מניעה טובה מריפוי

ההוצאות הרפואיות מרקיעות שחקים. לעיתים, גם תקופות ההמתנה לטיפול רפואי עלולות להתארך מאד. הפיתוח המואץ והתחכום ההולך וגובר בתהליכי בדיקה וברור רפואיים, הביאו עמם הוצאות הולכות וגדלות. מכיוון שמרכיב הזמן הינו חיוני ביותר, נותרה לרופא אפשרות מועטה לתקשר עם מטופליו ולהבין את צרכיהם.

לכל האמור לעיל ישנה אך ורק תשובה אחת, והיא - לקבל וליישם את האמרה הישנה "מניעה טובה מריפוי". מיותר לומר כי עדיף למנוע מחלה, מאשר לסבול ממנה ולחפש מרפא. במקרים רבים, לא ניתן לרפא את המחלה ועם האבחון, לעיתים קרבות, נדרש טיפול ממושך, אשר גורם לירידה משמעותית באיכות החיים. רבים מודים בנכונותן של טענות אלה אך רק מיעוט מוכן לפעול בנושא. הצורך בשינוי עמדות והגברת המוטיבציה בקרב הממשלות, הקהילות והפרט, הינו דחוף וחיוני.

חשוב להבין, כי הרפואה המונעת זולה משמעותית מזו הריפויית. האמצעים הדרושים להטמעת צעדים פשוטים, שיהוו את הבסיס למניעת מחלות ושימור איכות החיים, נמצאים בהישג יד. הרפואה המונעת היא זמינה (בדיקות תקופתיות), מובנת, ניתנת ליישום בצורה פשוטה ע"י כל אדם ועשויה להציל את חייכם. היא בטוחה יותר ויש בה הרבה פחות מהסיכונים, המתלווים לתהליכי הטיפול ברפואה הריפויית. השימוש בתרופות מינימלי והתרופות המניעתיות בטוחות לשימוש והן נוסו ונבדקו היטב במשך שנים רבות.

קיימות הצלחות רבות בתחום הרפואה המונעת. בתחילה, המאמצים למניעת מחלות מידבקות קיבלו עדיפות ראשונה וברוב העולם המערבי נכון להיום, סכנת המחלות המידבקות נעלמה. פיתוח חיסונים ופיתוח האמצעים הדרושים להביא לכך שממשלות שונות ידאגו לחסן את אוכלוסייתן, הוכתרו בהצלחה.

מודעות זו, בנוסף לקביעת מדיניות ברורה בנושאי תברואה, היגיינה, טיפול נכון במזון, חלוקתו ושיווקו, הובילו לצניחה משמעותית בשכיחות המחלות המידבקות בעולם המפותח (בעולם המתפתח יש עוד מקום לעשייה רבה). נרשמה התקדמות במניעת מחלות כרוניות. הידע המצטבר בנוגע למניעת סיבת המוות הראשונה בעולם המערבי - מחלות לב, הוא עצום. גורמי הסיכון למחלות אלה הוגדרו היטב, והצעדים המוצלחים לנטרול השפעתם, הביאו לירידה בתחלואה ובמקרי המוות.

גם במקרה של מחלת הסרטן, חלה התקדמות רבה בזיהוי והגדרת גורמי הסיכון, אולם המלאכה עדיין רבה. כיום, עם יישומם של מספר צעדים פשוטים, שלמעשה כוללים אימוץ אורח חיים בריא, ניתן, במקרה הטוב, למנוע את התפרצותן של מחלות אלו, או לפחות לדחות את ההתפרצות באופן משמעותי.

את הרפואה המונעת יש ליישם ברמות שונות. על ממשלות וספקי שירותים רפואיים אחרים, לספק הן תמיכה מורלית והן תמיכה כספית. הטמעת ויישום עקרונות הרפואה המונעת, יביאו, בטווח הארוך, לחסכון עצום. האחריות על תחנות הטיפול באם ובילד, תברואת המים, בריאות תעסוקתית, בריאות הנפש וקביעת תקנים לדברי מאכל ולשיווקם, היא בידי הממשלות. על החינוך לבריאות להפוך לחלק ממדיניות הממשלה, בכדי להעביר את מסר הרפואה המונעת להמונים.

ברמה הקהילתית, יש לעודד אצל ספקי שירותי הבריאות את הנטייה לעסוק ברפואה מונעת. יש להגביר את נגישותם של מטופלים לתוכניות רפואה מונעת, תוכניות אשר מספקות הנחיות לשינויים התנהגותיים. אלו יכולות לכלול תוכניות להפסקת עישון, הפחתת משקל ופעילות גופנית. יש לטפח באופן אקטיבי את המודעות, ההבנה והתפיסה של בריאות וחולי אצל מטופלים, על מנת לכוונם לעבר השינוי הנדרש.

ברמת הפרט, כל אדם אחראי לחיפוש אחר דרך חיים בריאה עבור עצמו. הכוונה היא לעריכת בדיקה כללית אחת לשנה. הבדיקה תכלול בחינת אותם הפרמטרים החשובים למניעת מחלות ובחינת השינויים שעלולים להופיע בין בדיקה לבדיקה. על בדיקות שכאלה לכלול בדיקת לחץ דם, בדיקת רמת כולסטרול, משטח PAPS, צפיפות העצם ובדיקות לגילוי מוקדם של מחלות כמו לדוגמא: ממוגרפיה, קולונוסקופיה ו-PSA. זוהי רשימה חלקית בלבד, שכן חשוב לדעת שהבדיקות מותאמות ע"פ: גיל, מין, היסטוריה משפחתית וגורמי סיכון.
אחריותו של כל אדם להקפיד על תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה והימנעות ממנהגים בלתי בריאים, כגון עישון.

כל האמור לעיל יגרום לשינוי המיוחל. הצורך בשירותי הרפואה ירד וכתוצאה מכך, עלות השירותים הרפואיים תצנח. אם כל פרט יאמץ את השינוי הנחוץ ויתמקד ברפואה המונעת, גם שירותי הבריאות הממשלתיים והאחרים יתאימו עצמם לשינוי ויווצר עתיד טוב יותר לכולנו.

פרופ' ג'רלד ברוק ופרופ' אמריטוס הם מומחים ברפואה פנימית ובריאות הציבור בקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום התנהגות בריאותית.