה מהירה בשכיחות המחלות האלרגיות. בעולם המערבי התופעה הגיעה למימדי מגפה: כל ילד שלישי סובל מבעיות אלרגיות. הנזלת האלרגית והאסתמה הפכו למחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. הסיבה לעלייה בשכיחות המחלות האלרגיות אינה ברורה לחלוטין, אך ככל הנראה היא קשורה באורח החיים ההיגייני והמודרני מדי שלנו.

אלרגיה מוגדרת כתגובה בלתי צפויה ובלתי רצויה של מערכת החיסון, כלפי חומרים שהם בדרך כלל טבעיים ובלתי מזיקים. תפקידה העיקרי של מערכת החיסון הוא להגן על הגוף מפני רעלים, חיידקים או וירוסים. אך כאשר מערכת החיסון מפתחת רגישות יתר כלפי גורמים בלתי מזיקים הנמצאים בסביבה הטבעית, הרי אז מדובר באלרגיה.

התופעות האלרגיות עשויות להתבטא בצורות שונות ובדרגות חומרה שונות, בהתאם לגורם האלרגיה, כמות החשיפה ומידת הרגישות של הילד. הגורמים העיקריים לנזלת האלרגית ולאסתמה הם חומרים המרחפים באוויר כמו, למשל אבקני פרחים, נבגי עובשים, פרוות בעלי חיים, נוצות, מקקים וקרדית אבק הבית.

חשיפת הילד האלרגי לגורמים אלה גורמת לתגובה מיידית של עיטושים, נזלת מרובה, גרד ואודם בעיניים, שיעול טורדני, והצרות דרכי הנשימה עד כדי התקף אסמתי. כאשר החשיפה לגורם האלרגיה היא מתמדת, באופן יומיומי (כמו למשל באלרגיה למרכיבי האבק שבבית) עשויים להתפתח תסמינים כרוניים ממושכים כמו אף סתום, פוליפים, סינוסיטיס, דלקת עיניים או אסתמה כרונית.

למרות ההתקדמות הרבה בהבנה והטיפול במחלות האלרגיות, עדיין קיימת חוסר מודעות מפתיעה מצד ההורים ולעיתים גם מצד רופאי המשפחה או רופאי הילדים לעצם קיומה של האלרגיה ולחשיבות הטיפול בה. ילדים רבים מסתובבים עם נזלת מתמדת, עיניים אדומות, גרד ושיעול טורדני מבלי לקבל טיפול נאות. ילדים רבים אחרים עשויים לקבל שוב ושוב אנטיביוטיקות בשל "התקררויות" או "דלקות" שאינם למעשה אלא התקפי אלרגיה. לפיכך, הצעד הראשון בטיפול נאות בילדים היא אבחנת האלרגיה ואבחון הגורם לה. האבחון במרפאת האלרגיה נעשה בעיקר באמצעות תבחיני עור ("הטסטים"). בתבחינים אלו חושף רופא האלרגיה את עורו של הנבדק לכמויות מזעריות של האלרגן החשוד ובהתאם לתגובה העורית נקבעת קיומה של האלרגיה.

ההימנעות מגורמי האלרגיה היא ללא ספק הצעד הראשון בטיפול, אלא שהיא לא תמיד ברת יישום ולכן עדיין הטיפול התרופתי הוא דרך הטיפול העיקרית. עד השנים האחרונות התמקד הטיפול באלרגיה בתסמינים המיידים: בנזלת, בקוצר הנשימה ובעיניים הדומעות. כיום ברור כי חשוב לטפל לא רק בתסמינים הגלויים והבולטים, אלא גם באילו הסמויים לעיתים מהעין.

ילד אלרגי עשוי לסבול מהתקפים חוזרים של נזלת, סינוסיטיס, סטרידור או אסתמה, הזוכים להתייחסות מיידית מצד ההורים והרופאים. אך לעיתים קרובות, בין אותם התקפים חריפים, חי הילד עם אלרגיה מתמשכת ומטרידה שהיא לכאורה נסבלת.

האלרגיה המתמשכת גורמת למצב דלקתי כרוני שההורים לא תמיד מודעים אליה, ודלקת זו עלולה לגרום בהדרגה, לאורך שנים, לנזק מצטבר לדרכי הנשימה ולירידה בתפקוד הריאות. כיום ברור שעל הטיפול לא להיות מכוון רק לתסמינים הגלויים, אלא גם למניעת הדלקת האלרגית, ומכאן גם החשיבות של הטיפול בתסמינים שנראים לכאורה קלים ואינם מהווים סכנה מיידית לילד.

למרות שאלרגיה נקשרת בתודעה עם התקפים חמורים העלולים לגרום למחנק ולסכנת חיים, הרי שרוב המחלות האלרגיות למעשה אינן מסוכנות ועיקר השפעתן היא על איכות החיים.

בניגוד למחלות כרוניות רבות אחרות כמו סוכרת או כמו מחלות לב שהטיפול בהם נועד בראש ובראשונה למנוע מוות ונכות, הרי שהטיפול בנזלת האלרגית הוא קודם כל בכדי לגרום להרגשה טובה יותר, להיות חולים פחות ולשפר את איכות החיים.

בעשור האחרון גברה המודעות לאלרגיה; אף מנוזל וסתום, התעטשויות הבוקר, שיעול טורדני ונטייה לגרד משפיעים על איכות החיים של הילדים, גם אם התסמינים נראים קלים. איכות החיים אינה מתייחסת רק למדדים גופניים כמו חומרת הנזלת או השיעול, אלא למדדים כלליים יותר כמו ערנות, ריכוז, אושר, שינה בריאה וכדומה. לעיתים קרובות בעיות רגשיות של ילדים קשורות בעצם בנזלת האלרגית ובטיפול פשוט ניתן לפתור אותן.

האף המנוזל והסתום, העינים הדומעות, השימוש הבלתי פוסק בטישו, קוצר הנשימה, קשיי הנשימה בלילה והשימוש בתרופות לא מתאימות עשויים להשפיע לרעה על איכות השינה של הילדים בלילה, לגרום לעייפות מצטברת, לחוסר ריכוז, להיעדרות מהלימודים, לפגיעה בהישגים, למבוכה חברתית, לכושר גופני לקוי בשעת משחק בהפסקה או בשיעורי ההתעמלות, לפגיעה בחוש הטעם והריח, לחוסר תאבון ועוד. בעיות אלו עלולות ליצור בילדים תחושות בושה ומוגבלות עד כדי בדידות, תסכול, עצב וכעס.

לעיתים קיים פחד בלתי מבוסס של ההורים כלפי הטיפול התרופתי בתופעות אלרגיות של ילדיהם. מחקרים הראו שבעוד שההורים רואים את מטרת הטיפול ביכולת להפחית את השימוש בתרופות, הרי שהילד מקבל בהבנה את הצורך בתרופות ורואה את מטרת הטיפול דווקא בשיפור איכות החיים שלו: בשיפור הסיבולת שלו למאמץ והתסמינים היומיומיים המציקים. במקרה זה - הילדים צודקים. אין צורך לחשוש מהטיפול המודרני, במידה והוא ניתן על פי הקווים המנחים הרפואיים ובתנאים הנכונים, המונעים את תופעות הלוואי של הטיפול.

^^האנטיהיסטמינים^^

קיימים אמצעים תרופתיים רבים כנגד אלרגיה אך אין ספק שהאנטיהיסטמינים אותן תרופות הבולמות את ההיסטמין, האחראי לרוב תסמיני האלרגיה, מהוות את הנשק העיקרי.

התרופות האנטיהיסטמיניות מ"הדור הישן" היו משופעות בתופעות לוואי שהפכו את השימוש בהם לעיתים לבלתי נסבל. הפיתוחים התרופתיים החדשים לוקחים בחשבון את חשיבות מניעת הדלקת ושיפור איכות החיים. כיום יש מאמץ רב ומוצלח בפיתוח תרופות שיהיו קלות לשימוש וחסרות תופעות לוואי. תרופות חדשות כמו הטלפסט וכמו האריוס שהנם אנטיהיסטמינים יעילים ובטוחים מאד לשימוש נכנסו לאחרונה לסל התרופות של מרבית קופות החולים.

תרופות אלו הוכחו הן כיעילות מאד והן כבטוחות מאד לשימוש. שיעור תופעות הלוואי שלהן הוא זניח, גם בשימוש ממושך. האריוס, למשל, נמצא יעיל לא רק כנגד הסימפטומים המיידיים, אלא נמצא גם כבעל תכונות נוגדות דלקת וכבעל אפקט מצוין על הגודש הכרוני של האף. האריוס יהיה גם הראשון מבין האנטיהיסטמינים החדשים שישווק בקרוב בארץ כסירופ לילדים ופעוטות, מה שעשוי להוות שיפור משמעותי באיכות הטיפול ובאיכות החיים של הילדים.

חשוב להבין כי חוסר הניסיון שלנו כהורים מצד אחד וחוסר היכולת של הילדים, במיוחד הקטנים, להבין שהם חולים ולהסב את תשומת ליבנו לבעיה עלול לגרום לפספוס אבחנת האלרגיה ולהזנחת המחלה מצד ההורים. הנטייה לאלרגיה ולאסתמה עשויה להיות בעיה כרונית שתלווה את הילד שנים ארוכות בדרגות חומרה שונות.

ההבנה של הרופאים והחוקרים, כמו גם של ההורים המטפלים בילד, על חשיבות איכות החיים בטיפול באלרגיה ובאסתמה, צריכה להביא לשינוי בתפיסה ומתוך כך גם בגישה הטיפולית.

ד"ר קובי שדה הוא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל הפורום הרשמי של האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה באתר דוקטורס.