אומגה 3 בראיה מערבית וסינית

אומגה היא האות היוונית המסמלת את אטום הפחמן (מהקצה האחרון) שבחומצת השומן שאינו קשור לקבוצת הקארבוקסיל COOH . חומצת שומן מסוג אומגה 6 היא חומצה שהקשר הכפול הראשון שבהן מצוי בין אטומי הפחמן השישי והשביעי. אומגה שלוש מציגה קשר כפול ראשון בין אטומי הפחמן 3 ו 4.

במחקר, נמצא כי בנוכחות חומצות שומן מסוג אומגה 3 , רמות הכולסטרול, טריגליצרידים, VLDL ו LDL נמצאות ברמה נמוכה יותר ואילו רמתה של ה HDL נמצאה גבוהה. דבר זה צמצם באופן משמעותי את נטיית הגוף למחלות לב על רקע שומני דם. באוכלוסיות כמו אסקימואים נמצאה תכולה גבוה יותר של חומצות שומן מסוג אומגה 3 בטסיות הדם מאשר בטסיות של אוכלוסיות נבדקים מארצות המערב (שם רמת אומגה 6 הייתה גבוהה יותר). כן נמצא שתהליך קרישת הדם אצלם ממושך יותר מהממוצע במערב. יש הסבורים כי נתונים אלה קשורים לשכיחות נמוכה של מחלות לב וכלי דם אצל האסקימואים ונובעים מהעובדה שהם ניזונים בעיקר מדגי הים העמוק הצפוני, העתירים בחומצות שומן רב לא רוויות מסוג אומגה 3, וזאת למרות שכמות השומנים בתפריט שלהם גבוהה מאוד. לעומת זאת, האדם המערבי, שצורך פחות שומנים בסך הכל, צורך יותר שומנים העתירים בחומצות שומן מסוג אומגה 6.
מקורות צמחיים לאומגה 3 הוא גם צמח הליפתית ממנו מיצרים את שמן הקנולה, שמן הפשתן ואגוזי מלך.

בין הגורמים למחלות כלי דם, יתר משקל וסכרת ניתן לציין גם את הצריכה העודפת של קלוריות, שומנים בכלל ובפרט שומנים מסוג אומגה 6 המצויים בשמן תירס, סויה, חמניות וחריע. צריכה מופחתת של ויטמינים, מינרלים ודגי ים העשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 מהווים גורמי סיכון למחלות שונות. חומצות השומן EPA ו DHA הן חומצות שומן הכרחיות מסוג אומגה 3 ונוכחותם נחוצה בכל תאי גוף האדם.

בין הגורמים למחלות כלי דם, יתר משקל וסכרת ניתן לציין גם את הצריכה העודפת של קלוריות, שומנים בכלל ובפרט שומנים מסוג אומגה 6 המצויים בשמן תירס, סויה, חמניות וחריע. צריכה מופחתת של ויטמינים, מינרלים ודגי ים העשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 מהווים גורמי סיכון למחלות שונות. חומצות השומן EPA ו DHA הן חומצות שומן הכרחיות מסוג אומגה 3 ונוכחותם נחוצה בכל תאי גוף האדם.

ההנחה היא שאומגה 3 גורמת לעיכוב ייצור הטריגליצרידים וה VLDL בדם, וייתכן שהיא מגבירה את רצף קליטת חלקיקי ה LDL בעיקר בכבד, ובכך מביאה להורדת רמתו בדם. מצב זה תורם להקטנת הסיכון של מחלות לב וכלי דם.
ההאטה של תהליך קרישת הדם, בעיקר עקב ירידה בקצב התלכדות הטסיות, קשורה אף היא בשכיחות נמוכה יחסית של אוטם שריר הלב בקרב האסקימואים. מדובר בתהליך מורכב אשר גורמים שונים משתתפים בו. בניהם חומצת שומן אראכידונית שהיא חומצת שומן רב לא רוויה מסוג אומגה 6. חומצה זו משמשת חומר מוצא לכמה משפחות של חומרים פעילים כמו תרומבוקסאן, פרוסטציקלינים, פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים. אחדים משתתפים בתהליך הקרישה. למשל ה TXA2 גורם לקצב הגברת התלכדות הטסיות ובכך הוא מזרז תהליך של קרישת דם. בדמם של האסקימואים קיים חומר דומה שסימנו TXA3 ומוצאו מחומצות שומן אומגה 3. תכונותיו מעט שונות. השפעת חומר זה על קצב התלכדות הטסיות בדם קטנה יותר ולכן תהליך הקרישה מואט.
ממצאים אחדים מלמדים שחומצות שומן מסוג אומגה 3 גורמות להורדת רמת הליפופרוטאין בדם וייתכן שגם בכך הן מסייעות להקטנת הסיכון לטרשת עורקים.
יש לציין כי אומגה 3 אינה מיוצרת בדגים עצמם אלא בפלאנקטון תערובת של צמחים ובעלי חיים מיקרוסקופיים חד תאיים המשמשת מזון לדגים. (נקודה מעניינת שמדגישה פעם נוספת את חשיבות מקורות השומן של הצומח).

מנגנון הפעולה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 מיטיבות עם הבריאות בכך שהן:
* משפרות את חילוף החומרים של סוכרים ושמנים.
* מורידות יכולת ההצמתה של טרומבוציטים ותהליכים של טרשת עורקים.
* מונעות הפרעות קצב לב.
* מחזקות את המערכת החיסון ומדכאות מחלות אוטו-אימוניות
* חודרות לקרום תאים ממאירים והופכות אותם לרגישים יותר למערכת החיסון ולטיפולים רפואיים.
* מאטות תהליכי הזדקנות ומקלות במחלות נפש ואפילפסיה.

מחסור בחומצות שומן מסוג אומגה 3 אופייניות בעיקר למאה האחרונה. עם העלייה ברמת התיעוש נעלמו מהשוק צמחים המכילים אומגה 3 ולעומתם חלה עלייה עצומה בצריכת צמחים העשירים באומגה 6. גם צריכת דגי ים ירדה משמעותית. כיום היחס במדינות רבות הוא 15-20:1 אומגה 6 לעומת אומגה 3 !
למעלה מששת אלפים עבודות מחקר מדעיות חקרו השפעות חומצות אילו על בריאות האדם. המסקנה הברורה העולה מעבודות אילו היא שיש להעדיף צריכת חומצות מסוג אומגה 3 בכמות וביחסים גבוהים.
הידיעה שלחומצות אומגה 3 יש תרומה משמעותית על הבריאות עודדה מדענים לחפש אמצעים לספקן לאוכלוסייה. ההצלחה הייתה חלקית שכן רוב המוצרים נמכרים בקפסולות בריכוזים נמוכים יחסית. כמות מומלצת של 2-3 גרם אומגה 3 ליום באדם בריא, או 7-10 גרם באדם חולה מובילה לשימוש של עד 20 קפסולות ביום. זהו מספר גבוה אשר מקשה על היענות המטופל ומייקר לו את הטיפול.

א - מחקר שנערך בקרב אוכלוסיית חולי לב במכון לשיקום הלב בגבעתיים. המחקר כלל כ 50 מטופלים שטופלו בתרופות המקובלות במשך זמן רב. למרות שהם הראו תמונת מצב מדאיגה. המטופלים טופלו במינון של 5 גרם אומגה 3. לאחר שלושה חודשים נרשמה ירידה ב 12.2% בערכי הכולסטרול הכללי ו 16.8% ירידה ב LDL ו 36.1% ירידה בטריגליצרידים.

ב - מחקר שנערך בקרב חולי סכיזופרניה בבית חולים אברבאנל. חולים אילו מטופלים בתרופות עם תופעות לוואי קשות. צריכה של 5 גרם ממרח ליום במשך שלושה חודשים הקלו משמעותית על התופעות לעיל.

ג - צריכת הממרח בקרב ילדים חריגים הסובלים מאפילפסיה מכוון לשיפור משמעותי בתדירות ועוצמת ההתקפים.

דוגמא למוצר ישראלי בתחום הוא ממרח ימגה מכיל בנוסף לחומצות שומן אומגה 3 (620 מ´ג + 140 מ´ג EPA ו 480 מ´ג DHA ) גם תוספת של ויטמין E (3 מ´ג) , ויטמין C (2.2 מ´ג), לציטין (10 מ´ג) ותמציות המופקות מצמח הרוזמרין והכורכום (1.5 מ´ג). מינוני התוספות מזעריים והם פועלים באינטראקציה עם האומגה 3. שני הויטמינים משמשים כאנטי אוקסידנטים ומונעים היווצרות רדיקלים חופשיים המעודדים חמצון LDL . תמציות הצמחים מונעות תהלכי דלקת ומאיטים הזדקנות התא וסרטן. לציטין הוא פוספוליפיד העוטף את האקסון של תאי העצב ומחסורו עלול להוביל לפגיעה במערכת העצבים, לקשיי למידה וזיכרון. האבץ פועל כקו-אנזים ומשפר תחושת הטעם של המטופל.
השפעות ראשונות ניתן להבחין בתוך שלושה שבועות. במקביל לשימוש בממרח יש להפחית צריכת שומנים המכילים אומגה 6 . לא ידועות תופעות לוואי לממרח זה והוא מוכר כתוסף מזון טבעי.ההקושי בממרחים הוא טעמם הלא נעים ולכן אלטרנטיבה אפשרית היא צריכת מוצרי אומגה 3 בקפסולות מכל אחת מחברות תוספי המזון הידועים.

כמו כל שמן גם אומגה 3 מלחלח את הרקמות. בדומה לרוב השמנים ממקור צמחי ולשמן המופק מדגי ים אומגה 3 פועל כמזין יין אך בו בעת גם כממיס (פותח) סטגנציות של ליחה ממקור כבדי וסטאזיס של דם. הוא מונע הצמתה של גורמי קרישה ובכך פועל לחיזוק הכבד במאבקו בהיווצרות קואגולציות דם, ולכן מועיל ללב ולכלי הדם. מחלות אוטו-אימוניות נגרמות לרוב על רקע מצבי חסר דם או חסר יין ולעתים קרובות על רקע סטגנציה בכבד. יכולתה של האומגה 3 להזין וללחלח מאפשרת חיזוק יין. בנוסף, יכולתה לפרק סטגנציה של ליחה צמיגה ולהניע צ´י בכבד משתלב עם המצב המיוחס לחלק מהמחלות האוטו-אימוניות (כדוגמת ארתריטיס, לופוס, שיגרון ועוד). יתכן שחלק מפעילותו כנגד מחלות אוטו-אימוניות ודלקות שונות נובע על רקע יכולתו להעשיר את הכליות ברמת הג´ינג. הנחה זו מתבססת על השפעתו על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית. השפעת הלחלוח מצמצמת את הסיכויים לעליית רוח מהכבד או הלב ולכן מצמצמת הופעת אפילפסיה (קרוב לוודאי שמדובר ב Grand Mal ולא סוגים אחרים). נראה שאומגה 3 מקררת על רקע השפעתה על מצבי חום (מדלקת ועד ליחה צמיגה) דבר המרומז ממקור מוצאה: דגי ים צפוניים.
לסיכום: אומגה 3 מזין, מעשיר מקרר ומלחלח את הכבד, הלב וכנראה גם הכליות, מוריד רוח ומנקה סטאזיס. מומלץ לתת אותו במצבים של הצטברות ליחה חמה וצמיגה באזורי גוף שונים. אומגה 3 אינה מתאימה למצבי חסר בטחול או מצבים המלווים בקור פנימי, ואינה מתאימה לסילוק לחות ממקור טחולי.

בואו לדבר על כך בפורום רפואה משלימה

לאתר מכללת תמורות