רקמה משוחזרת

(0)
לדרג

חדש במחקר: תאי גזע מהונדסים עשויים לשמש לריפוי פגיעות בשלד ותרופות מפחיתות סיכון לחלות בסרטן המעי הגס

מאת: מערכת zap doctors
תאי גזע מהונדסים מרפאים פגיעות בשלד?

אם אתה ספורטאי מקצועי או חובבן המתעמל בסופי שבוע, אתה צפוי ליהנות מפ??רותיו של מחקר חדשני המראה כי אפשר ליצור רקמת גיד חדשה מתאי גזע מהונדסים. פגיעות ברקמות החיבור, בגידים וברצועות, הן אתגר קליני מהותי לתחום האורתופדיה ברפואה העכשווית. בכל שנה מנותחים כ-200 אלף חולים בארה"ב הסובלים מבעיות שונות בגידים וברצועות. כמו כן, הדיסק הבין חולייתי המורכב בחלקו מרקמה דמוית גיד נוטה במהלך השנים להתנוון. תופעה זו גורמת לכאבי גב תחתון (המוכרים לכולנו) ובמקרים חמורים - למוגבלות בתנועה. עד כה הוחלפו גידים ורצועות פגועים בשתלים שנלקחו מהחולה עצמו או מבנקים לרקמות או בשתלים סינתטיים, אולם אף לא אחד מפתרונות אלו סיפק מזור לאורך זמן.

גיליון אפריל 2006 של כתב העת המדעי היוקרתי Journal of Clinical Investigation מדווח על שיטה חדשנית לשחזור רקמת גיד שפיתחה קבוצת חוקרים, בראשותו של פרופ' דן גזית מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים. החוקרים השתמשו בהנדסה גנטית כדי לבטא בתאי גזע בוגרים, הנמצאים ברקמת מוח עצם או שומן, שני חלבונים הקרויים BMP2 ו-Smad8. כאשר השתילו את תאי הגזע המהונדסים בגיד אכילס פגוע של חיית ניסוי, התברר כי לא רק שהתאים שרדו באתר ההשתלה, אלא גם הובילו לריפוי הגיד הקרוע בתוך שבעה שבועות. התאים המושתלים שינו את צורתם לצורת תאי גיד בוגרים, ואף הגבירו את ייצור הקולגן, חלבון הדרוש ליצירת רקמת גיד בריא ואלסטי.

תהליך הריפוי של הגיד אובחן באמצעות שיטת הדמיה ייחודית DQF MRI שפותחה במעבדתו של פרופ' גיל נבון מאוניברסיטת ת"א. בשיטה זו אפשר לזהות את רמת הסידור של סיבי הקולגן ברקמת הגיד ולקבוע האם מדובר בגיד בריא או פגום. החוקרים סבורים שמאחר שחלבוני ה-BMP וה-Smad גם מצויים ברקמות אחרות בגוף, כגון בעצבים ובכבד, ניתן יהיה בעתיד לעשות שימוש באותה גישה טיפולית אף לריפוי רקמות אלו.

במאמר נלווה המתפרסם באותו גיליון, קובעים דוויט א' טוולר וריצ'רד גלברמן מביה"ס לרפואה שבאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי, כי "בהתחשב בידע המוגבל הקיים כיום לגבי הפיכתם של תאי גזע בוגרים לתאי גיד, מחקר זה ראוי לציון וייתכן שתוצאותיו ישמשו בעתיד כגישה טיפולית לפגיעות במערכת השלד".

המחקר ממומן בחלקו בידי האיחוד האירופי במסגרת מיזם GENOSTEM המתעתד לעשות שימוש בתאי גזע מהונדסים לריפוי מחלות ופגיעות ברקמות השלד.

מחקר: תרופות המעכבות אינזים COX-2 מפחיתות סיכון לחלות בסרטן המעי הגס

מחקר עולמי וראשון מסוגו בבני אדם, שבוצע בשיתוף 107 מכונים רפואיים ב-32 מדינות שונות, בראשותם של פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז המשולב לאבחון ומניעה של סרטן במרכז הרפואי תל- אביב, ופרופ' ברנרד לוין מבי"ח MD Anderson שביוסטון, טקסס, מאשש את ההנחה כי תרופת ה-Celecobix ממשפחת ה- NSAIDS (Non Steroidical Anti Inflammatory Drugs) מעכבת התפתחות של פוליפים (גידולים טרום-ממאירים) במעי הגס. המחקר הוצג אתמול על ידי פרופ' ארבר בהרצאה המרכזית במסגרת הכנס ה-97 של החברה האמריקאית לחקר סרטן (AACR) המתקיים בוושינגטון.

ראשיתו של המחקר בשנת 2001, כאשר החולים, שנמצאו בקבוצת סיכון לחלות בסרטן המעי הגס, חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת טופלה ב-400 מיליגרם celecobix, פעם ביום (933 משתתפים), וקבוצה שנייה (628 משתתפים) נטלה תרופת דמה. החולים נבדקו בבדיקה קולונוסקופית, כעבור שנה ולאחר מכן כעבור שלוש שנים מתחילת המחקר. תוצאות המחקר מצביעות על כך כי בקבוצה שטופלה ב-celecobix חלה ירידה משמעותית של 34-51% בהתפתחות פוליפים ו/או גידולים שפירים, ואילו בקבוצה שטופלה בתרופת הדמה, 60% פיתחו גידולים שפירים (פוליפים) במעי הגס.

החוקרים מייחסים ירידה משמעותית זו של התפתחות הפוליפים לעיכוב פעילותו של ה- COX-2, אנזים שלא מצוי ברקמה נורמאלית, אך רמתו עולה בעקבות תהליכים דלקתיים וסרטניים.

בואו לדבר על זה בפורום המטולוגיה, בפורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי ובפורום טיפולים אלטרנטיביים בסרטן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום