לדעת יותר על סרטן המעי הגס

(0)
לדרג

לרגל פתיחת חודש המודעות הבינלאומית לסרטן מעי הגס, דוקטורס מציג בפניכם את הגורמים, התסמינים והטיפולים הכרוכים במחלה

מאת: דר' יחיאל זיו ופרופ' רמי אליקים

המעי מהווה חלק ממערכת העיכול שלנו, ומורכב משני חלקים: המעי הדק והמעי הגס. המעי הגס מורכב מהכרכשת (colon) ומהחלחולת (rectum).

לאחר בליעתו, יורד המזון דרך הושט אל הקיבה, שם מתחיל תהליך העיכול. לאחר מכן המזון עובר דרך המעי הדק, שם נספגים בגוף חומרי מזון חיוניים. המזון המעוכל עובר למעי הגס והמים נספגים על ידי הכרכשת. הפסולת הנותרת, היא הצואה, נאגרת בחלחולת עד להפרשתה מחוץ לגוף דרך פי הטבעת, באמצעות תנועת המעיים. כמעט כל המקרים של סרטן במעי מופיעים במעי הגס.

מה גורם לסרטן המעי הגס?

אצל רוב האנשים, הגורם לסרטן המעי הגס אינו ידוע, אולם מחקרים בנושא זה נערכים כל הזמן. על פי עדויות קיימות, יתכן שלסרטן המעי הגס קשר לתזונה. הטענה היא שתזונה עשירה בשומן ובחלבונים מן החי, ובמקביל דלה בסיבים (פירות וירקות), עלולה להגדיל את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

חשיבות מיוחדת נודעת לסיפור משפחתי של סרטן המעי הגס. הדבר נכון כאשר סרטן המעי אובחן אצל בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה (כמו הורה, אח או אחות) מה שמגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס בהשוואה לאדם ללא סיפור משפחתי.

אם הסטוריה משפחתית כזו גורמת לך לחשוש מסרטן המעי הגס, תוכל לפנות למרפאת מומחים, שם יבצעו הערכה מדוקדקת של הסיכון. ניתן ומומלץ לערוך בדיקות שגרתיות לגילוי מוקדם לאנשים בסיכון גבוה לחלות, לרוב באמצעות קולונסקופיה מלאה (ראה בהמשך).

החולים במחלה גנטית נדירה בשם התרבות פוליפים בלוטית משפחתית (FAP), אשר מאופיינת בגידולים שפירים (פוליפים) במערכת העיכול ובעיקר במעי הגס, נתונים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס. גם אנשים עם הסטוריה ארוכה של דלקת כיבית של המעי הגס, מחלה של ריפוד המעי נתונים בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן המעי הגס.

מהם התסמינים?

התסמינים של סרטן המעי הגס עשויים לכלול כל אחד מהבאים:

דם סמוי בצואה או חסר דם.
שינויים בהרגלי היציאות (כגון שלשול או עצירות לאורך זמן) ללא סיבה ברורה.
ירידה במשקל.
כאבי בטן או כאב בחלחולת.
תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.

לעתים עלול הגידול לגרום לחסימה במעי, המלווה בתסמינים בחילה, עצירות, כאב מציק ותחושת נפיחות בבטן.

כיצד נעשית האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה (הרופא הכללי) שלך, שיבדוק אותך ויחליט האם עליך לראות רופא מומחה.

הרופא בבית החולים או במרפאת המומחים יתעד את ההיסטוריה הרפואית שלך לפני ביצוע בדיקה גופנית, הכוללת בדיקה רקטלית. לשם כך, הרופא יחדיר אצבע הנתונה בכפפה לתוך החלחולת על מנת לחוש גושים או נפיחויות. בדיקה זו עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך היא אינה מכאיבה. קרוב לוודאי שתעבור בדיקת דם וצילום חזה על מנת לבדוק את בריאותך הכללית. כמו כן, יתכן שתתבקש לתת דגימת צואה בבית החולים, שתישלח לבדיקת דם סמוי בצואה.

בדיקת דם סמוי בצואה:

מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ - אדנומה) או גידול ממאיר. אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו, ובכך למנוע את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד.

רקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה:

בדיקה זו מאפשרת לרופא לבחון את פנים החלחולת והחלק התחתון של הכרכשת. הבדיקה מתבצעת במרפאות החוץ של בית החולים, במחלקה, או במרפאות המומחים של קופות החולים השונות.

לצורך הבדיקה, תתבקש לבצע חוקן ניקוי כדי שניתן יהיה לראות היטב את דופן המעי. בהמשך תתבקש לשכב מכורבל על צדך (או לכרוע על ברכיים ומרפקים) בזמן שהרופא יחדיר בעדינות צינורית לתוך החלחולת. לצינורית מחוברת משאבה המאפשרת להחדיר אוויר לתוך המעי ולשפר את איכות האבחנה. רקטוסקופ הוא צינורית קטנה המוחדרת לחלחולת בלבד וסיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר אותה ניתן להחדיר עמוק יותר לתוך המעי הגס. בעזרת אור בתוך הצינורית הרופא יכול לזהות בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת דגימת רקמה (הנקראת ביופסיה) לבדיקה מיקרוסקופית מבלי לגרום לכאב ולכרות פוליפ באם התגלה.

בדיקות אלה עלולות להיות כרוכות באי נוחות, אך לרוב אינן מכאיבות. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה מייד עם תום הבדיקה.

חוקן בריום:

זהו צילום רנטגן מיוחד של המעי הגס, המבוצע במחלקת הרנטגן של בית החולים או קופת החולים. לצורך הבדיקה חשוב לרוקן את המעי על מנת לאפשר קבלת תמונה ברורה. יום לפני הבדיקה תתבקש ליטול תרופה לריקון המעיים (חומר משלשל), ולשתות כמות גדולה של נוזלים.

אין לאכול או לשתות בבוקר החוקן. ייתכנו הבדלים קלים בין בית חולים אחד למשנהו, אולם הרופא שלך ייתן לך דף הוראות. יתכן שתעבור שטיפת מעיים זמן קצר לפני הבדיקה על מנת לוודא שהמעיים ריקים לחלוטין. לצורך זה האחות תבקש ממך לשכב על צדך ותחדיר בעדינות צינורית לחלחולת, דרכה יוזרמו מים. תתבקש להחזיק את הנוזלים בפנים למשך מספר דקות לפני שתלך להתרוקן בשירותים.

על מנת להבטיח תמונה ברורה בבדיקה זו, יוחדרו תערובת של בריום (הניתן לזיהוי בצילום הרנטגן) ואוויר לתוך החלחולת, באופן דומה לשטיפת המעיים. חשוב להחזיק את התערובת במעי עד לאחר ביצוע צילום הרנטגן. הליכים אלה מאפשרים לרופא להתבונן במסך הרנטגן בו נראה מעבר הבריום דרך המעי, ולזהות אזורים חריגים.

הבדיקה עלולה להיות מעייפת וכרוכה באי נעימות. לכן כדאי לדאוג, אם אפשר, למישהו שיסיע אותך הביתה. במשך מספר ימים לאחר החוקן הצואה שלך עשויה להיות לבנה - סימן לבריום המופרש מן הגוף. אין צורך לדאוג בשל כך. כמו כן, הבריום עלול לגרום לעצירות, ויתכן שתיאלץ ליטול משלשל קל במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.
קולונוסקופיה

אם הרופא שלך ירצה לבחון את המעי הגס כולו, תידרש לעבור בדיקה הנקראת קולונוסקופיה. בדיקה זו מתבצעת בדרך כלל במרפאת חוץ ונמשכת כשעה. על המעי להיות ריק לחלוטין לשם עריכת קולונוסקופיה, ועל כן עליך לשמור על דיאטה קפדנית במשך מספר ימים לפני הבדיקה. ההליך זהה לעריכת חוקן בריום (ראה לעיל). בבית החולים תקבל הוראות בקשר לבדיקה זו.

לפני הבדיקה תקבל דרך הוריד חומר הרגעה קל שיעזור לך להרגיש רגוע יותר. לאחר שתשכב בנוחות על צדך, הרופא יחדיר בעדינות צינורית גמישה (הנקראת קולונוסקופ) לתוך החלחולת. מכיוון שהצינורית עשויה מסיבים גמישים, ניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולים, וכך מתאפשרת בדיקה של המעי הגס על כל אורכו. בתוך הצינורית יש אור המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים.

במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות מתאי המעי הגס (ביופסיה) ולכרות פוליפ באם התגלה. קולונוסקופיה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך חומר ההרגעה שתקבל יסייע לך להרגיש רגוע יותר. רוב האנשים מסוגלים ללכת הביתה כשעה לאחר הבדיקה. כדאי שמישהו יאסוף אותך מבית החולים, כיוון שלא תוכל לנהוג במשך מספר שעות לאחר קבלת תרופת ההרגעה.

קולונוסקופיה וירטואלית:

לאחרונה הוכנסה לשימוש רנטגנאי 'קולונוסקופיה וירטואלית', שהיא בדיקה של כל המעי, תוך שימוש במכשיר C.T.. בדיקה זו אינה מחייבת טשטוש, אלא הכנת המעי בדומה לחוקן בריום או קולונוסקופיה, וכן החדרת אויר דרך צינורית לפי הטבעת. שיטה זו נמצאת בשלבי בדיקה ראשוניים בארץ על מנת לקבוע את יעילותה לעומת אמצעים אחרים.

סוגי טיפולים

ניתוח הוא הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס. הוא ניתן כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול בקרינה וכימותרפיה. הטיפול שתקבל תלוי בדירוג הגידול (מיקום, ממדים ומידת התפשטות). החלטה זו תתקבל על פי תוצאות הבדיקות השונות שעברת, הממצאים שיתגלו במהלך הניתוח ובדיקת הגידול לאחר שנכרת במיקרוסקופ (פתולוגיה). לעתים הרופא מחליט שיש לתת טיפול אחר לפני הניתוח, משום שתוצאות הבדיקות והסריקות מאפשרות לרופא לקבל מושג טוב בנוגע לגידול.

אם מדובר בשלב מוקדם של הגידול, ניתוח הוא לרוב הטיפול היחיד הנדרש, והוא עשוי לרפא את המחלה במרבית החולים. במצבים בהם הגידול הגיע לשלב מתקדם וגורם לחסימה, ניתן לנתח על מנת להסיר את החסימה. ניתוח זה אינו מרפא את הסרטן, אך עשוי להקל על התסמינים הנלווים למחלה.
כימותרפיה ניתנת לעתים קרובות לאחר הניתוח במטרה להפחית את הסיכויים להישנות המחלה. הכימותרפיה ניתנת גם כאשר מדובר בגידול בשלב מתקדם שהתפשט לחלקים אחרים בגוף. לפעמים כימותרפיה ניתנת לפני ניתוח בשילוב עם טיפול בקרינה. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל כטיפול בסרטן החלחולת בלבד לפני או אחרי ניתוח.

ניתוח

הרופא שלך ידון אתך בסוג הניתוח המתאים ביותר עבורך, בהתאם לדרגת הסרטן, והסיבוכים הכרוכים בו. לפני כל ניתוח יש לוודא שמיצית את הדיון בנושא עם הרופא שלך. עליך לזכור כי לא יתבצע ניתוח או הליך ללא הסכמתך.

ניתוח הוא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן המעי הגס. כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה ניתנים לעתים לפני ניתוח או אחריו, בהתאם לשלב הגידול. במהלך הניתוח, הרופא יסיר מהגוף את החלק של המעי בו נמצא הגידול, ויחבר את שני הקצוות הפתוחים, למעט מצבים בהם הגידול ממוקם סמוך לפתח היציאה. הרופא יסיר גם את בלוטות הלימפה הקרובות למעי, מכיוון שזהו המקום הראשון אליו עשוי הסרטן להתפשט.

אם מסיבה כלשהי לא ניתן לשוב ולחבר את קצוות המעי, ניתן להעלות אותו אל פני העור בדופן הבטן. הליך זה נקרא קולוסטומיה, והפתח במעי נקרא סטומה (פיום). על פני הפיום מולבשת שקית לאיסוף הצואה. לעתים הסטומה היא זמנית, וניתן לבצע ניתוח נוסף לחיבור קצוות המעי מספר חודשים מאוחר יותר. במידה וניתוח כזה אינו אפשרי, הסטומה תהיה קבועה. רק מספר קטן של אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס זקוקים לקולוסטומיה (קבועה).

לעיתים דרוש ניתוח בשם פיום המעי הדק, בו מוציאים את קצהו של המעי הדק אל פני דופן הבטן. כמו בקולוסטומיה, הצואה נאספת בשקית המחוברת לפני הפיום. בקרב אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס, ניתוח זה הוא בדרך כלל זמני. אצל אנשים עם תהליך סרטני במעי וסיכוי לקולוסטומיה יסומן על ידי אחות סטומה, טרם הניתוח, מיקום עתידי אפשרי בדופן הבטן. בקרב אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס, ניתוח זה הוא בדרך כלל זמני. אנשים עם תהליך סרטני של החלחולת בשלב מוקדם ניתן במקרים נבחרים, לפי החלטת הרופאים, לנתח דרך פי הטבעת, ללא פתיחת בטן.

קרוב לוודאי שתאושפז במחלקה יום לפני הניתוח, כדי לאפשר לרופאים ולאחיות לבצע בדיקות נוספות. על מנת לוודא שהמעי ריק לחלוטין, תתבקש לשמור על דיאטה וליטול תרופה שתגרום לתנועת מעיים (תרופה משלשלת) יום לפני הניתוח. הרופא שלך יסביר לך אודות הליכים אלה ביתר פירוט.

לעיתים, אם הגידול גורם לחסימה במעיים, יתכן שתידרש עריכת ניתוח מיידית. לעיתים הגידול הראשוני התפשט לאיברים אחרים בגוף, כמו לכבד. אזי, ניתן בעת הסרת הגידול הראשוני, או מספר חודשים לאחר מכן, להסיר את הגרורה בכבד. לעיתים ניתנת כימותרפיה לפני ניתוח זה או לאחריו.

כימותרפיה

כימותרפיה היא השימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות להשמדת תאים סרטניים. בטיפול בסרטן החלחולת, כימותרפיה ניתנת לעתים בשילוב עם טיפול בקרינה לפני ניתוח, טיפול הידוע כטיפול מסייע התחלתי (neo adjuvant therapy). החלטה על מתן טיפול לפני ניתוח מותנית בשלב הסרטן (מוקדם או מתקדם). טיפול זה ניתן לעתים קרובות יותר לאחר ניתוח, כדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה (במקרה כזה הוא מכונה טיפול מסייע (adjuvant therapy). כמו כן, כימותרפיה ניתנת כאשר הסרטן התפשט לחלק אחר בגוף (סרטן שניוני או מתקדם).

כימותרפיה מסייעת:

לאחר ניתוח, יתכן שהרופא יחליט שתקבל טיפול כימי. הדבר נעשה בדרך כלל כאשר הגידול הוסר, אולם עדיין קיים נגע סרטני בבלוטות לימפה סמוכות. לעתים מציעים כימותרפיה מסייעת גם לאנשים שבלוטות הלימפה שלהם אינן נגועות, אך בדיקה מיקרוסקופית של הגידול שהוסר מגופם מעידה על סיכון להישנות המחלה. המטרה היא להפחית את הסיכון באמצעות מתן טיפול מקדים.

תרופה כימותרפית הנקראת 5FU (5-פלואורו-אורציל) ניתנת בדרך כלל כטיפול מסייע לסרטן המעי הגס. 5FU ניתנת בדרך כלל בשילוב עם ויטמין הנקרא חומצה פולינית, המייעל את פעולתה, ובדרך כלל בשילוב עם תרופה נוספת.

מחקרים נערכים כדי לנסות ולמצוא את הדרך היעילה ביותר לתת 5FU, ועל כן קיימות מספר דרכים שונות למתן כימותרפיה זו. הרופא שלך יסביר לך על מהלך הטיפול הספציפי שלך. ניתן לקבל תרופות אחרות, בדרך כלל במסגרת מחקרים קליניים (לעתים בשילוב עם 5FU), כגון אירינוטקאן (Campto) ואוקסיפלטין (Eloxatin). על מחקרים וניסויים קליניים, ועל הסכמתך בכתב להשתתף בהם ראה פירוט בהמשך.

כימותרפיה לטיפול בסרטן מתקדם (שניוני) של המעי הגס:

אנשים רבים אינם סובלים מבעיות נוספות לאחר הטיפול הראשוני בסרטן המעי הגס, אך בחלק מהאנשים מתפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף, או שהמחלה נשנית. תופעה זו נקראת סרטן שניוני (או גרורתי) של המעי הגס. לעתים כבר בעת האבחנה הראשונית של המחלה, הגידול הספיק להתפשט אל מחוץ למעי. כאשר סרטן המעי הגס מתפשט, הכבד והריאות הם האיברים הנגועים לעתים קרובות ביותר. סרטן שניוני של המעי הגס ניתן לטיפול לעיתים באמצעות ניתוח, ולעיתים טיפול בכימותרפיה עשוי להועיל.

הרופא שלך ישקול מספר גורמים לפני שיבקש ממך לקבל החלטה הנוגעת לטיפול ספציפי. גורמים אלה כוללים את מיקום הסרטן השניוני, מצב בריאותך הכללי והכימותרפיה שקיבלת בעבר. התרופה הכימותרפית 5-פלואורו-אורציל (5FU) ניתנת בדרך כלל כטיפול מסייע גם במקרים של סרטן מעי גס שניוני.

כדי למצוא מהו הטיפול הכימי הטוב ביותר בסרטן מתקדם של המעי הגס נערכים מחקרים קליניים. יתכן שיציעו לך להשתתף בניסוי הבודק תרופות כימותרפיות חדשות או סוגי טיפולים חדשים.

במידה ובמהלך קבלת הכימותרפיה או לאחריה הגידול הסרטני מתחיל לגדול, יתכן שתקבל סוג שונה של כימותרפיה, הידוע כטיפול מקו שני. לעתים עשוי להינתן גם טיפול מקו שלישי.

כיצד ניתנת הכימותרפיה?

תרופות כימותרפיות ניתנות בדרך כלל בזריקה לוריד בזרוע או דרך צינורית פלסטיק המחוברת לחזה (עירוי מרכזי). לעתים הכימותרפיה ניתנת באמצעות משאבה ניידת קטנה המחוברת לעירוי המרכזי. כך ניתן לתת את כמות התרופה הרצויה לתוך זרם הדם על פני תקופת זמן מסוימת. משמעות הדבר היא שתוכל לשוב לביתך עם המשאבה ולשהות זמן קצר יותר בבית החולים. לחלק מהאנשים שבגופם התפשט הסרטן לכבד, ניתנת הכימותרפיה ישירות לכבד.
כימותרפיה ניתנת בדרך כלל במחזור טיפולי הנמשך מספר ימים. יתכן שתתבקש להישאר בבית החולים לצורך קבלת טיפול זה. לאחר הטיפול ישנה תקופת מנוחה של מספר שבועות, המאפשרת לגופך להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. לעתים קרובות ניתן לקבל כימותרפיה גם במרפאת חוץ. מספר מחזורי הטיפול שתקבל תלוי בסוג הסרטן ובמידת התגובה שלו לתרופות.

תופעות לוואי:

כימותרפיה עלולה לגרום לעתים לתופעות לוואי לא נעימות, אך אם אתה סובל מתופעות לוואי שמקורן בגידול, הכימותרפיה עשויה לגרום לך להרגיש טוב יותר על ידי הקלת תופעות אלה. רוב האנשים סובלים מתופעות לוואי, אך ישנן תרופות המאפשרות שליטה טובה בהן.

תרופות וטיפולים כימותרפיים חדשים:

בין התרופות הכימותרפיות החדשות ניתן למנות את הקפציטבין (Xeloda) או UFT (Tegafur), הניתנות כטבליות לטיפול בסרטן המעי הגס, ואת הרלטיטרקסד (Tomudex) הניתנת כטיפול בסרטן מעי מתקדם.

