אולטרה-סאונד פולשני

(0)
לדרג

רבים מסכימים כי "האולטרה-סאונד הפך לסטטוסקופ של המאה ה-21". על יתרונותיו וחסרונותיו של מכשיר ההדמיה בכתבה שלפניכם

מאת: מרכז רפואי הדסה

במשך 30 השנים האחרונות התפתח השימוש באולטרה-סאונד וחדר כמעט לכל ענפי הרפואה. השימוש הדיאגנוסטי באולטרה-סאונד (US) התבסס וקנה לעצמו מקום ראשון במעלה, כאמצעי הדמיה, וניתן לומר כי: "האולטרה-סאונד הוא הסטטוסקופ של המאה ה-21".

עם התפתחות השימוש האבחנתי ב-US ואמצעי ההדמיה המודרניים (CT, MRI) ועם התפתחות הרדיולוגיה הפולשנית, גובר השימוש באמצעי הדמיה, כאמצעי הכוונה לפעולות פולשניות, דיאגנוסטיות וטיפוליות, דרך העור, ללא פעולה ניתוחית. כמעט כל ממצא אשר ניתן להדגמה על ידי הדמיה, ניתן לגישה על ידי מחט או צנטר לצורך ביצוע ביופסיה, דגימה לתרבית או שאיבה.

הגישה לממצאים פתולוגיים בהדרכת הדמיה, כ-minimally invasive procedure, מחליפה בהדרגה, במקרים רבים, את הגישה הקלאסית, הניתוחית, הכרוכה בפעולות חודרניות ופולשניות יותר. השימוש ב-US כהדרכה לפעולות פולשניות מבוסס על החדרת מחט או צנטר לממצא פתולוגי שהודגם ע"י US.

כאשר הממצא גדול (לדוגמא: תפליט פלוירלי גדול), משמש האולטרה-סאונד לסימון נקודה לניקור. כאשר הממצא קטן או עמוק (לדוגמא: קשרית בקוטר 1 ס"מ בתירואיד), אנחנו מחדירים את המחט, תוך הדגמת הממצא הפתולוגי וקצה המחט, ע"י US, בזמן אמת (Real time) והכוונת המחט במדויק, לנקודה בה אנו מעוניינים לפגוע.

יתרונות השימוש ב-US להכוונה פולשנית

1. ה-US אינו גורם נזק ביולוגי, אינו כרוך בקרינה מייננת.
2. ה-US, כאמצעי הדמיה והכוונה, יחסית זול יותר מאמצעים מורכבים יותר (CT, MRI).
3. האולטרה-סאונד קל ונייד. ביצוע פעולות בהדרכת US מהיר יותר ופשוט יותר (באנלוגיה - שימוש בג'יפ לעומת שימוש בטנק).
4. כמכשיר נייד ניתן לבצע פעולות ליד מיטת החולה. כאשר החולה לא מסוגל לבוא אלינו אנחנו באים אליו.

מגבלות השימוש באולטרה-סאונד

1. האולטרה-סאונד לא חודר עצם וגז. כל ממצא המכיל או מוסתר ע"י עצם או גז, לא ניתן להדגמה ע"י US ולא ניתן לכוון אליו מחט באמצעות US.
2. השימוש ב-US דורש מיומנות אשר נרכשת בעמל וזמן לא מבוטלים, הוא operator dependent, עם עקומת למידה ממושכת.

ביופסיות

אנחנו מבצעים 2 סוגי ביופסיות בהדרכת US:

1. Core biopsies, להיסטולוגיה.
2. Fine needle aspiration biopsy - FNAB, לציטולוגיה.

כאשר הממצא ממנו יש לדגום מספיק גדול, אנחנו מבצעים ביופסיות להיסטולוגיה, עם מחט יחסית גדולה.

יש לנו מחטים מונעות ע"י קפיץ, מעין אקדח לביופסיות - Biopsy gun. כאשר מדובר בממצאים עדינים, קטנים, אנחנו משתמשים במחטים עדינות, לדגימה לציטולוגיה.

ניקורים וניקוזים

אנחנו (המרכז הרפואי הדסה) מבצעים ניקורים וניקוזים של סוגים שונים של קולקציות נוזליות בגוף, הן לצורך אבחנה בקטריולוגית וציטולוגית והן לצורך ניקוז טיפולי של מורסות ותפליטים.

האולטרה-סאונד מסוגל להדגים תפליטים פלוירליים קטנים ולכוון מחט לצורך ניקור אבחנתי של התפליט.

תפליטים גדולים יותר ניתן לנקז תחת US ורבים מהחולים האונקולוגיים עוברים אצלנו שאיבה תקופתית של תפליטים, כטיפול פליאטיבי, להקלת סבלם.

ה-US משמש להכוונה של מחטים וצנתרים למורסות, בכבד ובבטן, חלקן הגדול סיבוכים פוסטאופריטיביים.

לסיכום

כמעט כל מה שניתן להדגמה אבחנתית ניתן לניקור או ניקוז, תחת US או CT. לפעולות בהדרכת אולטרה-סאונד יש יתרון ויש מגבלות, וההחלטה לגבי כל מקרה דורשת שיקול לגופו של עניין ולגופו של חולה.

הכתבה פורסמה במקור באתר של מרכז רפואי הדסה.

בואו לדבר על זה בפורום אולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום