על שבץ מוחי חוזר - קו חם ושאלות קשות

שבץ מוחי הינו הגורם הראשון לנכות קשה בקרב מבוגרים וגורם התמותה השלישי בעולם המערבי, אחרי מחלות לב וסרטן. שבץ מוחי נגרם בעיקר כתוצאה מסתימה של כלי דם במוח על ידי קריש דם, שמונע את זרימת הדם למוח ופוגע באחד האזורים במוח, אשר אחראים על תפקודים שונים. הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות החל מפגיעה בכושר הראייה, שיווי המשקל, יכולת הדיבור, בזיכרון ועד לשיתוק הגפיים. חולים אלה מאבדים את איכות החיים והטיפול בהם כרוך בעלויות עצומות הן לבני המשפחה והן למערכת הבריאות.
כ- 85% מהאירועים המוחיים נגרמים כתוצאה מסתימה של כלי דם וכ- 15% מהאירועים נגרמים מפריצה של כלי דם.
12 אלף חולים לכל מליון איש בעולם חולים בשבץ מוחי בדרגות שונות ובכל שנה לוקים בשבץ 2400 בני אדם לכל מליון.
בישראל, כ- 15,000 איש לוקים מדי שנה בשבץ מוחי והשכיחות עולה עם הגיל ועם ריבוי של גורמי סיכון.

מאת: ד"ר יונתן שטרייפלר, מנהל היחידה הנוירולוגית במרכז הרפואי רבין קמפוס גולדה-השרון וד"ר דוד טנה, מיחידת שבץ המוח, המרכז למדעי המוח בי"ח שיבא

12 אלף חולים לכל מליון איש בעולם חולים בשבץ מוחי בדרגות שונות ובכל שנה לוקים בשבץ 2400 בני אדם לכל מליון. בישראל, למעלה מ- 15,000 ישראלים לוקים מדי שנה בשבץ מוחי והשכיחות עולה עם הגיל.

הסוג הראשון והשכיח יותר (כ- 85%) של שבץ מוחי, הינו אוטם במוח- שבץ איסכמי שנגרם כתוצאה מסתימת עורק מוחי ע"י קריש דם שנוצר באזור של עורק הנגוע בטרשת עורקים מתקדמת. בעקבות זאת נגרמת הפסקה פתאומית של זרימת הדם אל המוח. עם הפסקת זרם הדם, נמנעת גם אספקת החמצן וחמרי אנרגיה כגון סוכר לתאי עצב. התא ניזוק או מת תוך דקות ספורות (רק אלו שנפגעים פגיעה מלאה) וכתוצאה מכך לא יתפקדו אותם האיברים אשר נשלטים ע"י אותו אזור מוח שנפגע. קיימות שתי אפשרויות לחסימת כלי דם הגורמות לשבץ מוחי: חסימה של עורק במוח או חסימה של עורקים המובילים דם למוח ובעיקר עורק התרדמה, אחד משני העורקים החשובים בצוואר שתפקידם להזין את המוח.

הסוג השני של שבץ מוחי נגרם מקריעה של כלי דם ודימום תוך מוחי - זהו הסוג בו לקה כעת רה"מ שרון. סוג השבץ המוחי השני נובע משטף דם במוח כתוצאה מקרע בכלי הדם. סוג שבץ זה פחות שכיח.
דימום תוך-מוחי (ICH - Intracerebral Haemorrhage) המתחיל באופן ספונטני ולא נובע מגורמים חיצוניים כגון פגיעה בראש. ב- ICH, נאגר דם במוח בצורת המטומה. עתידם של חולי ICH נחרץ על פי גודל ההמטומה במוח. אצל חולים עם המטומות קטנות התוצאות טובות יותר, והתאוששות משופרת . המטומות גדולות יותר עלולות ליצור נזק תמידי במוח, המוביל לנכות פיזית ומנטלית תמידית, ובמקרים רבים למוות.

ICH הוא השבץ הקטלני ביותר ואפשרויות הטיפול בו עד כה היו מוגבלות לתסמינים בלבד ולא למקור הבעיה, היא הדימום. שיעורי התמותה בקרב חולי ICH הם הגבוהים ביותר. חולים ששורדים ICH נותרים עם נכויות וסיבוכים חמורים שמקורם בפגיעה המוחית, יותר מחולים ששורדים צורות אחרות של שבץ . ב-1997 מתו 35% - 52% מחולי ICH חודש לאחר השבץ, ולאחר שישה חודשים רק 20% מהחולים ניהלו חיים עצמאיים . רק 38% מחולי ICH שורדים את השנה הראשונה .

מחקרים מראים שבכל שנה כ- 250,000 אנשים בצפון אמריקה, אירופה ויפן חווים שבץ מסוג ICH .
גורמי סיכון ל- ICH כוללים יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), Cerebral Amyoid Angiopathy (הצטברות של מאגרי חלבון בכלי דם גולגלתיים) וצריכה תכופה של אלכוהול. בעיות לב ותכונות גנטיות מסוימות יכולות אף הן להגדיל את הסיכון ל- ICH.

הלוקים ב - ICH מפתחים תסמינים נוירולוגים כגון כאב ראש ו/או שיתוק, בעיות דיבור או בעיות נוירולוגיות אחרות כמו בלבול ואובדן זיכרון בדרגת חומרה שגוברת במהירות. תופעות אלו עשויות להיות מלווות בעלייה של לחץ הדם ואיבוד הכרה . זיהוי תסמינים אלה בשלבים מוקדמים מאד חיוני לשיפור הסיכויים לתוצאה חיובית של הטיפול.
אפשרויות הטיפול המוכרות מוגבלות מאד במספרן וביעילותן, וניתנות לטיפול בתסמינים, כגון: הורדת לחץ דם או גרימת התייבשות במכוון על-ידי טיפול אוסמוטי לצמצום נפח הנוזלים. עם זאת, השפעת הטיפולים הללו על התוצאה הסופית אצל החולה אינה ידועה בבירור. כיום אין שום טיפול לבעיה המרכזית ב ICH - הוא הדימום עצמו. אפשר לטפל בסוגים מסוימים של ICH על ידי הסרה כירורגית, בהתאם למיקום הדימום בתוך המוח. עם זאת, יעילותה של גישה זו לא הוכחה והיא אף מסכנת את החולה בדימומים חוזרים ובנזק מוחי מהניתוח עצמו.

בישראל לוקים מידי שנה כ- 3,000 חולים בשבץ חוזר.
הסיכון של חולים ששרדו שבץ מוחי ראשון ללקות באירוע נוסף גדול פי 9 מהסיכון של כלל האוכלוסייה.

על טיפול מהפכני בשבץ - והאם נעשה בו שימוש במקרה של שרון? טיפול בנובוסבן במקרי שבץ מדמם - לכתבה המלאה לחצו כאן

"ניתן לחלק את גורמי הסיכון ללקות באירוע מוחי ל-2 קבוצות: גורמי סיכון הניתנים לשינוי וגורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי. הגורם שאין לנו שליטה לגביו הוא הגיל. ככל שעולה הגיל, הסיכון ללקות בשבץ מוחי עולה, כאשר הגיל הממוצע הוא בין 65-70. עם זאת, מסקר ארצי שהתבצע בישראל בו רוכזו ונאספו נתונים על חולים, אשר הגיעו לבתי החולים בישראל ואובחנו כלוקים בשבץ מוחי נמצא כי 1/4 מהם היו צעירים מגיל 60. אם כן, בניגוד לסברה המקובלת, שבץ מוחי איננו מחלה רק של מבוגרים.
גורמי הסיכון שניתנים לשינוי הם: יתר לחץ דם- ל-65%-70% מהלוקים בשבץ מוחי היסטוריה קודמת של יל"ד שהינו גורם הסיכון העיקרי. גורמי סיכון נוספים הינם: מחלת סוכרת, יתר שומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים), עישון, מחלות לב, נטייה לקרישיות יתר, רמת הומוציסטאין גבוהה(חומצה אמינית שגורמת לנטייה לקרישיות), סמיכות יתר של הדם (פוליציטמיה) ונטייה גנטית לאירועים לבביים ומוחיים".
פרופ' בורנשטיין אומר כי "ניתן להפחית את הסיכון ללקות בשבץ מוחי על ידי טיפול נכון וקפדני בגורמי הסיכון ותשומת לב ל"אותות אזהרה", שהינם למעשה אירוע מוחי קטן, שמנבא אירוע מוחי גדול שעתיד להתפתח. אירוע מוחי קצר חולף הינו בעצם הידלקות נורה אדומה, שמצריכה בדיקה דחופה אצל מומחה, על מנת לאתר את הסיבה לאירוע. משך האירוע החולף הוא בדר"כ בין מספר דקות בודדות ועד כ-40 דקות ומתבטא בפגיעה באחד החושים: עיקום פתאומי של הפה, קושי בדיבור, "וילון" או ערפול בעין אחת, הרגשת נימול במחצית הגוף, יד אחת שפתאום אינה כותבת וכ"ד. בדיקה מידית אצל מומחה הינה קריטית מאחר ולכ- 15% מהלוקים באירוע מוחי קצר סיכוי ללקות באירוע מוחי גדול, תוך שבועיים.
לאחר איתור הגורם לאירוע המוחי שמקורו או בהיצרות עורקי התרדמה (עורקי הצוואר) או בתסחיפים בלב, הטיפול המניעתי המקובל הוא התערבות כירורגית במידה והמקור הוא בעורק התרדמה או בתרופות נוגדות קרישה כאשר המקור הוא לבבי. במקרים אחרים הטיפול הינו בנוגדי איגור טסיות הדם הגורמות להיווצרות הקריש, כגון אספירין או פלויקס".
"פלויקס", הינה תרופה מהדור החדש שנועדה לסייע במניעה ובהפחתה של אירועים איסכמיים (חוסר אספקת דם באיבר בגוף), כדוגמת שבץ מוחי ואירועי לב כתוצאה מחסימתם של כלי דם, על ידי קריש
פרופ' בורנשטיין מציין כי "כ- 3000 איש בישראל לוקים בשבץ מוחי חוזר שניתן להפחית את הסיכון לקיומו.

לדברי פרופ' בורשנטיין "המגמה הטיפולית היום בקרב הנוירולוגים היא להתאים לכל חולה טיפול התואם את מצבו, כאשר מנסים לסווג את החולים לקבוצות סיכון שונות ללקות בשבץ מוחי חוזר. מתוך אילו שלקו בשבץ מוחי, הסיכון ללקות בשבץ מוחי חוזר לאנשים המוגדרים בקבוצת סיכון גבוהה הוא כ-12% בשנה. מדובר באנשים שעברו ניתוח מעקפי לב, חולי סוכרת ובעלי רמת כולסטרול גבוהה בדם.


רוצים לדעת עוד על שבץ?
שאלות נפוצות מפורום "שיקום מאירוע מוחי"
שבץ מוחי - נכות קשה בקרב מבוגרים
אירוע מוחי - קווים לדמותו

בואו לדבר על כך בפורום "שיקום מאירוע מוחי"

עמותת נאמן למען נפגעי אירוע מוחי, מודיעה כי מאז היוודע דבר מחלתו של רה"מ אריאל שרון, הגיעו פניות רבות מצד נפגעי שבץ מוחי ובני משפחותיהם לקבלת מידע רפואי על הטיפול בשבץ מוחי.

הגב' פנינה רוזנצוויג, מנכ"ל עמותת נאמן, אומרת כי לאור הלחץ בו שרויים חולים רבים, החליטה העמותה לקיים קו פתוח אשר יאוייש על ידי רופאים נוירולוגים בכירים.

הקו הפתוח יתקיים החל מיום א', 8.1.06 עד ליום ו', 13.1.06.

שאלות לנוירולוגים ניתן להפנות לטל: 03-9411808

ניתן לגלוש גם לאתר נאמן המתנהל בשפות עברית, ערבית ורוסית - לחצו כאן