טיפול בקרינה

טיפול בקרינה עושה שימוש בקרניים באנרגיה גבוהה המשמידות את תאי הסרטן, תוך שהן גורמות נזק מועט ככל האפשר לתאים רגילים. הטיפול בקרינה ניתן בדרך כלל לסרטן החלחולת, ולא לסרטן הכרכשת (למעט במקרים מסוימים, במטרה להקל על תופעות הלוואי).

טיפול מקל:

טיפול בקרינה כטיפול מקל משמש במקרים של סרטן החלחולת. סוג זה של טיפול ניתן בדרך כלל לפני הניתוח, ולעתים אחריו. לעיתים משלבים מתן קרינה לפני ואחרי ניתוח. אם מימדי הגידול הסרטני גדולים, ניתן לתת טיפול בקרינה לפני הניתוח ואף לשלבו עם מתן כימותרפיה כדי לכווץ את הגידול ולהקל על הסרתו.

טיפול בקרינה לסרטן שניוני:

טיפול בקרינה משמש כדי לצמצם את מימדי הגידול, במיוחד אם הוא שב והופיע באזור האגן, וכן על מנת להקל על תופעות כמו כאב.

כיצד ניתן הטיפול?

הטיפול בקרינה ניתן לרוב במרפאות החוץ של בית החולים בכל יום חול. אופן מתן הטיפול עשוי להשתנות מאוד בהתאם לאופן הטיפול הנחשב ליעיל ביותר ולמתאים ביותר עבורך. מחזור הטיפולים עשוי להימשך בין שבוע אחד למספר שבועות. לפני תחילת הטיפול הרופא שלך ישוחח איתך אודות הטיפול, אופן המתן ומשך הטיפול.

תכנון הטיפול:

יש לתכנן בקפידה את הטיפול בקרינה על מנת לוודא שתפיק ממנו תועלת מרבית. בביקורך הראשון ביחידת הקרינה תתבקש לשכב מתחת לסימולטור, המבצע צילומי רנטגן וסריקות של האזור בו יש לטפל. לעתים סריקת CT משמשת לאותה מטרה. תכנון הטיפול הוא חלק חשוב מאוד של הטיפול בקרינה, ויתכן שיעברו מספר ביקורים לפני שניתן יהיה להתחיל במתן הטיפול עצמו. ייתכן שיסמנו על גופך סימונים על מנת לסייע לרנטגנאי למקם אותך במדויק ולכוון את הקרניים למקום הנכון. יש לשמור על סימונים אלה ברורים במהלך כל תקופת הטיפול בך, אך ניתן למחות אותם לאחר סיום מחזור הטיפול. בתחילת הטיפול בקרינה ינחו אותך כיצד לטפל בעור באזור המיועד לטיפול.

לפני כל טיפול בקרינה, הטכנאי ימקם אותך על המיטה במדויק בישיבה או בשכיבה ויוודא שאתה חש בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך מספר דקות בלבד, תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הטכנאי שישגיח עליך מחדר סמוך. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך עליך להישאר ללא תזוזה במשך מספר דקות בעת מתן הטיפול.

תופעות לוואי:

טיפול בקרינה לאזור המעי עלול לגרום לתופעות לוואי כגון שלשול, תחושת בחילה ועייפות. הוא אף עלול לגרום גם לתופעות לוואי ספציפיות יותר, כמו תגובות בעור ודלקת בדופן שלפוחית השתן, אשר עשויות להיות - קלות או בעייתיות יותר, בהתאם למשך הטיפול. הרופא המטפל בך יוכל לומר לך למה לצפות.

מעקב

לאחר השלמת הטיפול, הרופא שלך ירצה שתעבור בדיקות מעקב וצילומי רנטגן שגרתיים, ולעתים גם בדיקת קולונסקופיה. בדיקות אלה מתפרשות בדרך כלל על פני מספר שנים בתדירות הולכת ופוחתת. אם אתה סובל מבעיות כלשהן, או אם תבחין בתסמינים חדשים בין מועדי הבדיקות, עליך להודיע על כך לרופא שלך בהקדם האפשרי.

ד"ר זיו הוא מהמחלקה הכירורגית במרכז הרפואי אסף הרופא, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום, פרופ' רמי אליקים עובד במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי רמב"ם, יו"ר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול ובפורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום