גנטיקה: חזירברים? עכבזירים?

מחלת הדממת (המופיליה) נגרמת כאשר גן פגום מעכב את הייצור של חלבון החיוני לתהליך קרישת הדם. טיפולים במחלה זו ובמחלות גנטיות אחרות כרוכים בעירויי דם מסוכנים או בטיפולים יקרים באנזימים חלופיים. פרופ' יאיר רייזנר, ראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, תלמידת המחקר אנה אהרונוביץ, ושותפים נוספים למחקר, הראו באחרונה כי השתלת רקמות בריאות של טחול (שבו מיוצרים כמה מהחלבונים החיוניים לקרישת דם) עשויה לגרום לגוף לייצר בעצמו את החלבונים האלה. מחקר זה פורסם באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים", PNAS.

ניסיונות קודמים להשתיל רקמת טחול לא צלחו מכיוון שבאיבר זה מצויים הרבה מאוד תאי T של המערכת החיסונית. תאים אלה מפעילים דחייה חזקה של השתל כנגד גוף המקבל. פרופ' רייזנר וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה ניסו להתגבר על הקושי הזה בדרך לא שגרתית. זה שנים אחדות שהם בוחנים אפשרויות ודרכים להשתלת רקמות מעוברי חזירים, כתחליף אפשרי לתרומות של איברי אדם. הם גילו שלכל סוג של איבר, יש חלון זמנים מסוים, שבו הסיכויים להצלחת ההשתלה של רקמה עוברית - גבוהים במיוחד. השתלה של רקמה עוברית בשלב התפתחות מוקדם מדי, כשהתאים העובריים עדיין לא החלו להתמיין, עלולה לגרום להתפתחות גידולים סרטניים. מצד שני, השתלת רקמה עוברית בשלב התפתחותי מאוחר מדי עלולה לגרום לדחייה של השתל על-ידי המערכת החיסונית של גוף המקבל. פרופ' רייזנר וחברי קבוצת המחקר שלו גילו את התזמון המדויק שבו רקמה עוברית מתפתחת תהווה את הסיכון הקטן ביותר להתפתחות סרטן, ובה בעת לא תעורר דחייה חזקה מדי של גוף המקבל. מתברר שלכל איבר מתפתח יש חלון זמנים ייחודי משלו שבו סיכויי הצלחת ההשתלה שלו הם הגדולים ביותר.

במחקר הנוכחי גילו המדענים שבתאים שמהם עתיד להתפתח טחול בעוברי חזירים, עד ליום ה-42 של ההיריון, עדיין לא קיימים תאי T העשויים לסכל את השתלתם של התאים האלה. הם גם מצאו שהשתלת התאים האלה בחלון הזמנים הזה מובילה להתפתחות רקמת טחול תקינה ומתפקדת בגוף המקבל. רקמה זו מייצרת בהצלחה את החלבון החיוני לקרישת הדם, שחסרונו גורם למחלת הדממת. עכברים שסבלו מדממת וקיבלו השתלת רקמה מעוברים חזיריים בני 42 ימים, פיתחו תוך חודש או חודשיים לאחר ההשתלה יכולת נורמלית של קרישת דם.

הדרך ליישום השיטה הזאת בבני-אדם עדיין ארוכה ורבת מכשולים, אבל הניסוי הזה של מדעני מכון ויצמן מהווה הוכחה שדרך זו, של השתלה מתוזמנת היטב של רקמות מעוברי חזירים עשויה להיות מיושמת בעתיד בבני-אדם. למעשה, הניסוי העלה שרקמה עוברית המושתלת בחלון הזמן המתאים מייצרת מספר אנזימים וחלבונים אחרים שחסרון או פגיעה בכל אחד מהם גורם מחלה גנטית אחרת. לפיכך, המדענים סבורים שהשתלות שיבוצעו בשיטה זו עשויות לסייע בהתגברות על מחלות גנטיות שונות. מחקר זה בוצע בתמיכת חברת טיסרה.

בואו לדבר על זה בפורום המטולוגיה.