על טחורים ושירותים

(0)
לדרג

סקר חדש מצביע על קשר בין ישיבה ממושכת בשירותים ובעיית טחורים המלווה בכאבים קשים ודימום. "ישיבה" לא מומלצת

מאת: מערכת zap doctors

חשבתם פעם כמה זמן אתם שוהים בשירותים מידי יום? מסתבר כי זמן השהות שלנו שם משפיע על הסיכוי לסבול מטחורים. מסקר חדש שנערך בנושא עולה, כי 28% מהישראלים שוהים ביום ממוצע עד עשר דקות בשירותים, 47% שוהים בשירותים מדי יום בין עשר דקות לשעה, ו-8% אף שוהים בשירותים מדי יום למעלה משעה, כאשר זמן השהייה היומי הממוצע בשירותים עומד על 24 דקות בממוצע.

מנתוני הסקר עולה כי אחד מכל שישה אנשים, סבל בעבר או סובל כיום מטחורים. הסקר מדגים בצורה ברורה את הקשר שבין ישיבה ממושכת בשירותים וטחורים. כ-18% מהאוכלוסייה סובלים מהתופעה. על-פי מסקנות הסקר נמצא, כי ככל שהישראלי מבלה בשירותים יותר זמן עולה שכיחות בעיית הטחורים באופן ניכר - בקרב מי שנמצא מדי יום עד עשר דקות בשירותים שיעור בעיית הטחורים הוא 13% בלבד (כלומר פחות משיעור הסובלים הכללי באוכלוסייה), בקרב אלה שיושבים עשר דקות עד שעה - 20% סובלים מטחורים ובקרב אלה שיושבים שעה עד שעתיים כבר מגיעים ל-25% הסובלים מהתופעה. כלומר שכיחות הטחורים בקבוצה זו כמעט כפולה לעומת אלה השוהים בשירותים עד עשר דקות.

לדברי ד"ר דוד נויפלד, סגן מנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי מאיר וכירורג כללי, "שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, הן סיבות נפוצות להיווצרות טחורים. מנתוני הסקר עולה, כי רבים מהישראלים שוהים זמן רב מדי בשירותים. סיבות ידועות נוספות לבעיית טחורים הן תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית".

הסקר, אשר בוצע על-ידי מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה", כלל 1,002 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם כלל ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל. הסקר נערך לרגל השקת אתר מידע חדש בנושא טחורים.

התפתחות טחורים

יותר ממחצית מהאוכלוסייה עלולה לפתח טחורים לאחר גיל 30. נתונים אחרים מדברים על אותה שכיחות מגיל 50. למרות מה שנהוג לחשוב, גברים סובלים מטחורים יותר מנשים. הטחורים הם למעשה חלק טבעי של גופנו - הם בעצם כלי דם מורחבים באזור פי הטבעת או בחלק התחתון של הרקטום. מהבחינה הזו לכל אדם יש "טחורים", אך הם הופכים לבעיה כאשר כלי הדם משתנים, גדלים ויש בהם דלקת. בשלב הזה מתחילים הסימפטומים הראשונים הכוללים: כאבים, גירוד ורגישות. בשלב מאוחר יותר יכול להופיע גם דימום. מומלץ להתחיל לטפל בטחורים כבר עם הופעת הסימפטומים הראשונים.

פי הטבעת, ככל איבר בגוף האדם, מקבל אספקת דם עורקי בשפע. העורקים מתפצלים לעורקיות ומשם לנימים בעלי דופן דקיקה וקיבולת גדולה ומכאן מתחיל הדם להתנקז לורידיות וורידים המחזירים אותו לכיוון הלב. מחקרים מראים זרימת דם גבוהה מהרגיל בעורקים של אנשים עם טחורים. יתר על כן, הודגמו אצל אנשים אלו מספר עורקים בעלי קוטר רחב יותר מהנורמאלי. עודף הדם המגיע באופן קבוע גורם לגודש ונפיחות המתקדמת הדרגתית בעורקיות הקטנות ובנימים. התפיחות דוחפת את הרירית המצפה לכיוון חלל הרקטום ויוצרת את הטחורים הפנימיים. אצל אנשים עם הפגם הזה בעורקים, התפתחות הטחורים מתחילה בגיל מוקדם. קצב גדילת הטחורים והופעת הסימנים תלוי גם בעורך החיים, הריונות, תזונה, שתייה ובעיקר - הרגלי היציאות.

תסמינים

הטחורים הפנימיים גורמים להצרות משמעותית במעבר היציאות ועל כן, בעיקר אם היציאות קשות, נוצר לחץ על הורידים שסביב פי הטבעת והפרעה בניקוזם. ורידים אלה מתנפחים ויוצרים בליטות בצבע סגול מסביב לפי הטבעת - טחורים חיצוניים. כאשר הם נפוחים, כאמור תוצאה של הטחורים הפנימיים, נגרם כאב קשה במגע, בישיבה ואפילו בשכיבה וניתן לראותם בקלות סביב פי הטבעת בזמן התקף.

תופעה נוספת שמקורה בטחורים הפנימיים יחד עם יציאות קשות היא היווצרות פצע באיזור פי הטבעת או מה שמכונה - פיסורה. היציאה הקשה העוברת במעבר המוצר על-ידי הטחורים, קורעת את הפתח הצר - לעיתים סדק עמוק שגורם כאב קשה, צריבה, דימום קל לרוב על נייר הטואלט והפרשות. בשל הכאב המלווה את היציאה, אנשים הסובלים מפיסורה נמנעים מלצאת באופן סדיר, ובכך מחמירים מאד את מצב הטחורים הפנימיים והחיצוניים עד כדי התקף שלהם.

התסמין החשוב והמסוכן ביותר של הטחורים הפנימיים הוא דימום. צואה מוצקה פוצעת את הרירית העדינה המצפה את הטחור ורקמת הטחור מדממת. הדימום יכול להיות זעיר (מספר טיפות באסלה) או משמעותי מאד ומצריך עירוי מנות דם. המצב מסוכן בעיקר אצל חולים המטופלים בתרופות לדילול הדם. במקרים כאלו הדימום יכול להגיע למצב של סכנת חיים.

סוגים

טחורים פנימיים: טחורים שאינם נראים מאחר ומיקומם גבוה בתוך התעלה האנאלית. מדובר בהתנפחות של ורידים המכוסים ברקמה רקטלית רירית. טחורים פנימיים יכולים להתבטא בדימום קל בעת פעילות מעיים. טחורים אלו עלולים לגדול ולהגיע למצב של צניחה, בו הם מתבלטים מפי הטבעת. הסימפטומים הם דימום, תחושת מלאות באזור הרקטום לאחר פעולת מעיים. לרוב אינם כואבים, למעט מקרים של צניחה.

טחורים חיצוניים: טחורים שנראים לעין מאחר והם ממוקמים מחוץ לפי הטבעת. מדובר בורידים המכוסים ברקמת תאי עור שהתנפחו. לרוב הם מלווים בכאב, שנעלם לאחר ירידת הנפיחות, ודימום כתוצאה מקריעה של כלי הדם. הסימפטומים לטחורים חיצוניים הם כאב, דימום, דלקת, גרד ונפיחות.

בואו לדבר על זה בפורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי, בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול ובפורום כירורגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום