רשלנות וטיפול רפואי

(0)
לדרג

המלצות לקבלת טיפול רפואי נאות ומדריך לנפגע ברשלנות רפואית - איך מתנהלים; כל השלבים, כל הפרטים - לקרוא ולשמור

מאת: עו"ד יונתן דייויס - עורך ראשי של כתב העת "רפואה ומשפט יו"ר הועדה לרפואה ומשפט בלשכת עוה"ד מומחה למשפט רפואי ותביעות רשלנות רפואית

בעקבות מקרים של רשלנות רפואית שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת אנו מציגים לציבור מידע כיצד ניתן להבטיח קבלת טיפול רפואי נאות, להימנע מתאונה רפואית וכיצד לנהוג במקרה של חשש שהנזק נגרם מרשלנות רפואית.

הזכות לטיפול רפואי נאות

חוק זכויות החולה תשנ"ו 1996 קובע כי "כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי האנוש".

זכות זו של המטופל נגזרת מזכותו של כל אדם לקבל מידע מלא על עצמו (הזכות לאוטנומיה) לרבות אודות הטיפול הרפואי שייעשה בו וכן פרטים על המטפל הכשרתו ניסיונו ומיומנותו. כנגד זכות זו עומדת חובה של הרופא המטפל למסור למטופל את כל המידע הרלבנטי לטיפול כולל מידע אודות מיומנותו, ניסיונו הכשרתו הרפואית וכן ובעיקר אודות היקף הטיפול הרפואי, הסיכויים הסיכונים שבטיפול הרפואי הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול החילופי כלומר האם קיים טיפול רפואי אחר כלשהוא והכל על מנת שהמטופל יוכל להחליט מהו הטיפול אותו הוא מעונין לקבל. אי מסירת המידע כאמור מהווה הפרה של הזכות לתת "הסכמה מדעת" לטיפול הרפואי.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא תאונה רפואית הנגרמת כתוצאה מטעויות בטיפול או כתוצאה מהפרת החובות המוטלות על הרופא כאמור למשל מינון לא נכון של תרופה אשר עלול לגרום לנזק. אם הרופא לא מסר למטופל מידע כי עליו ליטול את התרופה במינון מסוים או שקיימת תרופה חילופית הרי שהפרת החובה עשויה להצמיח לנפגע זכות לתבוע אם נגרם נזק כתוצאה מהפרת החובה. דוגמה אחרת היא תקלה בניתוח שגורמת נזק כמו שארע לאישה שנפטרה השבוע בניתוח לשאיבת שומן. לפי הפרסומים מדובר בניתוח שנעשה ע"י מי רופא שאינו מומחה בכירורגיה פלסטית. בכל ניתוח יש סיכונים, אך אם הרופא מגביר את הסיכון, בין באי מסירת מידע כאמור או בביצוע טיפול רפואי שאינו טיפול נאות הוא עלול להיות חייב אף אם התקלה בניתוח נגרמה מטעות.

יחד עם זאת לא כל טעות של רופא היא רשלנות רפואית, ויש צורך במיומנות רבה כדי להבחין בין מקרים הנחזים כרשלנות אך נגרמים מטעויות. בהגדרה הרשלנות הרפואית היא כאשר הרופא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל והנזק שנגרם הוא תוצאה של הפרת חובה. כלומר יש 3 תנאים לרשלנות: הפרת חובה, נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק.

סיכויי האפשרות להגשת תביעה ברשלנות רפואית יכולה להיעשות רק על ידי עו"ד המיומן בתביעות רשלנות רפואית.

הסיבות לרשלנות רפואית?

ישנן סיבות רבות למקרים של רשלנות רפואית, אך ראוי לציין שרוב המקרים של הרשלנות נגרמים לא כתוצאה מיומנות רפואית נמוכה של הרופא הבודד אלא כתוצאה מהתנהלות לקויה של המערכת הרפואית או חוסר תקשורת בין הגורמים המטפלים או חוסר תקשורת בין הרופא והמטופל.
הרפואה מתאפיינת כיום בהתמקצעות והחולה מטופל על ידי מס' גורמים.

לעיתים קרובות המטופל מקבל טיפול על ידי מס' גורמים חוץ מהרופא המטפל או המומחה המייעץ. למשל כיום מקובל לעשות אבחנה תוך הסתמכות על התייעצויות עם מומחים ועל בדיקות עזר כגון בדיקות מעבדה, בדיקת הדמיה (MRI, CT). החולה מתרוצץ בין הרבה גורמים מטפלים ודי שתהיה תקלה באחת החוליות כדי ליצור קצר בתקשורת בין הגורמים המטפלים ע"מ שייגרם נזק. סיבה שכיחה נוספת היא כאשר רופאים פועלים בניגוד להנחיות מקצועיות, אינם מתייעצים וחורגים ממגבלות ידיעותיהם.

מעל כל אלה הגורם העיקרי לחשד שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית היא תקשורת לקויה בין מטפל ומטופל באשר לסיבות שהביאו לנזק.

האם יש ריבוי מקרים של תאונות רפואיות או הציבור מודע יותר?

תמיד קרו טעויות ברפואה כך שאין יותר מקרים של רשלנות רפואית. התופעה הייתה קיימת בעבר אך הציבור לא היה מודע לה בצורה מספקת מסיבות שונות שהעיקרית בהן המעבר מרפואה פטרנליסטית שבה רופא החליט מהו הטיפול הנאות עבור החולה לרפואה אוטונומית בה הרופא חייב לגלות למטופל את המידע אודות אפשרויות הטיפול הראויות והחולה מחליט ב"הסכמה מדעת" לטיפול הרפואי.

בארה"ב פורסם מחקר באוניברסיטת הרוורד ש 100,000 חולים מתים בבתי חולים בשנה כתוצאה מטעויות רפואיות שחלקם הגדול נגרמו ברשלנות (מהסיבות המנויות לעיל). ניתן לומר כי יש כיום מודעות גדולה יותר בציבור לנושא אך לא מספיק.

האם יש בסיס לתחושה בציבור שהרופאים הם מעין גילדה המגנה על עצמה?

אכן קיימת תופעת הכחשה של המערכת הרפואית שאין תופעות של רשלנות רפואית ואם נגרם נזק הרי הוא נגרם כתוצאה מגורמים שלרפואה לא הייתה שליטה עליה.
תופעת ההכחשה הטבעית מצטרפת לחשש של רופאים שאם יחשפו את הטעויות שהקולגות שלהם ביצעו יבולע להם מבחינה מקצועית. בנוסף יש חשש שגילוי הטעויות עלול להגביר את מספר התביעות ולכן הרופאים מציעים פתרונות של פיצוי ללא אשם . סיבות אלה ואחרות גורמות לתחושה שרופאים מחפים אחד על השני אם כי ראוי לציין שיש כיום יותר פתיחות מבעבר.

תופעה נוספת היא ניגודי אינטרסים בין המעסיקים והמבטחים של הרופאים בביטוחי אחריות מקצועית. לגופים אלה אינטרסים שונים מהרופאים. למשל לקופת החולים יש שיקולים כלכליים לספק תרופה מסוימת ולא להכניס תרופה אחרת לסל הבריאות. לעומת זאת על הרופא המטפל מוטלת חובה כלפי המטופל לגלות לו את קיומה של התרופה החילופית וקופת החולים לעיתים מטילה חיוב על הרופא לא לגלות את קיומה של התרופה החילופית. כך מצוי הרופא בניגוד עניינים בין נאמנותו למעסיק וחובתו האתית והחוקית כלפי המטופל.

המלצות לציבור לנהוג כדי לקבל טיפול רפואי נאות

מוצע לכל אחד שנזקק לטיפול רפואי לא לקבל את העצה הרפואית כמובנת מאליה. זכותו של המטופל לקבל את מלוא המידע אודות הטיפול. הדרך לעשות, לשאול, להתייעץ ולבדוק. זכותו של המטופל לקבל חות דעת שנייה מעוגנת בחוק רצוי ואף מומלץ לממש את הזכות הזו.

על המטופל לשאול שאלות ולברר עם הרופא אם קיים טיפול רפואי נוסף שיכול לעזור לו, אפילו אם לא נעים לשאול את הרופא שאלות העלולות להביך אותו עדיף להתגבר על הבושה ולהציג את השאלות. רופא מנוסה יגלה הבנה ולא יראה בכך פגיעה בכבודו.

אבחנה בין טיפולים ברפואה הקונבנציונאלית וטיפולים במסגרת הרפואה המשלימה.

הרפואה הקוסמטית הניתנת במסגרת מה שמכונה "רפואה משלימה" אינה מוסדרת בחוק וככזו לא מפוקחת על ידי משרד הבריאות. כתוצאה מכך טיפולים רפואיים רבים מבוצעים על ידי מי שאין להם הכשרה או מיומנות מקצועית. מעמדה של הרפואה המשלימה מבחינה חוקית הוא מורכב ביותר ורוב הטיפולים המבוצעים בה אינם מוסדרים בחוק מצב שיוצר חוסר ודאות הן לנותני הטיפולים אף אם הם עובדים במסגרת קופות החולים והן למטופלים.

לפי החוק רק לרופא שהוסמך על ידי משרד הבריאות מותר לבצע טיפול רפואי לפיכך בכל מקרה שהטיפול מבוצע על ידי מי שאינו רופא זו עבירה פלילית בניגוד לפקודת הרופאים.
במכוני הטיפול הקוסמטי למיניהם יש רופאים שאין להם הכשרה לעסוק ברפואה פלסטית אסתטית וברגע שהם מייעצים או נוגעים בחולה הם למעשה מתרשלים כלפיו מאחר והם מפרים את חובת הגילוי כאמור. זכותו של המטופל לקבל מידע אודות הטיפול וחובתו של המטפל למסור כולל מידע כולל על הכשרתו וניסיונו המקצועי.

מוצע לכל אחד שנזקק לטיפול ברפואה האסתטית לבדוק מי המטפל, לא להסתפק בעצה הרפואית, שניתנת לו כמובנת מאליה. מאחר והטיפול במכון הרפואי ניתן לא רק על ידי גורם אחד רצוי לברר מהי ההכשרה של כל אחד מהמטפלים בין באמצעות דרישה לראות את תעודת המומחה ובין באמצעות שאלות נוקבות.

בטיפולים כאלה, חשוב מאוד לדעת מי יבצע את הניתוח, מי המרדים, מה ההשלכות של הניתוח מה הסיכונים והסיכויים, מהן תופעות הלידה וכד'. עם המידע הזה יש ללכת לקבל חוות דעת שנייה. לאחר הטיפול אין להסתפק בתשובה כי תופעות לוואי שלא דובר עליהם לפני הניתוח הם דבר שכיח וחולף. על המטופל לחקור, ולדרוש הסבר מפורט מראש על השלכות הניתוח, ובמידת האפשר להתנות את חלק מהתשלום עד אחרי הטיפול. נכונות המכון הקוסמטי להמתין עם קבלת התשלום עד לאחר שהמטופל יהיה שבע רצון עומדת ביחס ישיר למידת רצינותו ומיומנותו של המכון לקיים את ההבטחות שנמסרות לפני הטיפול

כיצד אדע אם יש לי עילת תביעה ברשלנות רפואית?

על מנת להגיש תביעה ברשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיש לו ניסיון ומיומנות בטיפול בתביעות מסוג זה. על המתלונן לתאר את כל ההשתלשלות העובדתית ולמסור לעורך דין את כל המידע אודות הטיפול הרפואי.
בחירת עורך הדין היא ערובה להצלחה ואינה פחות חשובה מבחירת מומחה רפואי בתחום הספציפי. על עורך הדין לתת חוות דעת באשר לסיכויי התביעה ובעיקר סיכויי עלות מול תועלת.

השלב הראשון בטיפול בתביעה הוא השגת התיעוד הרפואי המלא מכל המוסדות הרפואיים אשר טיפלו במטופל. לאחר איסוף החומר הרפואי על ידי עורך הדין באמצעות כתב ויתור על סודיות רפואית, על עורך הדין לברר אם העובדות בתיק רפואי תואמות את התיאור העובדתי שנמסר לו כאמור עליו לברר אם יש סתירות בין הסיפור של הלקוח ובין מה שמתואר בתיק הרפואי , עליו לברר אם יש סתירות ברשומה הרפואית או תיאור לקוי של העובדות.

השלב השלישי בבירור השאלה אם יש עילה לתביעה הוא הפניית החומר שנאסף למומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת ראשונית אם יש מקום לכתוב חוות דעת המבססת עילה ברשלנות רפואית.

אם תשובתו של המומחה הרפואי היא שלילית , על עורך הדין להציג את הממצאים בפני הלקוח, לעיתים יבחר עורך הדין לפנות למומחה רפואי אחר אם הוא סבור שיש עילת תביעה , לעיתים עליו לסיים את הטיפול תוך הסבר על סיכויי התביעה.

אם תשובתו של המומחה הרפואי היא חיובית, על עורך הדין לברר מה סיכויי התביעה על פי חוות הדעת שיקבל וכן עליו לשום את התביעה ולהציג בפני הלקוח את הערכתו באשר לסכום הפיצויים. לעיתים ההוצאה בגין ניהול התביעה אינה שקולה כנגד סכום הפיצויים שיפסק בסופו של דבר ומומלץ לשקול גם את הערכת הפיצוי הכספי לפני שמחליטים על הגשת תביעה.

כיצד ניתן להשיג את התיעוד הרפואי הנוגע לטיפול?

על פי החוק חייב המוסד הרפואי המחזיק ברשומה רפואית לשחרר את צילום התיק הרפואי על פי פניה של המטופל או עו"ד מטעמו כנגד הצגת כתב ויתור על סודיות רפואית.
על פי חוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996 אי המצאת התיעוד הרפואי למטופל מהווה עבירה פלילית ועלולה לפעול כנגד המוסד הרפואי בתביעה אזרחית, על כן יש למוסד הרפואי עניין להמציא את התיעוד הרפואי למטופל.

המוסד הרפואי (בתי חולים, קופות חולים) נוהגים להתנות את שחרור התיקים כנגד תשלום. על פי הנחיות משרד הבריאות עלות צילום התיק הרפואי לא תעלה על סך של 160 ¤, אך אם מדובר בתיק שהיקפו גדול במיוחד רשאי המוסד לדרוש סכום גבוה יותר.

את התיעוד הרפואי ניתן להשיג באמצעות כתב ויתור על סודיות רפואית ויש מספר סוגים של כתבי ויתור על סודיות רפואית לפי העניין. רצוי שהפניה לקבל את התיעוד הרפואי תעשה באמצעות עורך הדין.

מתי חלה התיישנות על התביעה?

התיישנות בתביעת נזיקין חלה 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, לאמור, המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והארוע הרשלני הנטען.
המבחן להתיישנות הוא מבחן גילוי הנזק, אם הנזק היה קיים, כגון גידול סרטני, אך הנפגע לא ידע עליו, מרוץ ההתיישנות יתחיל מהמועד שבו נתגלה הנזק ולא מהמועד שבו ניתן היה לגלותו. לעומת זאת, אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית , והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמרוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

נושא התיישנות תביעות ברשלנות רפואי הוא מורכב ויש לבחון כל מקרה לגופו, שכן ישנם אירועים מסוימים המפסיקים את מרוץ ההתיישנות ומאריכים את המועד בו ניתן להגיש תביעה.

ההתיישנות אצל קטינים מתחילה לרוץ משעה שהקטין הפך לבגיר כלומר בגיל 18. כך בתביעה לנזק מלידה זכאי התובע להגיש תביעתו עד גיל 25. אותו דין חל על חסויים וחולי נפש לגביהם נקבע בחוק שמרוץ ההתיישנות מתחיל מרגע שאינם חסויים ו/או חולי נפש. משרד המשפטים יוזם חקיקה לקצר את תקופת ההתיישנות לארבע שנים ולהגביל את זכותו.

באיזה שלב ולמה עלי לפנות אל עורך דין?

את כל הפעולות הטכניות שמפורטות לעיל, לאמור, השגת התיק הרפואי, התיעצות עם מומחים רפואיים, בירור השאלה אם יש עילת תביעה ו/או התיישנות רצוי לעשות באמצעות עורך דין שיש לו ניסיון ומיומנות לטפל בתביעות מסוג זה.
הטיפול בתביעה רפואית יכול להתחיל לאחר שהנזק התגבש, לעיתים הנזק נמצא בתהליך התגבשות זמן רב ומעכב את הטיפול המשפטי, למרות זאת מומלץ למסור לעורך דין ייפוי כוח וכתב ויתור על סודיות רפואית בהזדמנות הראשונה.

