בטן מלאה - על תולעי מעיים בילדים

תולעי המעיים הן אחת המכות הטורדניות והשכיחות יותר שילדים מביאים איתם הביתה מהגן.
במשך השנים צמחו סיפורי אלף לילה ולילה אודות התולעים. בין היתר, נאמר שהן מעידות על רמת ניקיון ירודה בבית, שהתרבותן שכיחה בקרב ילדים שאוכלים הרבה ממתקים ושרק שן שום בטוסיק יכולה להן.
ד"ר עקיבא פרדקין, גסטרואנתרולוג, מנהל מרכז בריאות הילד של שירותי בריאות כללית "גיורא" באור יהודה, מציין כי תולעים גורמות למחלה זיהומית שכיחה ונפוצה, כיוון שההידבקות בהן קלה ביותר. לדבריו, המחלה אינה קשורה לאזור גיאוגרפי מסוים או לרמת הניקיון בבית, אך מידת ההדבקה בה עולה במקומות מחייה צפופים. "הזיהום בתולעי מעי נפוץ ברחבי העולם, הן במדינות העולם השלישי והן במדינות מערביות. ניתן להידבק בכל גיל, ומכאן שגם ילדים וגם מבוגרים יכולים לחלות בה, אולם עדיין - קבוצת הילדים היא הפגיעה ביותר", הוא אומר.

סוג התולעים הנפוץ ביותר הוא ה-oxyuria (תולעי מחט), אך יש גם סוגי תולעים אחרים, כמו תולעים עגולות הנקראות "אסקריאזיס", תולעי וו הנקראות "אנקילוסטומה" ותולעי שוט הנקראות "טריכוריאזיס". התולעת בצורתה הבוגרת נראית כמעין חוט בגוון לבן ואורכה בין שניים לעשרה מילימטרים. כל תולעת בוגרת מסוגלת להטיל כאלפי ביצים, ומיד לאחר ההטלה היא מתה.
ד"ר פרדקין טוען כי ביצי התולעים יכולות להימצא על משטחים שונים - בגדים, מצעים או שולחנות - אך גם מתחת לציפורניים, והן עמידות לפרק זמן של כשבועיים.

"כדי להדגים את פעולת ההידבקות, נעקוב למשל אחרי פעוט במעון שסובל מתולעים. הפעוט יוצא מהשירותים בלי לשטוף ידיים, חוזר לענייניו, מתיישב ליד פעוט אחר ושניהם משתובבים יחדיו. הפעוט הראשון נוגע בכיסאו של הפעוט השני, ותוך כדי משחקי שובבות ונגיעות נוגע גם הפעוט השני בכיסא ונדבק בביצי תולעים. מיד לאחר מכן הוא גם טורח להכניס את היד עם ביצי התולעים לפיו, והרי לנו הדבקה. מכאן מתחיל מחזור חייה של התולעת בגוף האדם. ביצת התולעת שבלע הילד נודדת לתוך מערכת העיכול וחודרת לתוך התריסריון. שם היא מתרבה לתולעים הממשיכות לנדוד ולחדור למעי הגס - אזור המחייה שלהן. תולעי הביצים נודדות שוב מהמעיים לכיוון פי הטבעת, מטילות שם את ביציהן - ומתות".

"קשה מאוד למנוע הידבקות, אך חינוך להיגיינה בהחלט יכול לעזור. חשוב לחנך את הילדים לשטיפת ידיים עם סבון לאחר השירותים, נטילתן לפני אכילה, גזיזת ציפורניים וניסיון למנוע מהילד ככל האפשר את שהיית הידיים בפה. בנוסף, יש להחליף בגדים עליונים ותחתונים מדי יום ולכבס את המצעים שבאו במגע עם ילד שנדבק בתולעים".

"ככל שהמקום צפוף יותר, כך גדל הסיכוי להידבקות", מסביר ד"ר פרדקין ומספק הסבר לכך שככל שמספר הילדים בגן או במעון גדל, כך עולים אחוזי ההידבקות בתולעי מעיים. מחקרים בתחום מצאו כי במעונות יום שיעור ההדבקה גבוה ביותר ועומד על כ-70 אחוז מהילדים. כמו כן, במקרים רבים מתרחשת הדבקה נוספת וגם ההורים מוצאים עצמם נדבקים מהילדים. אוכלוסיות נוספות שנוטות להידבק הן המורים, הגננות ובוגרים שעובדים במסגרות עם ילדים", מוסיף ד"ר פרדקין.

"ברוב המקרים התופעה מתבטאת בגרד מקומי מציק סביב אזור פי הטבעת, בעיקר בלילה. אצל בנות התולעים אינן מסתפקות באזור פי הטבעת והישבן, נודדות לאזור הפות ויוצרות גם שם תחושת גרד. ניתן לחשוד בתולעים כאשר הבנות מגרדות ומדווחות על 'פיפי שורף'. אולם עדיין לא כל ילד שנדבק בתולעים אכן סובל מגרד".

"התולעים הנקבות הבשלות נודדות להטיל את הביצים באזור פי הטבעת בשעות הלילה וגורמות לגירוי באזור. בנוסף על כך, בלילה ישנם פחות גירויים המסיחים את הדעת, ולכן תחושת הגירוד והעקצוץ בולטים במיוחד".

"בזמן הגירוד יש להשכיב את הילד על הגב, לפסק את אזור פי הטבעת ולראות - רצוי עם תאורה חזקה - אם יש תולעים שיוצאות מאזור פי הטבעת. שיטה נוספת היא לראות אם לצואה מתווספות תולעים חיות, נושמות וזזות. השיטה השלישית היא להדביק נייר דבק לפי הטבעת, כדי שייתפסו בו חלק מהביצים. את דבק הנייר מניחים על משטח זכוכית, מתחת למיקרוסקופ, ומסתכלים היטב. גם בדיקת מעבדה לגילוי תולעים אפשרית, אך מדובר בבדיקה בעייתית וכדי לקבל תוצאות מדויקות יש להקפיד לשלוח למעבדה דגימה טרייה. לא פעם הבדיקה איננה מצליחה לזהות את קיומן של התולעים, ואז יש צורך לחזור עליה שוב, ובמקרים מסוימים אפילו שלוש-שש פעמים, כדי להצביע על זיהוי ודאי להדבקה".

ד"ר פרדקין מסביר כי הטיפול בתולעים כולל הפחתה של תופעות הגרד ואי הנוחות על ידי משחה מקומית וטיפול נוגד גרד (טיפות פניסטיל או אהיסטון). לכך מתווספת נטילה דרך הפה של תכשיר תרופתי הקוטל תולעים (מבנדזול הוא הנפוץ ביותר). ניתן לטפל במנה חד פעמית, אולם חלק מהרופאים ממליץ על נטילת מנה נוספת בהפרש של כשבועיים, כיוון שהחומר משפיע בעיקר על תולעים בוגרות, ולא על ביצי תולעים ותולעים צעירות. מנה נוספת של החומר ניתנת במועד מאוחר יותר לצורך 'וידוא הריגה' של תולעים חדשות שבקעו ולשבירת 'מעגל הזיהום'".

מומלץ להיעזר גם בתרופות סבתא?
"אחת מתרופות הסבתא הקלאסיות לטיפול בתולעים היא השום. יש הכותשים שן שום טרייה ומנסים לתת לילד לבלוע, אך מאחר שאף ילד לא מתלהב מהרעיון - ישנם הורים שמנסים להתחכם ולשים את השום במשקה האהוב עליו - וגם זה בדרך כלל לא עובד. שיטה פופולרית אחרת כוללת חימום שמן זית עם שום כתוש ומריחתם באזור פי הטבעת. השיטה השלישית, שאינה מומלצת, היא דחיפת שן שום לפי הטבעת. עד היום הרפואה הקונבנציונלית אינה יודעת בוודאות אם השיטות הללו מרגיעות את הגרד או 'מגרשות' את התולעים".

אלו פרות קדושות כדאי לנפץ כאן?
"רבים מאמינים שאסור לאכול דברי מתיקה, כיוון שאלה גורמים כביכול לתולעים להתרבות. בנוסף, יש שטוענים שרזון של ילד מעיד על הימצאותן של תולעים".

ניתן להידבק שוב מחדש?
"בוודאי. מהר מאוד מתרחשת הדבקה נוספת, לעתים אפילו בסמוך לטיפול. ברוב המקרים מקורה של ההדבקה בגן, או כתוצאה מכך שמישהו בבית נושא את התולעים. במקרה כזה כל בני המשפחה צריכים ליטול שוב את התרופה קוטלת התולעים".

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים