מניעת אלימות: בעיניים מלוכסנות

(0)
לדרג

המפתח של הרפואה הסינית לטיפול באלימות מונח בזיקה שבין הטאי צ'י לצ'י קונג. מסטירה ללטיפה, מלוחמה לאמנות

מאת: סיני הראל - מרכז המגמה להכשרת מורי צ'י קונג טיפולי, מכללת וינגייט

^^הצ'י קונג^^ - הענף האנרגטי של המחשבה והרפואה הסינית, נחשב לכלי בעל עוצמה מיוחדת במינה. מסיבה זו החזיקו בו הסינים שנים רבות בסוד. זו גם הסיבה שהסינים משתמשים בו דווקא במצבי חרום, ולכן ראוי להשתמש בסודות הצ'י קונג במאבק המתחולל לאחרונה בתופעת האלימות הגואה בנוער בישראל בשנים האחרונות. מעניין לדעת איזה כלים מציעה הרפואה הסינית לטיפול במשבר זה.

המפתח של הרפואה הסינית לטיפול בתופעת האלימות, מונח בזיקה בין שתי מסורות. האחת - אמנויות הלחימה הסיניות ומיצגן המוכר - הטאי צ'י. השנייה - אימון באנרגיה שתכליתו בעיקר טיפולי הנקרא- צ'י קונג: נכס תרבות סין השמור ביותר עד שלהי המאה הקודמת.

כמעט בכל תרבות, אנו מוצאים דוגמא לשתי גישות הפוכות, הטוענות כי בידיהן הדרך ליצירת שינוי אצל האדם בתבנית גופו או נפשו. למשל: בבודהיזם - מאהיאנה והינאיאנה. בסין: טאואיזם וקונפוציוניזם. ביהדות: בית שמאי ובית הלל. האחת דוגלת בסיגוף הגוף או בתיעול הנפש, בהדגש על הצד הפעיל שבאדם במסע לחקר העולם החיצוני. השנייה דוגלת בהתמכרות הנפש או פיתוי הגוף בהדגש על הצד הסביל של האדם במסע לחקר העולם הפנימי.

ולעניינינו, בתרבות סין, התקיימו זו לצד זו שתי אפשרויות הפוכות לטיפול באלימות. האחת פנתה לצד הלוחמני התוקפני וההישגי של האדם, בשימוש באמנויות לחימה לסוגיהן ככלי לשחרור תוקפנות. השנייה פנתה לצד העדין הנעים והמפתה של האדם בשימוש בצ'י קונג ככלי לעידון התוקפנות.

הבה נכיר אותו: במבט ראשון, אפשר לראות את תרגילי הצ'י קונג, כתרגום הרפואה הסינית לתנועה. הם משלבים עבודה של הגוף עם נשימה מודרכת, מרגיעים, פשוטים ובעלי יכולת לטפח שקט נפשי וריכוז בו זמנית. זוהי שפה כמו כל השפות שאנו מכירים, אך בניגוד לשפות הוורבליות הנלמדות, שפה זו מצויה בכל אחד מאיתנו באופן טבעי בלידתנו. אלא שברבות השנים נשכחה שפה זו יותר ויותר ופינתה את מקומה לידע חשיבתי אותו שמה החברה המערבית המודרנית בראש מעייניה. ידע זה הביא בחברתנו לקדמה מבורכת מחד, אך גם להישגיות דורסת ואלימה. לכן, ניתן ורצוי ללמוד וליישם שפה זו דווקא בבתי הספר, במוסדות נוער או בעבודה פרטנית, במצבים של אי שקט, תוקפנות ומתחים אישיים או קבוצתיים.

היבטים של אי לוחמה על פי החשיבה הסינית

המילה הסינית העתיקה "משבר" בנויה משני סימנים (שתי מילים) - סכנה והזדמנות.

סין כמעצמה (להשקפתה) מעולם לא יצאה לכיבושים אימפריאליסטיים מחוץ לגבולותיה.

תורת הצ'י קונג מלמדת מעשית את תורת "השינוי המתמיד"- שהוא עקרון מכונן בפילוסופיה הטאואיסטית. יש בה מגוון אדיר של שיטות ותרגילים שהורישו הסינים הקדמונים. המגוון מסודר במבנים של "סדרות" המורכבות ממארג תרגילים שצמחו מתוך הרפואה הסינית המחברים בין מישורי הלימוד השונים - הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני דרך החוויה האישית של תנועה ומגע. מטרת האימון היא קודם כל להכיר ולאחר מכן לשנות הרגלים המוטבעים במערכת העצבים של כל אדם. גישה זו מזהה דפוס תנועתי או הרגלים אופייניים וקבועים, לאחר מכן פועלת לשינוי בדפוס התנועה הקיים ובכך משפיעה על פיתוח הדפוס הרגשי חשיבתי.

יש תרגילים שדרכם ניתן לפרק תוקפנות ותסכול, אחרים שדרכם ניתן להשיג שליטה בגמישות הגוף, שיווי משקל, קואורדינציה וריכוז. ברמה הנפשית, הם פועלים על היכולת לשחרר רגשות שליליים. כך, באורח פלא, מתפנה מקום בנפשנו לחמלה כלפי דברים או אנשים מכעיסים מן העבר. כל אלו הינם עקרונות חשובים בכל גיל, אבל בגיל ההתבגרות הם מרכזיים ביותר, אז מתגבשת אישיותנו לבני אדם בוגרים.

לימוד עקרונות של גמישות מחשבתית

ניתן להתאים את תרגילי הצ'י קונג ליחידים ולקבוצות בקלות רבה. השימוש במגע טיפולי מובנה בקבוצה, תורם במישרין לשינוי היחס הבין אישי במבנה הקבוצתי: מתוקפנות להבנה, מנוקשות לחמלה והתחשבות.

העיקרון המכונן של השיטה פועל במפתח של קודים נלמדים על תודעת התלמיד. עבודה עדינה על התנגדותו הרגשית תוך שימוש בכלים תנועתיים מובנים, מאפשרת שינוי בדפוסי התנהגות. למשל: שימוש בדימויים מנטאליים כמו חיות בטבע, "כסמלים ומטאפורות" של מצבי רוח רגשיים (אותם נכיר בהמשך). מצבי הרוח מחולקים לחמישה, על פי תורת "5 היסודות", והם: פחד, כעס, להט, דאגה, ועצב, והם נלמדים בהקשר וביחס למצבי אקלים המתחלפים ב-5 העונות.

אם ברוח דברים אלו ילמדו בני הנוער לשלב תרגול בצ'י קונג למניעת אלימות בתוך כותלי בית הספר, יתכן ותשתנה האווירה הכללית מאוחר יותר גם בציבור הרחב כשבני נוער אלו יגדלו וישפיעו על החברה בה הם חיים.

הנעורים ברפואה הסינית

ראוי לדון בשאלה כיצד והיכן ממקמת הרפואה הסינית המסורתית במפת יעדיה את הטיפול במערך הנוער. הנוער נמצא בדיוק במקום המועד ביותר להיחשף לאלימות. במבנה ההירארכי של החברה הסינית ובפרדיגמת "5 היסודות", ממוקם גיל העשרה באופן מטפורי ביסוד העץ. העץ במהלך צמיחתו וגדילתו, נאבק בכוחות הטבע, מסמל פעילות רוחשת של עולם יצרים, דחפים בלתי נשלטים, מתח מיני מוגבר ונטייה לתוקפנות. מוקד פעילות זו מצוי בכעסים ובתסכולים המשתקפים בתורת האבחון הסיני באחריות הכבד, המשול בחשיבה הסינית לשר הביטחון. בן זוגו של הכבד, כיס המרה, שולט באומץ להחליט החלטות ומשול בחשיבה הסינית - לשר המשפטים.

על מנת למגר את תופעת האלימות בחברה, יש לחפש ולהבין את מקור הסיבות הגורמות להתהוותה. המפתח ברפואה הסינית לטיפול בתופעות אלו, מונח בפירוק ובנייה מחדש של מרכיבי האלימות הנתונים למרותו ולאופן תפקודו הסמלי של הכבד. תופעה שנקראת "תקיעות" במונחי הרפואה הסינית, היא האויב הגדול ביותר של הכבד ברמה הפיסית והנפשית כאחד. כיצד מטפלים בכבד על פי כללי הרפואה הסינית? כיצד נעשה שימוש בטכניקות הצ'י קונג למגר את אותם כעסים המזוהים עם פעילות קלוקלת של הכבד?

על שאלות אלו מתיימר הצ'י קונג להעמיד את ניסיונו רב השנים למבחן.

החשיבה הסינית - כנקודת מפנה לבעיית האלימות

בכל תחרות יש מנצח, ולכן יש גם מפסיד וקיים ביניהם מתח, לפעמים אפילו אלים. בחברה שלנו נפוצה ההזדהות עם המנצח, ודחייה של המנוצח. תופעה זו נטועה בהפרדה המסורתית שלנו בין טוב לרע, ההזדהות עם הטוב וההתנגדות לרע.

עקרון היין-יאנג הסיני מציע אפשרות שונה בתכלית מהתבנית החשיבתית המקובלת במערב. מקובל לחשוב שלכל שאלה יש תשובה של כן או לא, ובהשלכה לתחרות - מנצח ומנוצח. עיקרון היין-יאנג מציג התבוננות שונה. הוא רואה את עולמנו מלא בניגודים שקיימת ביניהם תלות הדדית: כלומר כל פעולה של האחד תגרום לפעולת גומלין של השני. הזיקה ההכרחית בין הצדדים תבליט לא את השאלה "מי ניצח", אלא "מה יחסו לניצחון". כאן השאלה מקבלת תפנית: "איך להלחם?" דומה כי בגישה זו, בה הטוב יוצר את הרע והמנצח את המנוצח, נוצר היבט חדש המחייב שינוי חשיבתי וממנו התנהגותי.

במחשבה הפילוסופית המזרחית עיקרון השינוי המתמיד הוא עיקרון מכונן. לכן, בהביטנו על המנגנון הקיים בטבע, אי אפשר להישאר מנצח לנצח. לכן אם נתייחס לעובדת הניצחון כארעית, נגלה לפתע הבנה לתחושת המנוצח, שאפשר שכאלה נהיה גם אנו באחד הימים, וכך ישתנו הכללים. לדוגמה במשחק: ברגע שהמנצח מנצח, הוא יוצר מנוצח, וכך הוא מנצח במערכה, אך מפסיד בקרב החיים. כי הוא יצר את ההפסד, לכן הוא כבר לא מנצח. על פי תפישה זו, בחיים אין מנצח - אלא שונה.

אם נפנים שככל שאדם שונה מאיתנו, נוכל להשתמש בשוני שלו כמנוף לשיפור עצמי. נמצא בנקל יתרונות בהסתכלות חדשה זו. למשל, הזדמנות להכיר משהו שלא קיים בנו, דרכו נלמד להכיר את עצמנו טוב יותר ומכאן את העולם, וכך נגיב אליו ביתר חכמה ובאי אלימות.

בואו לדבר על זה בפורום צ'י קונג וטאי צ'י.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום