עמדת אגודות רפואיות ביחס לברית מילה

רוב הרופאים אינם מתמצאים מספיק בספרות המחקר על המילה בכדי שחוות דעתם תהייה אמינה מספיק. רופא מעיין בראש וראשונה בספרות המחקר הרלוונטית לתחום התמחותו, וזו כה ענפה עד שבדרך-כלל לא נותרים לו פנאי או חשק לעיון בתחומים נוספים. וכך מסתמכים רוב הרופאים על מאמר קצר זה או אחר שקראו בשלב כלשהו, לעתים לפני שנים, ושתכופות אין הם יודעים אם הוא מגמתי או לא.

בארצנו מתווסף לכך גם הלחץ החברתי, הפועל על הרופא כעל כל אדם אחר, לחץ להצדיק את המנהג המושרש כה עמוק בתרבותנו (יהודית כמוסלמית). ולכן הרופאים ישמעו זה מזה יותר על דעות בעד מילה מאשר על דעות כנגדה, וכן יחפשו יותר דעות בעדה, וכך תתעצב דעתם. וכמובן אם הרופא בעצמו מתפרנס ממילת ילדים, דעתו אובייקטיבית כדעת המוכר בשוק הממליץ על מרכולתו.
לכן כדאי לחפש רופאים או חוקרים כאלה שהם בעלי הכישורים המתאימים להבנת ספרות המחקר, הקדישו זמן לכך, והם חשודים פחות בנטייה לכיוון זה או אחר.
לדעתי, הגופים העומדים טוב ביותר בדרישות אלה הן אגודות רופאים ברחבי העולם. ולמרבה המזל, מספר אגודות כאלה נדרשו לשאלת הצידוק הרפואי למילה שגרתית של יילודים (תינוקות בני ימים ספורים, neonates או newborns באנגלית). מכיוון שהמילה הייתה בעבר נפוצה גם על סמך צידוקים שאינם דתיים במערב, מצאו לנכון מספר אגודות רופאים במדינות שונות לנסח את עמדתן ביחס אליה: האם יש להמליץ על מילה שגרתית של יילודים מסיבות בריאותיות? אביא להלן את מסקנותיהן.

מספר אגודות פרסמו מספר ניירות עמדה במשך השנים, ואני מביא תמיד את זו המעודכנת ביותר. ההצהרה המלאה היא תמיד ארוכה מכדי שאצטט אותה במלואה כאן, ולכן אני מביא רק את מסקנותיה. בסוף המאמר הבאתי הפנייה למקור בו אפשר למצוא את ההצהרות במלואן, וכן הצהרות קודמות. סידרתי את ההצהרות לפי סדר פרסומן.

(Canadian Medical Association), ממרץ 1996. המלצתם היא: "circumcision of newborns should not be routinely performed", אין לבצע באופן שיגרתי מילת יילודים. וכן: " the overall evidence of the benefits and harms of circumcision is so evenly balanced that it does not support recommending circumcision as a routine procedure for newborns", "סך-כל העדויות על התועלת והנזק במילה הן כה מאוזנות שאין הן תומכות בהמלצה על המילה כתהליך שיגרתי ליילודים".

במרץ 1999 פרסמה האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים (American Academy of Pediatrics) המלצה דומה לזו הקנדית: " Existing scientific evidence demonstrates potential medical benefits of newborn male circumcision; however, these data are not sufficient to recommend routine neonatal circumcision." ובתרגום: "העדויות המדעיות הקיימות מעידות על תועלת בריאותית פוטנציאלית ממילת יילודים זכרים; אולם נתונים אלה אינם מספיקים על-מנת להמליץ על מילת יילודים שגרתית."

ביולי 2000 הכריזה האגודה הרפואית האמריקאית, בהסתמך על הספרות הרפואית והמדעית עד דצמבר 1999, שהיא תומכת בעמדת האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים. ההמלצה של האקדמיה צוטטה כהמלצת האגודה.
במרץ 2001 פרסמו מספר אגודות רופאים בריטיות (The British Association of Paediatric Surgeons, The Royal College of Nursing, The Royal College of Paediatrics and Child Health, The Royal College of Surgeons of England and The Royal College of Anaesthetists) הצהרה על מילת זכרים (מילת נשים אסורה בתוקף חוק בבריטניה). האינדיקציות למילה לפי הצהרה זו הן (1) צלקת בפתח העורלה הגורמת לכך שלא ניתן למושכה לאחור (pathological phimosis) כדברי ההצהרה, דבר זה נדיר לפני גיל חמש; (2) לעתים זיהומים חוזרים ומטרידים מתחת לעורלה (balanoposthitis) הן אינדיקציה למילה; (3) לעתים אפשר שמנתחי ילדים או אורולוגים מומחים יזקקו לביצוע מילה בשל מצב נדיר. מהצהרה זו ברור שלפי כל האגודות הנ"ל מילת יילודים שגרתית היא מיותרת לחלוטין מבחינה רפואית.

בעקבות הפרסום הנ"ל, פרסם באפריל 2003 אגוד הרופאים הבריטי (British Medical Association, BMA) הדרכה לרופאים בנוגע לחוקיות והמוסריות של מילת זכרים. האגוד קובע כי:
The BMA considers that the evidence concerning benefit from non-therapeutic circumcision is insufficient for this alone to be a justification for doing it.
ובתרגום: "ה-BMA קובע כי העדויות בנוגע לתועלת ממילה שאינה מסיבות רפואיות אינן מספיקות על-מנת להצדיק בפני-עצמן את ביצועה." האגוד אף מוסיף וקובע, בנוגע למילה מסיבות רפואיות:
to circumcise for therapeutic reasons where medical research has shown other techniques to be at least as effective and less invasive would be unethical and inappropriate.
"למול מסיבות רפואיות כשמחקר רפואי הראה כי טכניקות אחרות הן יעילות לפחות באותה מידה וכן פחות פולשניות, יהיה לא-אתי ולא-ראוי." ובכלל, למרות שאין כרגע בבריטניה איסור על רופאים לבצע מילה שלא מסיבות רפואיות, המסר הכללי של ההדרכה הנידונה הוא כי המוסריות של מילה כזו היא מפוקפקת, וכי יש סיבות טובות למוצאה לא מוסרית ולאסרה בחוק.

לבסוף, בספטמבר 2002 התפרסמה הצהרת עמדה בנוגע למילה שהוכנה על-ידי קולג´ הרופאים האוסטרלאסיאטי (Royal Australasian College of Physicians). ההצהרה אומצה על-ידי עוד מספר אגודות רופאים באוסטרליה וניו-זילנד (Paediatrics & Child Health Division of the Royal Australasian College of Physicians, Australasian Association of Paediatric Surgeons, New Zealand Society of Paediatric Surgeons, Urological Society of Australasia, Royal Australasian College of Surgeons and the Paediatric Society of New Zealand). ככל האגודות הקודמות, מסקנת אגודות אלה היא כי "there is no medical indication for routine male circumcision". ובתרגום: "אין אינדיקציה רפואית למילת זכרים שגרתית."
כך שכיום כל האגודות הרפואיות שנדרשו לעניין אינן ממליצות על מילה שגרתית של יילודים או בנים מסיבות רפואיות. זוהי המסקנה שצריך, לפיכך, לאמץ גם כל מי שאינו מתכוון לבדוק בכוחות עצמו את ספרות המחקר: מבחינה רפואית אין צורך במילה.

אגב, בכל הארצות הנ"ל המילה הייתה נפוצה מאוד בעבר, ובארה"ב עדיין נימולה למעלה ממחצית אוכלוסיית הגברים. לכן הדיון הרפואי במילה הנו טעון תרבותית, לטוב ולרע, בכולן, ואגודות הרופאים יהיו זהירות בניסוחיהן. לעומת-זאת, היכן שהמילה כמעט ואינה קיימת מתירים לעצמם הרופאים להיות נחרצים כנגדה. ראו למשל את הקטע הבא מתקציר מאמר שפורסם בשוודיה במאי 2000 (Lakartidningen. 2000 May 24; 97(21): 2598-604):
A comprehensive review of the literature reveals that there are no or only marginal medical benefits of the operation, particularly in view of the fact that up to 10% suffer complications, and also that newborns both experience pain and will respond more strongly to new pain stimuli for years to come. There are two opposing interests those related to religious tradition and those related to the welfare of the child as expressed in the United Nations Convention on the Rights of the Child.
ובתרגום:
"סקירה יסודית של הספרות מראה שהיתרונות הבריאותיים של הניתוח אינם קיימים כלל או שהם שוליים בלבד, בפרט בהתחשב בעובדה שעד לעשרה אחוז [מהנימולים] סובלים מסיבוכים, וכן בהתחשב בעובדה שיילודים גם מתנסים בכאב וגם יגיבו חזק יותר לגירויי כאב למשך שנים [במקרה שנימולו]. שני אינטרסים מתנגשים כאן אלה המתייחסים למסורת הדתית ואלה המתייחסים לרווחת הילד כפי שנוסחה בהצהרת זכויות הילד של האומות המאוחדות."

לסיכום, הבאתי כאן את ההמלצות של אגודות רופאי ילדים בנוגע למילה. כאמור, כולן טוענות שסיבות רפואיות אינן מצדיקות מילה שגרתית של תינוקות. כמובן, בחוות הדעת המלאות יש מיידע רלוונטי רב נוסף (למשל, כל האגודות הן חד משמעיות בנוגע להכרח באלחוש באם מבצעים מילה), והקוראים מוזמנים לעיין בהן במלואן. את כולן ניתן למצוא בכתובת הבאה: http://www.cirp.org/library/statements

החומר נלקח מאתר "גונן על הילד" העוסק בברית ובהשלכותיה - לאתר: לחצו כאן
עוד על ד"ר בן ימי ועל פעילותו בנושא ברית המילה

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים