שוק עבודה אכזרי לנשים

(0)
לדרג

נשים הרות ואמהות עדיין מופלות לרעה בשכר ובקידום. השאלה כיצד ליישב הקונפליקט הנצחי שבין אמהות לקריירה נותרה רלוונטית

מאת: לימור רובין

מבט חטוף על כל אמא עובדת בחודשי החופש הגדול מסגיר קושי אמיתי. אגלי הזיעה וקמטי הדאגה מסווים את המשפט המתרוצץ בראשה של כל אחת מהן: "איך לעזאזל אני הולכת לשרוד את הקיץ הזה?".

שתי שאלות מתבקשות מהמצב הקיים: הראשונה מופנית למקבלי ההחלטות במדינה שלנו - כשנדמה שרפורמה רודפת רפורמה, איך זה שהחופש הגדול נשאר ארוך ויקר מאוד מדי שנה? השנייה מופנית לעצמנו - מדוע אחרי כברת דרך ארוכה כל כך של הנאה מפירות המאבקים הפמיניסטיים לשוויון הזדמנויות לנשים בכל תחומי החיים, הדאגה הזאת היא ברובה של האמהות?

הפתרון, אומרים לנו בשדולת הנשים בישראל, טמון במהפכה הממשמשת ובאה. קוראים לה: "שוק עבודה ידידותי למשפחה". המקור למונח נמצא בארצות הברית, שם התפתחה בשנים האחרונות ההכרה כי יש ליישב את ההתנגשות המתמדת בין הורות לבין עבודה בשכר. הממשלה הפדרלית הקימה משרד מיוחד לפיתוח וקידום של יוזמות ליצירת "מקומות עבודה ידידותיים למשפחה" (Family Friendly Workplace), ובין השאר היא מעודדת מעסיקים במגזר הציבורי והפרטי להציע לעובדיהם אפשרויות תעסוקה כגון שעות עבודה גמישות, שילוב שעות עבודה במשרד ובבית, או מתן אפשרות לעובד ללכת הביתה מוקדם יותר, אם סיים את כל המטלות. הממשלה מציעה לעובדים לעבוד מהבית, לפחות באופן חלקי, או לחלק משרה מלאה בין שני עובדים באופן כזה שהאחד משלים את האחר. עד כאן - אמריקה.

ישראל מדדה מאחור

אבל לפני שנצטרף כולנו לתור בשגרירות האמריקאית, חשוב לזכור שדווקא ארצות הברית נחשבת לפחות ידידותית לעובדים בעלי משפחה, בהשוואה למדינות המערב.

בספרה "טירוף מושלם- המיתוס של האמא המושלמת", מתארת העיתונאית והסופרת האמריקאית ג'ודית וורנר על גבי 287 עמודים, את חוסר יכולתן של הנשים האמריקאיות למצוא את הנוסחה שתאפשר להן לשלב בין אימהות לקריירה. וורנר ראיינה גם אמהות שבחרו להישאר בבית ומעסיקות את עצמן בארגון מופעי צדקה בבתי הספר ופגישות בנושא מכירת עוגיות של הצופים, וגם אמהות שבחרו להמשיך לעבוד בשוק תובעני כשרגשות אשם רודפים אותן ומערערים את יציבותן. כולן משתמשות במילים "הבלגן הזה" כדי לתאר את המצב שבו הן נמצאות. וורנר מבקשת בסוף הספר שלה פתרון בדמות "מדיניות של איכות חיים". היא מבקשת להגדיר מהי איכות חיים עבור גברים ונשים בארצות הברית ודורשת לערוך שינוי יסודי אמיתי של שוק העבודה וסדרי העדיפויות הלאומיים, כדי שהורים יוכלו להגיע לשלווה ושקט נפשי ולחופש בחירה אמיתי.

^^באמריקה החליטו לעבוד על הנושא, אך מה קורה אצלנו בארץ?^^

לאחרונה פרסמה שדולת הנשים בישראל - שהמחלקה המשפטית שלה חתומה על לא מעט פסקי דין תקדימיים בהגנה על אמהות בעבודה ובחקיקה לטובתן בכנסת - דוח חדש חסר תקדים בגודלו ובהיקפו על מצב הנשים בישראל 2006 בכל תחומי החיים.

לא מפתיע לגלות כי גם אם לכאורה נראה כי בעשורים האחרונים הצליחו נשים לחדור למעוזים גבריים בשוק העבודה, נכון להיום הנשים בישראל עדיין מופלות לרעה בשכר ובקידום, כשהמופלות מכולן הן נשים בהריון ואמהות.

על פי הדוח, מדינת ישראל, כמו בתחומים רבים אחרים, מדדה שני עשורים מאחורי ארצות הברית. אם היום בארצות הברית מתמודדים עם הדרכים להחזיר לשוק העבודה את ה"אמהות היושבות בבית" ("stay at home moms") לאחר שילדיהן בגרו, הרי ששוק העבודה הישראלי מתמודד היום עם תופעת הנטישה, מרצון או שלא מרצון, של אמהות צעירות לילדים, מוכשרות ומשכילות, שהמדינה אינה מאפשרת להן לשלב בין גידול הילדים לבין עבודה מחוץ לבית. ההשלכות של תופעה זו, אומרים בשדולה, מרחיקות לכת בהשפעתן על מעמד הנשים בחברה ובמשפחה.

טל תמיר, רכזת מידע ומחקר בשדולה ועורכת הדוח הנדון, אומרת כי בבואנו לבחון את מצב הנשים בשוק העבודה של מדינת ישראל בשנת 2006, אנו מוצאים שהגורם המרכזי והמהותי ביותר שמשפיע על השתתפותן בשוק העבודה היה ונשאר הבחירה באימהות. "במדינת ישראל, שלא כמו במדינות אחרות, שאלת הילודה והאימהות אינה נתפסת כעניין לבחירה של ממש. רוב הנשים בישראל כלל אינן עוסקות בשאלה: 'האם אני מעוניינת ללדת ילדים', אלא עיקר עיסוקן הוא בשאלה כיצד לשלב בין אימהות והורות לבין עבודה וקריירה.

"מן הראוי לציין כי עבור רוב הנשים במדינת ישראל, גם שאלת העבודה במקביל להורות אינה עניין של בחירה, ומצבן הכלכלי של מרבית המשפחות במדינת ישראל מחייב אותן לצאת לעבודה. למעשה, אמהות מוצאות עצמן מנווטות מול שתי קבוצות לחץ, המושכות לכיוונים שונים. מצד אחד, נשים לאחר לידה נדרשות על ידי סביבתן הקרובה ומעסיקיהן לחזור לעבודתן כחלק מתהליך של 'חזרה לעצמן' ולשגרת החיים שקדמה ללידה. מצד שני, שוק העבודה לא מאפשר להן להתמקד בעבודתן ולהסתייע בעזרה בתשלום לטיפול בילדיהן. בנוסף, הנשים ניצבות מול זרם הולך וגובר של תומכי "הורות טבעית" הרואים באמהות מימוש עצמי של האישה, ולכן דוחקים בהן לבלות עם ילדיהן זמן רב ולעסוק באופן אישי במכלול ההיבטים של התפתחותם. מדינת ישראל למעשה מקדמת את הדפוס הכפול, התובע מנשים להשתלב באופן אידיאלי בשוק העבודה, ובד בבד לתפקד כהורה אידיאלי. כל זה הופך את שתי המילים 'אימהות' ו'קריירה' לשני עולמות שלא רק שאינם משתלבים יחד, אלא שצמד המילים הזה מהווה סתירה פנימית".

עו"ד ציונה קניג-יאיר, מנכ"ל שדולת הנשים בישראל, מזהה שתי בעיות עיקריות: למרות שהחקיקה הישראלית בתחום מתקדמת יחסית ומיועדת להבטיח ילודה גבוהה ולהפחית את "המחיר" שהאם נדרשת לשלם בעולם העבודה, החוקים עדיין לא הוטמעו בתרבות העבודה הישראלית ומעסיקים מחפשים לעקוף אותם, מה שמוביל לבעיה השנייה והיא התפיסה שנשים צריכות לבחור להישאר בבית או לצאת החוצה. זוהי בחירה בלתי מוסרית וגברים גם לא היו עומדים בה. המטרה שלנו היום היא להטמיע בשוק העבודה את העובדה שתופעת האמהות הצעירות שנפלטות ממעגל העבודה מרצון או שלא מרצון היא הפסד של החברה כולה. נשים הן הון אנושי חיוני שאינו מנוצל כמו שצריך, ואם החברה לא תשכיל להפנים זאת - יהיו לכך השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. השינוי החברתי של שוק עבודה ידידותי למשפחה הוא מהלך חברתי סוציאלי ולא מאבק פמיניסטי. לא מדובר כאן רק על האמהות, אלא גם בזכותם של האבות להיות חלק מגידול הילדים ובזכותה של המשפחה להיות גוף שוויוני".

"למכלול הלחצים על האמהות העובדות מתווסף מיתוס "הבחירה החופשית", אומרת תמיר. "על פי מיתוס זה, אם אישה היא מוכשרת, בעלת מוטיבציה, ומוכנה להקריב את הקורבנות הדרושים, הרי שלא ניצבים מחסומים בדרך להצלחה. על פי תפיסה זו, נשים המבקשות לייחד זמן לביתן ולמשפחתן, נתפסות כמי שאינן 'פנויות' או 'מעוניינות' להשקיע בעבודתן כמו שמשקיעים גברים. אך 'מיתוס הבחירה החופשית' מתעלם מהמציאות הישראלית שבה עדיין התפיסה החברתית בשוק העבודה מטילה את האחריות העיקרית לטיפול בבית ובבני המשפחה על האישה, והיא זו שנדרשת לשלב בין שני העולמות. כל זה בזמן ששוק העבודה אינו ידידותי למשפחה, אין החזר הוצאות או הכרה במס על טיפול בילדים, מערכת החינוך אינה מותאמת לשוק העבודה, אין יום לימודים ארוך, ולחלופין ישנן חופשות ארוכות מאוד. במקביל ישנה עלייה מתמדת בפיטורי נשים על רקע הריון ולידה. ועם כל זה, אמהות שנפלטות ממעגל העבודה, מואשמות בכך שהן לא התאמצו מספיק".

לטובת האמהות שלא נפלטו ממעגל העבודה וממשיכות לתמרן בין קריירה בשוק הפרטי לבין גידול ילדים, הוקמו בשנים האחרונות לא מעט פתרונות בצורת תינוקיות וגני ילדים במקומות העבודה. למשל, רשת הגנים בקרית עתידים ברמת החייל ופעוטונים במקומות עבודה גדולים כמו רפא"ל, פארק העסקים מת"ם בחיפה, ופארק העסקים בנס ציונה. לכאורה, מדובר במיזם שמיטיב עם האמהות המעוניינות לחזור לעבודה ולהיות קרובות פיזית לתינוקות. אולם לאור העובדה שבמהלך הזמן האריכו חלק מהגנים הללו את השהות בהם נוכח הביקוש עד לשעה 19:00 בערב, לא נותר אלא לשאול: האם מדובר בפתרון ידידותי למשפחה, או ידידותי למקום העבודה על חשבון המשפחה? הדיון כולו עד כה בעצם סובב סביב ההורים, ומתקבלת התחושה שהצלע השלישית והחשובה ביותר - הלוא היא צורכי התינוקות, הפעוטות והילדים שלנו - אינה תופסת את המקום הראוי לה במכלול הטיעונים.

קניג-יאיר טוענת כי העובדה שהורים נאלצים להשאיר את הילדים שלהם בגן עד שעות הערב, היא תעודת עניות לשוק העבודה הישראלי. "ילדים לא צריכים לשלם את המחיר של שילוב האמהות בשוק העבודה, אלא השוק כולו צריך להתאים עצמו למצב חדש של עובדים, נשים וגברים כאחד, שיש להם חיי משפחה. זוהי תפיסה שנראית מנותקת מהתחרותיות ומעולם העסקים, אך אם בארצות הברית מנהלים בכירים עוזבים באמצע היום כדי לבלות זמן עם המשפחה שלהם, גם כאן, בהדרגה, זה יהיה מקובל יותר. השאיפה היא שתפיסה זו תהפוך לחלק מהתרבות הארגונית ותתקבל כדבר טבעי, ואף יותר מכך: שהביטוי 'נשוי לעבודה', ייאמר כגנאי ולא כיתרון. זה שינוי חברתי עמוק שצריך להיטמע אצל כולנו".

תמיר מוסיפה כי "עולם העבודה יהיה מקום שוויוני עבור נשים וגברים, רק כאשר ישתנו התפיסות החברתיות המקובלות שלפיהן האחריות לטיפול בבית ובבני המשפחה מוטלת על האישה, בעוד בן זוגה הוא בבחינת ה'עוזר'. תפיסות אלה מקבעות את מעמדה של האישה כמפרנסת שנייה בלבד, ורואות בתהליכי ההריון והלידה מכשלות לעולם התעסוקה. עד שיתחולל השינוי החברתי הזה במלואו, יש לקדם את עולם התעסוקה הישראלי ולהפכו לשוויוני יותר, על ידי אכיפה מסיבית של זכויות האישה העובדת, הכרה בהוצאות טיפול בילדים, ועידוד נשים להצטרף למעגל העבודה או לחזור אליו".

מתוך: מגזין הורים וילדים, גיליון מס' 234.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית.

למידע נוסף: עבודה בחו"ל

או בערוץ: נשים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום