אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.
לרגל יום עולמי ללא עישון: מהי הדרך הטובה ביותר לדעתך לגמילה מעישון?
  סדנה
  תרופת מרשם
  תחליפי ניקוטין
  סיגריה אלקטרונית
  החלטה אישית
  שילוב של מספר שיטות
      תוצאות
ד"ר רונן הולנד, אורולוגיה ושיפור התפקוד המיני

שירותי חירום - סקר בנושא הליכה לשירותים

ברומו של עולם או בתחתיתו? על הישראלי והרגלי השירותים שלו: מי פותר תשבץ? מי נמנע משירותים? ולמה?

מאת מערכת דוקטורס, 02/11/05

מה אנחנו עושים שם?

55% מהאוכלוסייה נוהגים לפקוד את השירותים פעם ביום ליציאות. 27% נוהגים ללכת לשירותים פעמיים ביום ויותר. 10% מבקרים בשירותים פעם ביומיים ו- 6% פעם בשלושה ימים. על מנת להעביר את זמן השהייה בשירותים:
• 26% מהאוכלוסייה נוהגים לקרוא עיתון
• האחרים קוראים ספר (4%)
• יש כאלו שפותרים תשבץ או סודוקו (3%)
• יש כאלה שסתם חושבים (2%) ויש כאלה שחושבים על מחר (1%)
• 3% מתעסקים עם הטלפון בזמן שהייתם בשירותים
• ו- 1% מעשנים סיגריה בשירותים

ממצאים אלו עולים מסקר נרחב בנושא הרגלי ההליכה לשירותים של הישראלים, אותו ערכה חברת נובארטיס OTC, המשווקת את שוקולד אקס-לקס לטיפול בעצירות, באמצעות מכון המחקר מותגים.

וכמה זמן זה לוקח?

ממצאים נוספים שעולים מן הסקר: הזמן הממוצע שבו מבלה הישראלי בשירותים בכל פעם הוא עד 5 דקות- כך השיבו מעל מחצית מהנחקרים:
• 32% מבלים בין 5-10 דקות בשירותים בכל פעם
• 10% מבלים בשירותים בכל פעם בין 10-15 דקות
• השאר מבלים זמן רב יותר בשירותים שיכול להגיע עד ל- 20 דקות
• גברים מבלים יותר זמן בשירותים בהשוואה לנשים- 35% מהגברים מבלים בין 5-10 דקות בשירותים לעומת 29% מהנשים, 11% מהגברים מבלים בשירותים בין 10-15 דקות לעומת 9% מהנשים ו- 3% מהגברים מבלים בין 15-20 דקות בשירותים, כאשר נשים אינן מגיעות בכלל למשך הזה בשירותים.

אין כמו בבית

במסגרת הסקר נשאלה השאלה האם הולכים לשירותים ליציאות במקום העבודה (מתוך 60% המשיבים שעובדים):
• 42% השיבו שהם נוהגים ללכת לשירותים במקום עבודתם תמיד.
• 25% ילכו לשירותים רק במקרי חירום.
• 29% אף פעם לא ילכו לשירותים במקום עבודתם.
• ל- 4% אין החלטה מגובשת בעניין- לפעמים ילכו ולפעמים לא.
• 46% מהגברים ילכו לשירותים במקום העבודה לעומת 37% מהנשים. 28% מהגברים יעשו זאת רק במקרי חירום לעומת 22% מהנשים.
• 21% מגברים אף פעם לא ילכו לשירותים במקום העבודה לעומת 38% מהנשים....

בהמשך לשאלה זו, נשאלה השאלה: כשאתה נמצא מחוץ לבית (לדוגמא במסעדה או אצל חברים) וחש צורך ללכת לשירותים ליציאה, האם תשתמש בשירותי המקום או שתתאפק עד הבית:
• 38% השיבו כי הם נוהגים להשתמש בשירותי המקום.
• 43% יתאפקו עד שיגיעו לביתם.
• 19% השיבו כי לפעמים ישתמשו בשירותי המקום ולפעמים יתאפקו.
• 44% מהגברים ישתמשו בשירותי המקום לעומת 31% מהנשים. 49% מהנשים יתאפקו עד שיגיעו לביתן, לעומת 37% מהגברים.

מה עוצר אותנו?

מהסקר עולה כי מעל חמישית מהאוכלוסייה סובלים מעצירות:
• 30% מהם דיווחו על עצירות כל הזמן
• 32% מהם דיווחו כי הם סובלים אחת לחודש-חודשיים
• 15% סובלים מעצירות לפחות פעמיים בחודש
• נשים סובלות מעצירות יותר מגברים- 27.5% מהנשים סובלות מעצירות לעומת 14% מהגברים.

לשאלה כיצד טיפלו בעצירות, השיבו 44% שלא טיפלו בבעיה, ולעומתם 47% מטפלים בבעיית העצירות:
• 35% מהם משתמשים בכדורים.
• אחוזים בודדים ענו תשובות כמו: אכילת פירות וירקות, הליכה, ביקור אצל רופא משפחה או רופא מומחה שמטפל בטחורים, חוקן, אכילת מוצרים טבעיים או שזיפים, שתיית תה.
• רק 1% מהאוכלוסייה משנים את תזונתם כדי לטפל בעצירות.


מהי עצירות
ההגדרה הרפואית של עצירות מדברת על פחות משלוש פעולות מעיים לשבוע, העברת צואה קשה בלפחות 25% מהיציאות, או הרגשה כי היציאה לא הייתה שלמה בלפחות 25% מהיציאות. עצירות היא מצב שבו נפח שיירי המזון לא מסוגל ליצור לחץ על המעי, ולכן לא נוצר רפלקס פינוי. בעקבות העצירות, הגוף שואב את כל הנוזלים במעיים, מה שגורם לצואה להתקשות, ולכן הפינוי קשה עוד יותר. עצירות ניגרמת בשל הפרעות שונות, שרובן קשורות לאורח חיים המודרני והמתועש: הרגלי אכילה לא נכונים, תזונה דלת סיבים, שתייה לא מספקת, הדחקת צורך והתאפקות, היעדר פעילות גופנית, לחץ ומתח נפשי, נסיעות, שימוש בתרופות ועוד. עצירות מקרית הינה עצירות שאינה כרונית, אלא עצירות מעת לעת עקב הסיבות שצוינו.


בואו לדבר על כך בפורום גסטרואנטרולוגיה




שתף את הכתבה ב:
פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול

ד"ר רם דיקמן
ד"ר רם דיקמן
גסטרואנטרולוג בעל ידע רב בתחום תנועתיות מערכת העיכול, עובד במערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון, כמנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול, חוקר וחבר בוועד החוג לנאורוגסטרואנטרולוגיה המקדם את המחקר בתחום חשוב זה של מחלות מערכת העיכול. משלב בעבודתו טיפול מסור בסובלים מהפרעות בתנועתיות מערכת העיכול (צרבת, עצירות, אי שליטה על סוגרים, תסמונת המעי הרגיש ובעוד הפרעות תפקודיות) תוך שילוב טכניקות חדשניות, שילוב רופאים ומומחים מתחומים הקשורים לבעיות אילו (רופאי אף אוזן וגרון, גניקולוגים, כירורגים, אורולוגים, פסיכולוגים ופיזיותראפיסטים) וחקר מחלות אלו. עבודותיו המחקריות התפרסמו בספרות הרפואית המובילה בתחום וזמנו מוקדש רבות לקידום המחקר בתחום. עבר התמחות בנושא באוניברסיטת אריזונה שבארה"ב, תקופה בה נחשף ויצר קשרים רבים עם מומחים רבים בתחום זה של מחלות מערכת העיכול. במקביל עוסק בחינוך הסטודנטים לרפואה בתחום בו מומחה ומשמש כמרצה בכיר באוניברסיטת ת"א. מאמין כי חריצות ומסירות בטיפול במקביל לעבודת מחקר מדעי, הופכים את השירות שמעניק הרופא למטופליו, לאיכותי יותר. שטחי התעניינות מיוחדים ועיסוק במחקר: * צרבת ומחלת ההחזר הקיבתי ושטי (GERD) * הפרעות בתפקוד רצפת האגן – עצירות ואי שליטה על סוגרים * תסמונת המעי הרגיש (IBS) * הפרעה בהתרוקנות הקיבה (גסטרופרזיס) * דיספפסיה והפרעות תפקודיות אחרות של מערכת העיכול * הפרעות בבליעה * השפעת השינה על תפקוד מערכת העיכול * רפואה אלטרנטיבית כטיפול בהפרעות תפקודיות של מערכת העיכול * היבטים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים הקשורים בתפקוד מערכת העיכול תפקידים ומינויים: * מרצה בכיר קליני בחוג לרפואה פנימית, אוניברסיטת ת"א * רופא בכיר במערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון. * מנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול במערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון * חבר ועד החוג לנאורוגסטרואנטרולוגיה, המסונף לאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד השתלמויות: נאורוגסטרואנטרולוגיה, טוסון, אריזונה, ארה"ב מינוי אקדמי: מרצה בכיר קליני בחוג לרפואה פנימית, אוניברסיטת ת"א תחומי הטיפול: צרבת ומחלת ההחזר הקיבתי ושטי (GERD), הפרעות בתפקוד רצפת האגן – עצירות ואי שליטה על סוגרים, תסמונת המעי הרגיש IBS)), הפרעה בהתרוקנות הקיבה (גסטרופרזיס), דיספפסיה והפרעות תפקודיות אחרות של מערכת העיכול מוכר ב- קופות חולים \ פרטי \ ביטוחים: כללית שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות, פרטי
ד"ר לב ליכטנשטיין
ד"ר לב ליכטנשטיין
תחום מומחיות: גסטרואנטרולוגיה ומחלת מעי דלקתית תפקידים ומינויים: רופא בכיר, יחידה למחלת מעי דלקתית, בילינסון לימודים: לימודי רפואה – בי"ס לרופאה של אוניברסיטת בן גוריון, 1991-1998 התמחות, רפואה פנימית – ביה"ח סורוקה, 1999-2004 התמחות, גסטרואנטרולוגיה – ביה"ח בילינסון, 2008-2010 התמחות על, מחלות מעי דלקתיות – מרכז רפואי אוניברסיטת שיקגו ארה"ב, 2004-2008 מקום התמחות: יחידה למחלת מעי דלקתית השתלמויות: התמחות על במחלות מעי דלקתיות – מרכז רפואי אוניברסיטת שיקגו ארה"ב, 2004-2008 מינוי אקדמי: חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד. החוג למחלות מעי דלקתיות שטחי התעניינות מיוחדים: מחלות מעי דלקתיות: מחלת קרוה'ן וקוליטיס כיבית מחלת צליאק ניסיון קליני קודם: סורוקה, 1999-2004, רפואה פנימית שיקגו ארה"ב, 2004-2008, יחידה למחלת מעי דלקתית בילינסון, 2008-2012, גסטרואנטרולוגיה עיסוק במחקר: הריון ומחלת מעי דלקתית חיידקים פרו-ביוטיים ("טובים") ומחלת מעי דלקתית היבטים אימונולוגיים של מחלת מעי דלקתית תרופות ביולוגיות (רמיקייד והיומירה) במחלת מעי דלקתית שיפור יכולת אבחון אנדוסקופי של מחלת צליאק
חיפוש מתקדם
הודעה\מחבר
תאריך ושעה
  גליצרין    מיקה 
21/05/12 22:24
  בדיקות גסטרו וקלונו    חדוה פוסמן 
21/05/12 20:00
21/05/12 19:36
  גסטרוסקופיה    BA 
21/05/12 18:23
21/05/12 17:04
  קנדידה    קארין 
21/05/12 16:06
  אומפרדקס ורמוטיב    איתי 
21/05/12 14:50
  19-9ca    שגית 
21/05/12 11:08
  הסיבה לבדיקה    שגית 
22/05/12 09:56
  כאבי בטן בלילה    יקי 
21/05/12 07:55
21/05/12 07:44
  בארט סינדרום    גדעון 
21/05/12 04:45
  פרדס חנה    סימה 
20/05/12 21:06
  וירוס רדום?    הילה 
20/05/12 19:31
517 516 515 514 513 512 511 510 509 508 507     הקודם    
חיפוש מתקדם
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עיצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.