שימוש נכון באנטיביוטיקה לילדים
רופאי משפחה רושמים תכשירים אנטיביוטיים לעיתים קרובות, גם כשטיפול אנטיביוטי לא עוזר להבראה. על מרשם ללא צורך
השימוש באנטיביוטיקה לטיפול במחלות זיהומיות, שהחל בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הפך כיום לאבן יסוד ברפואה המודרנית. פיתוח תכשירים אנטיביוטיים מגוונים הביא לשיפור ביכולת לרפא, בצורה יעילה ובטוחה, מחלות רבות הנגרמות מזיהומים חיידקיים. כך גם במצבים מורכבים וקשים, בהם יש דיכוי של מערכת החיסון ומחייבים שימוש בתכשירים אנטיביוטיים רחבי טווח, כמו סרטן, השתלות איברים, ביחידות לטיפול נמרץ ועוד.
אולם לעתים קרובות נוצרות נסיבות, בהן ניתן טיפול אנטיביוטי גם כאשר מתברר בסוף כי טיפול זה אינו נחוץ ואף מזיק. הסיבה לכך, על פי רוב, טמונה בקושי בזיהוי מיידי של גורמי המחלה והדמיון הרב בין הסימפטומים של מחלות, בהן הזיהום מחייב טיפול אנטיביוטי, כמו מחלות פולשניות של חיידקים ומחלות שאין בהן צורך בטיפול שכזה, למשל: מחלות הנגרמות מזיהומים נגיפיים או מחלות לא זיהומיות כלל. 
החיידקים אינם נחים על זרי הדפנה. הם מסוגלים למצוא דרכי הסתגלות, המכונות מנגנוני עמידות. אלה מנגנונים מגוונים וחכמים, המאפשרים לחיידקים לחמוק מהשפעת התכשירים האנטיביוטיים. מתן אנטיביוטיקה מסיבה כלשהי (מוצדקת או לא) משפיעה גם על החיידקים הנמצאים בגוף באופן טבעי ולא רק על החיידק שכנגדו כביכול מכוון הטיפול. יתרה מכך, חיידקים אשר פיתחו לעצמם מנגנוני עמידות מסוגלים בדרכים שונות, להעביר את הקוד הגנטי, האחראי על מנגנון העמידות, לחיידקים אחרים. ככל שמשתמשים באנטיביוטיקה כך מתרחבת התופעה. עם השנים, נוצרו זנים עמידים למדי לאנטיביוטיקה, אשר מתפשטים מאדם לאדם ויש אף כאלה העמידים לכל תכשיר אנטיביוטי שקיים.
זוהי תופעה מדאיגה, המתפשטת במהירות באוכלוסייה ומאיימת לממש באופן בוטה את התחזיות האפוקליפטיות, לגבי התמודדות המין האנושי עם החיידקים האלימים והחכמים. דוגמאות ממשיות למצבים בהם החיידקים מנצחים, קיימות כבר בקנה מידה כזה או אחר, בכל העולם. ילד שמקבל תכשיר אנטיביוטי (בהצדקה או ללא הצדקה) עלול לשאת בגופו בתום הטיפול חיידקים עמידים. אלה יכולים לעבור בקלות לבני משפחתו, לחברים בגן או בבית הספר. ילדים שיידבקו לראשונה בחיידק העמיד, עלולים לפתח מחלה חדשה ואז, כאשר הם יקבלו את הטיפול הנחשב מתאים, הם עלולים לגלות כי אצלם הטיפול האנטיביוטי כבר איננו עובד.
טיפול יתר ובלתי מושכל בתכשירים אנטיביוטיים הוא גורם מרכזי לעליה הניכרת בשכיחות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. רופאי משפחה ורופאי ילדים נוהגים לרשום תכשירים אנטיביוטיים לעתים קרובות מידי. הדוגמאות הנפוצות הן במחלות, כגון נזלת או זיהומים בנגיפים בדרכי הנשימה.
סיבה נוספת להתפתחות והתפשטות חיידקים עמידים באה ממקור לא צפוי. מסתבר, כי בזמן גידול ופיטום חיות ועופות משתמשים בתכשירים אנטיביוטיים לעידוד הגדילה שלהם, ואלה נספגים אצלנו דרך המזון. ראוי לציין, כי בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת במודעות בתחום הזה.
הקושי להבדיל בין מחלה המחייבת טיפול אנטיביוטי לבין מחלה שהטיפול האנטיביוטי אינו מסייע להבראתה, כמו דלקת גרון לדוגמא, הוא סיבה נוספת לעליה הניכרת בשכיחות זני חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. זאת, משום שכשהמחלה נגרמת מנגיף - הטיפול האנטיביוטי אינו עוזר להבראתה. כאשר המחלה נגרמת מחיידק הסטרפטוקוקוס לדוגמא, טיפול אנטיביוטי נכון מסייע להבראה מהירה, מונע הפצת המחלה לסביבה ומקטין את הסיבוכים. לעתים, קשה להבחין בין גורם נגיפי למחלה וגורם חיידקי על בסיס הסתכלות רפואית בלבד, גם במחלות פשוטות כדלקת גרון. ביצוע בדיקות מעבדה לאישור האבחנה כרוך במאמץ, עלויות רבות וזמן רב (עד קבלת התשובה מהמעבדה). בתנאים של עבודה בלחץ, הפתרון הקל ביותר הוא לתת טיפול אנטיביוטי. קיימת למשל, דעה רווחת כי זיהומים של דרכי הנשימה העליונות מצריכים טיפול אנטיביוטי אך לא כן הדבר!
לעיתים, כדי להגיע לאבחון מדויק ונכון, יש צורך להשקיע מאמץ נוסף וזמן שאינו עומד לרשות הרופא, בעיקר בעונת החורף, כאשר יש ריבוי פניות ולחץ על הרופאים. יש בין הרופאים כאלה החושבים כי מתן טיפול אנטיביוטי גם כשהטיפול אינו נחוץ, 'מיטיב עם החולה'. יש ביניהם הנכנעים לחולים וחושבים שהם יהיו מרוצים יותר, אם הרופא ייתן אנטיביוטיקה, מאשר ימנע ממתן תרופות.
גם בקרב הרופאים ישנם הבדלי עמדות לגבי הצורך בנטילת תרופות. יש רופאים 'נדיבים' ויש רופאים המגבילים את השימוש בתרופות. בעידן בו נחשף החולה למספר רב של רופאים, לא יהיה קשה למצוא את הרופא שייתן אנטיביוטיקה, גם למצב שטיפול זה איננו נחוץ לו.
השימוש המושכל באנטיביוטיקה הוא מלאכה קשה, שמחפשת את שביל הזהב בין טובת הפרט וטובת הכלל. בשנים האחרונות, חלה עליה ניכרת במודעות הכללית לחשיבות 'השימוש המושכל'. אולם, רוב ההנחיות הרפואיות עדיין מתייחסות לנסיבות והתוויות למתן טיפול ולא מתי ואיך להימנע ממתן טיפול מיותר. כתוצאה מכך, החלטות רפואיות בדבר מתן אנטיביוטיקה עלולות להיות מושפעות מחשש משפטי ותחושת הצורך 'להיות מכוסה'. גם התקשורת, שמטבע הדברים מבליטה אירועים חריגים בהם לא ניתן טיפול נכון, יוצרת מקור נוסף ללחץ באוכלוסייה. לצערנו, השימוש באנטיביוטיקה גם לא חף משיקולים כלכליים ולחצים שונים, הן מצד החברות המפתחות תרופות חדשות והן מצד כל הגורמים שאמונים על שימוש בתרופות.
ישנם פתרונות גלובליים לכך, הכוללים פיתוח אמצעי אבחון מהירים, טיפולים חדשניים שאינם כוללים אנטיביוטיקה וחיסונים חדשים. שילוב אלה עם חינוך רפואי הולם, הן מצד המערכת הרפואית והן מצד האוכלוסייה, יאפשר למצוא את האיזון הכל כך נחוץ.
הכותב הנו מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות, ביחידה למחלות זיהומיות, מאייר - ביה"ח לילדים, בסמוך לקריה הרפואית רמב"ם.
בואו לדבר על זה בפורום תרופות ורוקחות - תמיכה ובפורום רפואה ומשפט.
