משמעות הטיפול בקרישי דם

עקבו אחרינו ב

לרגל חודש המודעות לטיפול ומניעה של קרישי דם, שיצויין כבר ביום חמישי (29 במרץ), החברה הישראלית לקרישת דם חושפת, לראשונה, נתונים על המצב העגום בתחום הטיפול בחולים בארץ. לטענת החברה, קרישת הדם הינה נטל רפואי על החולה ועל מערכת הבריאות, ואין בידי הצוות הרפואי את כל הכלים להתמודד איתה במקרים רבים.

מניעה המחלה

על פי נתוני החברה, אשר נבנו על פי מודלים, אך אינם מבוססים על רישום מקרים בפועל, מידי שנה לוקים בישראל כ-43 אלף חולים בקרישי דם, וכ-1,500 ימותו בשל כך. מההערכות אלה עולה כי מדי שנה הולכים לעולמם יותר אנשים מקרישי דם, מאשר נשים המתות מסרטן השד וחולים המתים מאיידס גם יחד.

לדברי פרופ' אאידה ענבל, מנהלת יחידה למחלות קרישת הדם בבית החולים בילינסון ויו"ר החברה הישראלית לקרישה, "קרישי הדם הם גורם התמותה הנפוץ ביותר הניתן למניעה בתוך בית החולים. טיפול מונע נכון יכול למנוע כשני שליש מהמקרים, ולצורך כך אנו פועלים לחינוך, הן של ציבור הרופאים והן של ציבור החולים, להיות מודעים לגורמי הסיכון ולמנוע את הופעת קרישי הדם".

יחידות לטיפול בקרישה

מתוך 22 בתי-חולים כלליים בישראל רק בשישה מהם: בית חולים בילינסון, ובמרכזים הרפואיים שיבא, רמב"ם, וולפסון, הדסה וסורקה, פועלות יחידות לטיפול בקרישה. יחידות אלה אחראיות לחינוך וקידום של נושא המניעה והטיפול בקרישי דם בבתי החולים, מתן שירות לחולים מאושפזים עקב דימום או קריש דם, שירות לחולים אמבולטוריים (מרפאה), הכולל בירור וטיפול בחולים עם נטייה לדמם או נטייה לקרישיות יתר. בנוסף, היחידות מפעילות מרפאות, בה מבוצעות מעקבים וטיפולים בחולים המטופלים בתרופות נוגדות קרישה.

"כיום מצב הטיפול המונע בישראל אינו מיטבי", אומר ד"ר אהרן לובצקי, מומחה לקרישה מהמרכז הרפואי שיבא. "מצבינו דומה לזה שבעולם, וארגוני בריאות מובילים כבר רואים במניעת קרישי הדם, כנושא חשוב ביותר בשיפור הטיפול הרפואי בבתי חולים. טיפול מניעתי יוכל להוריד את התמותה, הנגרמת כתוצאה מקרישי דם באופן משמעותי, ולחסוך סבל, כסף וחיי אדם".

ממצאים חדשים

במחקר חתך שנערך בחודשים האחרונים בישראל ונתוניו מתפרסמים לראשונה, נבדקו כ-180 מאושפזים במחלקות פנימיות, מעל גיל 40. במסגרת המחקר, נבדקו התיקים הרפואיים של המאושפזים, על-מנת לדעת האם הם סבלו מגורמי סיכון לקרישי דם והאם ניתן להם טיפול מונע על-פי ההנחיות.

מהממצאים עולה כי, לשליש לא היה אף גורם סיכון לקרישי דם ולכשליש נוסף היה לפחות שני גורמי סיכון. נתון נוסף ומדאיג הוא ש-47.4% מהחולים היו בעלי גורמי סיכון, ולכן היו אמורים לקבל טיפול מונע, אך רק 22% מהם, קיבלו את הטיפול, ואילו כ-10% מהחולים שקיבלו טיפול מונע, לא הזדקקו לו והוא ניתן שלא לצורך.

"המצב יכול להשתנות"

"מדובר בנתונים שלא הפתיעו אף אחד", מסביר ד"ר לובצקי. "המחקר מוכיח את הצורך בחינוך מעמיק יותר של הרופאים ובבניית תוכניות התערבות במחלקות, לשיפור האיכות הרפואית בתחום זה". על כן דורשת החברה הישראלית לקרישת דם, להקמת יחידות לקרישת דם בכל בתי החולים, וכן ציינו כי יש צורך בהעמקת הטיפולים בששת המרכזים הקיימים כיום.

"ניתן למנוע מחלות קרישי דם בחולים מאושפזים באמצעים תרופתיים פשוטים יחסית. כאשר לא ניתן טיפול מניעתי ומתפתחת מחלה - הטיפול מורכב וממושך וגורם לנטל רפואי כבד על המטופל ועל מערכת הבריאות. לכן, חייבים לפעול כי המצב יכול להשתנות. בחלק מהמחלקות ישנה פעילות נכונה והתוצאות מדברות בעד עצמן. עם זאת, הדרך עוד ארוכה ויש צורך משווע בהסברה ובהטמעה של נהלים ופרוטוקולים", מוסיף ד"ר אשר וינדר, מנהל יחידת קרישה מבית החולים וולפסון.

פעילות בחודש המודעות

במסגרת חודש המודעות, רופאי החברה הישראלית לקרישה, יבצעו הרצאות ופעילויות שונות בבתי החולים ברחבי הארץ, כולל פעילות לקהל הרחב ובמחלקות בית החולים השונות.

"אנו מתכוונים לתלות פוסטרים במחלקות המסבירות על קרישי דם הן לקהל הרחב והן לציבור הרופאים. בנוסף, נחלק לרופאים סיכות מיוחדות שיציינו את חודש המודעות", אומרת פרופ' ענבל. "אין ספק שכל התקדמות בתחום המודעות לנושא מניעת קרישי דם תחסוך בחיים, ובסבל רב, ואנו מקווים כי מסורת המודעות תימשך שנים רבות".

בואו לדבר על זה בפורום ורידים וכלי דם ובפורום המטולוגיה.