שעת ריכוז

(0)
לדרג

הילד אינו מפוקס, משתולל, ולא קשוב לרגע? לפניכם מגוון שיטות ודרכי טיפול בילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז

מאת: קרן גביש

"בעיות קשב וריכוז" היא כותרת גדולה לסוגים רבים ולדרגות שונות של בעיות. זו יכולה להיות בעיה קשה, המצריכה טיפול מקצועי ואולי אפילו תרופתי, וזו יכולה להיות בעיה בדרגה פחותה יותר, הניתנת לפתירה בעזרת מעט הקשבה ותשומת לב בבית. לא כל ילד פעלתן ואנרגטי זקוק לטיפול של ממש, אבל תשומת לב והכוונה נכונה יכולות לעזור לו לאזן בין הפעלתנות לבין ההקשבה והלמידה הנחוצות לו כדי להתפתח.

הכתבה שלפניכם נחלקת לשלושה חלקים: (1) תיאור הבעיה באופן כללי; (2) טיפים כיצד יש ביכולתכם לעזור לילד בבית, גם כשהבעיה שלו אינה קשה מדי; (3) דגש על טיפולים המוצעים לילדים המאובחנים כבעלי בעיות של קשב וריכוז. עכשיו כל מה שנשאר לנו ההורים לעשות זה להיות קשובים לילד הלא קשוב.

הפרעות קשב וריכוז - הבעיה

הפרעות קשב הן דפוסי התנהגות של ילדים, המאופיינים בפעלתנות יתר, ברמת מוסחות דעת גבוהה לגירויים, באימפולסיביות, בפטפטנות יתר או בחולמנות. ילדים אלה נוטים מתוך חוסר ריכוז לשכחה ולחוסר ארגון, מה שפוגע פגיעה של ממש בהישגים הלימודיים שלהם. הפרעות קשב וריכוז הן ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בקרב ילדים הפוגעת ב-5% עד 10% מכלל הילדים בגיל בית ספר. פגיעתה גדולה בבנים פי עשרה לערך מאשר בבנות. התסמינים של הבעיה עלולים להופיע כבר בגיל 3 שנים ולבטח עד גיל 7.

לדברי ד"ר ישראל וינקלר ממכון "רום-פילת", קיימת זיקה ברורה בין תחום בעיות הקשב והריכוז ללקויות למידה. "אחוז גבוה מבין המאובחנים כלקויי למידה סובלים גם כן מהפרעות קשב וריכוז", טוען ד"ר וינקלר. "אני סבור כי בבסיס כל ההפרעות קיימת בעיה בקשב. לקות נוספת הקשורה ישירות להפרעות הריכוז היא חוסר מיומנות למידה. לילדים אלו חסרות מיומנויות ארגון, תכנון ולמידה".

איך מאבחנים?

"את בעיות הקשב והריכוז ניתן לאבחן בגיל צעיר מאוד. אין צורך להמתין לכניסת הילד לבית הספר", מסביר ד"ר וינקלר. "בעיות אלו מתבטאות בעודף תנועתיות. ילד שאינו קשוב להוראות, קופצני, שכחן, אימפולסיבי ובלתי מאורגן, סובל כנראה מהפרעה זו. ילד המתקשה לשבת במקום לא יצלח כראוי את בית הספר היסודי, כיוון שהדבר מצריך ממנו ישיבה ממושכת ויכולת ריכוז גבוהה".

יעל מחניימי, מורה ומטפלת מוסמכת בשיטת אלבאום, מתארת את הקושי שבאבחון בגיל צעיר: "אצל ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נצפית רמה גבוהה של חוסר שקט ואימפולסיביות כבר בגיל צעיר. היות ושלבי הגדילה השונים, במסגרתם הילד עסוק בחקירה ובלמידה של גופו ושל סביבתו, מזמנים פעלתנות רבה, חשוב לא להסיק מסקנות חפוזות ולערוך אבחון מקצועי על ידי פסיכיאטר או נוירולוג מומחה לילדים. למרות שהורים לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מתמודדים עם קשיים בבית, תהיה זו על פי רוב המסגרת החינוכית שתפנה את הילד לבירור עקב הפרעות התנהגותיות וקשיים תפקודיים שהוא נתקל בהם במהלך יום הלימודים".

לדברי ד"ר חגית טולדנו-אלחדיף, מומחית ברפואת ילדים, בנוירולוגיה ובהתפתחות הילד בבית החולים דנה-איכילוב ובמרכז "צעד צעד", הפרעת קשב ריכוז ו/או היפראקטיביות הנה הפרעה מולדת וככזו ניתן לחשוד בקיומה כבר בגיל הרך. "ההורים מזהים מי מילדיהם הוא בעל טמפרמנט ער או רגוע. פעמים רבות ההורה נזכר בתפקודו הוא בגיל צעיר, ואכן ידוע כי להפרעה זו נטייה משפחתית, אם כי טרם ידוע מהו הגורם הגנטי המדויק. עם זאת, ניתן לאבחן את התופעה רק אם ההפרעה כרונית, מתקיימת ביותר ממישור אחד של החיים, דהיינו לימודים, חברה, בית, ופוגעת באופן משמעותי בתפקודו של הילד".

^^מה עושים?^^

מטרת ההתערבות והטיפול במקרה של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות היא השבת האמון שלו ביכולותיו ומימוש הפוטנציאל התפקודי שלו - למידה, התנהגות במסגרת המשפחתית ועם חבריו. שיפור התפקוד וחוויות מחודשות של הצלחה יחזקו את הדימוי העצמי שלו ועל ידי כך ישפרו את השתלבותו בחברה ואת יכולתו להגיע להישגים בלימודים ובחברה. הטיפול המוצע הנו תרופתי או התנהגותי ובדרך כלל ניתן בשילוב, תוך שיתוף פעולה של כל הגורמים המטפלים ובראשם ההורים, הרופא ומערכת החינוך.

^^טיפים לעזרה בבית^^

גם לילדים שובבים, פעלתנים ואנרגטים במיוחד, שאינם סובלים מבעיה חמורה המצריכה טיפול והתערבות מקצועית של ממש, קיים מענה ואין צורך להניח להם "ליפול בין הכיסאות". יועצים, מומחים לחינוך מיוחד, פסיכולוגים ומאבחנים ריכזו למענכם טיפים ועצות שימושיות להתנהגות במרחב הביתי שיקלו עליכם ועל ילדכם.

^^קבלו אותו כפי שהוא^^

אל תכעסו עליו, אל תחשבו שהוא עושה זאת בכוונה ואל תשדרו כלפיו כעס מתמיד. רגשות שליליים של ההורים עלולים לעורר תסכול מיותר ורגשות אשם בילד, שלמעשה לא בחר במכוון לסבול מהקושי הזה. אל תכניסו את הבית למצב מלחמה. העבירו לילד מסר שהוא "בסדר" ואינו "הילד הרע" במשפחה.

^^הציבו גבולות^^

על אף שהילד סובל מקושי, זכרו את מקומכם כהורים, אל תהיו ותרנים מדי. הצבת גבולות ברורים כשמדובר בילדים קטנים תמיד חשובה. במקרה של ילד הסובל מקושי בקשב, בריכוז או בהתנהגות, התאימו את הגבולות שאתם מציבים למצבו וליכולותיו: אל תציבו גבולות נוקשים מדי שהילד יתקשה מאוד לעמוד בהם.

הצבת גבולות נכונה כוללת לימוד משמעת באמצעות דוגמה אישית, שמירה על סדר יום קבוע, העברת מסרים ברורים וחד משמעיים, טיפוח ציפיות מציאותיות, החלטה מראש מה פתוח למשא ומתן ומה לא, הקפדה על עקביות ועל תיאום בין ההורים ומתן מרחב לילד, כך שיוכל לומר מדי פעם "לא" מבלי לחשוש מנקמנות הורית.

^^העניקו לו הזדמנות לפרוק אנרגיה^^

האנרגיה העצורה בילד לא תיעלם ואין באפשרותו לווסת אותה או "להדחיק" אותה. לכן, חשוב מאוד לצאת איתו החוצה. הקפידו לבקר בפארקים ציבוריים, בגני משחקים או בחוף הים והרבו בפעילות גופנית כמו רכיבה על אופניים או משחק בכדור. הוצאת מרץ בחוץ תמזער את ההשתוללות בפנים.

אפשרו לילד להוציא אנרגיה לפני שאתם מגיעים למקום המצריך קשב וריכוז ממושך או התנהגות מנומסת ושקטה, וזאת כדי להימנע ממצבים לא נעימים. בנוסף, הקצו בתוך הבית פינה המתאימה להשתוללות, נקייה מרהיטים חדים או מחפצים שבירים ועמוסת כריות וגירויים צבעוניים. למדו את ילדכם כי בפינה זו ניתן לקפוץ, לזרוק דברים ולפרוק מתחים.

^^שמרו על סדר יום ומסגרת קבועה^^

ילד בעל בעיות קשב וריכוז יתקשה לתפקד כראוי במצב של אי ודאות, כאוס ובלבול בחייו. ילד כזה זקוק יותר מכול לשגרה ולסדר יום עקבי וצפוי, שבו ידוע היטב מתי ובאיזה אופן אוכלים, מתי מותר לצפות בטלוויזיה ובאילו שעות הולכים לישון. כל חריגה מן התבנית המוכרת עלולה להכניס אותו למתח וכתוצאה מכך לעודד פרץ של התנהגות בעייתית והשתוללות. כשלא ניתן לשמר את סדר היום הרגיל, כמו בשעת נסיעה לנופש, חשוב להכין מראש את הילד ולשוחח איתו על הצפוי. כמו כן, חשוב לשמור בעת החופשה, עד כמה שניתן, על שעות השינה והאכילה, כמו גם על שעות המשחק והפנאי.

^^יותר הצלחה ופחות תסכול^^

סף התסכול של ילדים הוא נמוך, ואצל ילדים הסובלים מקשיי קשב על אחת כמה וכמה. חוויה של אי הצלחה נתפסת מיידית בתור כישלון ונחווית בצורת תסכול קשה. לכן, חשוב להציב לילד אתגרים שיקדמו אותו בהדרגתיות. אתגרו אותו בכל פעם במאמץ קטן ובעליית מדרגה אחת. אם הוא מצליח להתמיד במשחק הרכבה 5 דקות, אל תצפו ממנו לשבת מחצית השעה ולשחק בסבלנות. גם 7 דקות הן התקדמות הראויה לחיזוקים ולמחמאות.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של הירחון "להיות משפחה".

בואו לדבר על זה בפורום לקויות למידה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום