צעד אחר צעד

שתי אמהות צעירות יושבות על ספסל בגינה הציבורית. התינוקות שלהם בני שבעה או שמונה חודשים. "שלי עדיין לא זוחל", אומרת האחת ומביטה בקנאה בתינוקה המהיר והדבק במטרה של חברתה, שנראה כמי שמתאמן לקראת תחרות חשובה בענף זחילת תינוקות. רק מדליה חסרה לו.

הסיטואציה בטח מוכרת לכן. כל אם טרייה נתקלת לעתים קרובות בהשוואה התפתחותית בין ילדים אחרים לבין תינוקה. אמהות מנוסות אף משוות בין ילדיהן הגדולים לבין תינוקן.

התפתחות הילד כוללת תחומים רבים, וההתפתחות המוטורית היא רק אחת מהן. ההתפתחות הרגשית, השפתית והחברתית חשובות לא פחות. קצב ההתפתחות בתחום אחד אינו מעיד על קצבה בשאר התחומים. כמו כן, קיים טווח רחב בין המקדימים למאחרים, שמצוי כולו בתחום ה"נורמלי".

ד"ר דב ענבר, מנהל המכון להתפתחות ולשיקום הילד במרפאת הילדים במרכז "שניידר" בפתח תקווה, רופא ילדים מומחה ונוירולוג התפתחותי בהכשרתו, סבור כי הדגש על התפתחות מוטורית בשנה הראשונה לחיי התינוק, נובע מכך שהתפתחות זו נתפסת בעיני ההורים כביטוי עיקרי להתפתחות הכללית של התינוק גם בשאר המישורים.

"מערכת העצבים עדיין לא בשלה בגיל הזה", אומר ד"ר ענבר. "המוח עובר תהליכי הבשלה ויצירת קשרים מהירים עד גיל שנתיים לערך. לכן, התפתחות מוטורית, שקל יותר לזהותה כיוון שהיא נראית לעין, תופסת משנה חשיבות, אף על פי שבפועל היא אינה חשובה יותר מתחומי התפתחות אחרים".

ד"ר ענבר מדגיש שיש לראות את הילד בצורה רחבה וכוללת יותר. "אם ילד בן שבעה חודשים מתהפך מצד לצד, מנסה לשבת, זוחל ומרים ראש - זה לא מספיק. אנחנו רוצים לראות שהוא גם מחייך, משמיע קולות וגוונים, מוחא כפיים ומסתובב לשמיעת קול. אלה אינם דברים שמוגדרים בתחום ההתפתחות המוטורית, אבל חשובים לא פחות".

ד"ר ענבר גם מזהיר מעריכת השוואות, כיוון שלכל ילד יש קצב התפתחות אחר, כפועל יוצא של תהליכי ההבשלה במערכת העצבים האינדיבידואלית שלו.

ד"ר ענבר מונה את אבני הדרך המוטוריות בטווח הזמנים המוגדר "נורמלי". הסדר המובא להלן אינו מחייב.

הרמת ראש תוך שכיבה על הבטן: עד גיל שלושה חודשים הראש נוטה להישמט יותר ויש לתמוך בו כשמחזיקים את התינוק וכשמרימים אותו. החל מגיל שלושה חודשים, מרבית הילדים מסוגלים להרים את הראש ולהחזיקו ישר תוך מבט קדימה, בהושבה. מגיל ארבעה חודשים כלל הילדים הבריאים מסוגלים לכך.

התהפכות: 25 אחוז הם המקדימים ביותר - בגיל שלושה חודשים, 50 אחוז בגיל ארבעה וחצי חודשים, 75 אחוז בגיל חצי שנה, 90 אחוז בגיל שמונה חודשים. מעבר לגיל שמונה חודשים, אם ילד אינו מתהפך מצד לצד - יש לברר את הסיבה.

ישיבה ללא תמיכה, כשמושיבים את התינוק: 25 אחוז בגיל חמישה חודשים, 50 אחוז בגיל שישה וחצי חודשים, 75 אחוז בגיל שמונה חודשים. כל הילדים הבריאים יושבים ללא תמיכה עד גיל שנה. ד"ר ענבר שולל את הטענה שאסור להושיב ילד לפני שהוא מתיישב בעצמו.

מתיישב בעצמו: 25 אחוז יושבים בעצמם בגיל חצי שנה, 50 אחוז - בגיל שמונה חודשם, 75 אחוז - בגיל עשרה חודשים. כל הילדים יושבים לא יאוחר מגיל שנה.

עומד לרגע: 25 אחוז בגיל תשעה חודשים, 50 אחוז בגיל עשרה וחצי חודשים, 75 אחוז בגיל 12.5 חודשים, 90 אחוז בגיל שנה ושלושה חודשים.

הולך היטב: 25 אחוז בגיל שנה, 75 אחוז בגיל 15.5 חודשים, 90 אחוז בגיל 17.5 חודשים.

ד"ר ענבר מדגיש כי יש להתייחס לטווחים אלה כאל המלצה בלבד. לדבריו, כשהילד אינו בין המקדימים, אין סיבה לדאגה, אולם במקרים של חוסר וודאות או כאשר הוא אינו נמצא בטווח המצוין, יש מקום לבירור העניין.

האם תינוקות שמורגלים להיות על הידיים יתפתחו מוטורית לאט יותר?

"אין להבין מכך שאסור להחזיק ילד על הידיים. ילד זקוק לחום ואהבה ולמגע מרגיע, ולכן חשוב להחזיקו ולחבקו, אבל יש גם לשחרר ולתת לו הזדמנויות להתנסות במחקר הסביבה, לזחול ולפתח עצמאות וכישורים של הפעלת החושים". ד"ר ענבר מוסיף, כי גם להשכבת הילד על הבטן בחודשים הראשונים, ישנה חשיבות רבה.

חלק מהמומחים טוענים שקיים קשר בין התפתחות מוטורית לבין התפתחות רגשית, בשנת החיים הראשונה. לטענתם, כאשר התינוק מתחיל לזחול ומפתח חוש התמצאות במרחב, למשל, הוא מפתח בו זמנית גם עצמאות, מאחר שהוא מתרחק פיזית מאמו, חוקר את סביבתו ולאחר מכן שב אליה.

להורים תפקיד חיוני בהתפתחותו התינוק. הם אלה שהתינוק מחייך אליהם לראשונה, ותגובותיהם השונות מחזקות ומפתחות את התקשורת שלו עמם. ההורים יכולים לדבר עם התינוק בשפה ברורה ומדויקת, להראות לו תמונות של חפצים מוכרים, להשכיבו על הבטן ולשחק עמו, לזמן לו גירויים סביבתיים לפי גילו ולאפשר לו לחוש ולהפעיל חפצים. במצבים אלה הם מעודדים אותו להרים את ראשו ולפתח שליטה על תנועות הראש והכתפיים.

התפתחות הילד לעולם אינה מסתיימת וחשוב להעניק לו בשלבים השונים חום, עידוד ואהבה. אולם אם מתעורר ספק כלשהו באשר להתפתחות התקינה של הילד, אפשר וצריך לפנות לרופא.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון אפריל במגזין "הורים וילדים".

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה ובפורום רפואת ילדים.