מהן עלויות ניהול תביעה?

עלויות ניהול תביעת רשלנות רפואית הן גבוהות. להבדיל מתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשנ"ה 1975 שבו ממנה בית המשפט מומחה רפואי להערכת נזקיו של התובע, תביעה לרשלנות רפואית מתבררת על פי פק' נזיקין ולפיה חייב התובע/ת לצרף לכתב התביעה חוות דעת להוכחת כל עניין שברפואה.

מספר חוות דעת שיש לצרף לכתב התביעה הוא לפי מספר העניינים הצריכים הוכחה, ומשתנה ממקרה למקרה. למשל, תביעה לנזקי גוף של קטין אשר נגרם לו נזק בלידה, מחייבת צירוף של שתי חוות דעת לפחות, האחת של גניקולוג ומיילד לעניין האחריות בלידה, והשני של נוירולוג ילדים לעניין הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות והנזק שנגרם כמו כן תכלול חוות דעת זו את צרכיו של הילד הנכה, בשלב מאוחר יותר יצטרך התובע לצרף חוות דעת נוספות לעניין היקף הנזק ויתכן שגם לעניין האחריות לפי הצורך
הערכת מס' חוות הדעת שיוגשו בסופו של דבר היא קשה ולעיתים בלתי אפשרית, שכן יש מקרים שבהם השאלות הרפואיות מסתבכות ומחייבות הגשת חוות דעת נוספות.

להבדיל, בתביעה של אדם שנפטר, ניתן להסתפק בדרך כלל בחוות דעת אחת בתחום הרלוונטי לתלונת הרשלנות, אך גם כאן קשה לצפות את מהלך הדיון, ויתכן שהתובע יצטרך להוסיף חוות דעת רפואיות נוספות כגון מה הייתה תוחלת החיים הצפויה אלמלא הרשלנות.

עלות חוות דעת משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא, באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 1000$ ל- 4000$ בתוספת מע"מ לפי העניין.
מכיוון שאסור לרופאים להתנות את שכ"ט עבור הכנת חוות הדעת בתוצאות המשפט לא ניתן בד"כ להגיע להסדר לפיו רופא מקבל את שכרו בסוף ההליך המשפטי.

בנוסף לחוות הדעת, חייב התובע במימון התביעה וזה כולל את אגרות המשפט וכן אגרות פרוטוקול, אגרת המשפט משתנה בהתאם לבית המשפט בו מוגשת התביעה (שלום או מחוזי) ועלותה הראשונית היא עד 1500 ש"ח.

יש לזכור כי אם התביעה נדחית או נמחקת חייב התובע בהוצאת האגרה שהיא בשיעור 2.5% מסכום התביעה ומשתנה גם היא בהתאם לבית המשפט בו הוגשה התביעה.
אם הוגשה התביעה לבית משפט מחוזי שלו יש סמכות לברר תביעות מסכום של 2,500,000 ש"ח ומעלה, עלות האגרה אם התביעה נדחית כאמור, היא סכום של 32,000 ש"ח לפחות.

לעניין זה, כיום אין חובה לפרט את סכום התביעה, לכן מומלץ לבקש מעורך הדין לנקוב בסכום התביעה, שכן אם התביעה תדחה יחוייב התובע בשיעור של 2.5% מהסכום שתבע, ואם לא נקב בסכום יחויב באגרה בהתאם לשיעור הסמכות של בית המשפט (בית משפט השלום- עד 2.5 מליון ש"ח, בית משפט מחוזי מ 2.5 מליון ש"ח ומעלה).

לעתים תבחינו בפרסום לפיו הוגשה תביעה בסכום של 15 מליון ¤. פרסום כזה נועד לפרסם את עוה"ד שהגיש התביעה ואינו משרת את ענינו של הלקוח, להיפך אם הסכום נקוב בתביעה הוא יחויב באגרה כאמור.

בנוסף לעלויות עבור חוות דעת ואגרות משפט יתכנו הוצאות נוספות כגון העתקת תיקים רפואיים (מאות ש"ח) תמלול הקלטה של הדיון המשפטי (מאות ש"ח) נסיעות והוצאות נוספות כגון שכר בטלה של עדים (לפי הענין). שכ"ט עו"ד יידון להלן.

מהו שכר טירחתו של עורך דין?

שכר טרחת עו"ד מבוסס על פי הסכם בין הלקוח ועורך הדין לפי העניין וסוג הטיפול. בתביעות רפואיות נהוג ומקובל להתנות את תשלום שכר טרחת עו"ד בתוצאות התביעה, לאמור, אם התביעה נדחית לא מקבל עורך הדין שכר טירחה עבור הטיפול אלא אם הותנה בין הצדדים כי עורך הדין יהיה זכאי בכל מקרה לשכר.

אם התביעה מתקבלת זכאי עורך הדין לשכ"ט עו"ד מסכום הפיצוי הכולל שמתקבל. על פי הנחיות לשכת עוה"ד , סכום שכ"ט מחושב מהסכום הכולל שהתקבל, ז"א הסכום שנפסק ע"י בית המשפט בפסק דין או בפשרה בתוספת שכר הטירחה שנפסק לעורך הדין והוצאות המשפט שהוציא. שכר הטירחה שעורך הדין זכאי לו נגבה מהסכום הכולל על פי ההסכם בין הצדדים.

שכר הטירחה המקובל בתביעת רשלנות רפואית נע בין 15% ל 22% וזאת לפי השלב שבו הסתיים הטיפול בתביעה , אם הוגשה תביעה והסתיימה מיד לאחר הגשתה, מקובל ששכר הטירחה יעמוד על שיעור של 15% + מע"מ.
לעומת זאת אם התביעה הסתיימה בפשרה עד לדיון (שמיעת ראיות) מקובל ששכר הטירחה יעמוד על שיעור של 17.5%. שכר הטירחה עולה ככול שהיקף העבודה עולה וככול שההליך מתקרב לסיום.

להבדיל מתאונות דרכים אין הגבלה בדין על סכום שכר הטירחה המקסימלי אותו רשאי עורך הדין המטפל בתביעה להתנות עם הלקוח, השיעורים הנ"ל משקפים רק את הנהוג ואינם מחייבים. מומלץ להסדיר את נושא שכר הטירחה לפני תחילת הטיפול המשפטי על מנת למנוע אי הבנות ופרשנות של כוונות שונות בשלבים מאוחרים יותר.

ליחצו: עורכי דין רשלנות רפואית

כמה זמן נמשך הטיפול בתביעה?

הטיפול בתביעה משפטית משתנה ממקרה למקרה , מבית משפט לבית משפט, ומשופט לשופט. ניתן לומר כי אם הצדדים לא התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט לפני או בסמוך להגשת התביעה המשפטית, תחילת הטיפול המשפטי הוא בבירור השאלה אם יש עילת תביעה ברשלנות רפואית. ברור זה צריך להמשך מס' חדשים עד לקבלת חוות דעת לפי הענין.

אורך חיי התביעה נמשך משנתיים עד ארבע שנים בממוצע אך יש וההליכים נמשכים זמן רב יותר. בהערכה זו איננו מתייחסים להתמשכות ההליכים בערעור ובהליכי גבייה בהוצל"פ.

כיצד אדע את מי לתבוע?

הטיפול הרפואי בארץ הוא בדרך כלל מוסדי , כלומר הטיפול ניתן במוסד רפואי כגון בית חולים או קופת חולים.
אם הטיפול הרפואי ניתן בבית החולים או בקופת חולים ונגרם נזק כתוצאה מהטיפול אפשר להגיש תביעה נגד בית החולים ולאו דווקא נגד הרופא שטיפל וזאת מכיוון שהמוסד הרפואי נושא באחריות שלוחית למעשיו ו/או מחדליו של הרופא.

הגשת תביעה נגד המוסד הרפואי (בית חולים/קופת חולים) מתאימה יותר במובן זה שהיא מכסה את כל האירועים שאירעו במוסד, כגון פעולות של אחיות, מכון רנטגן בדיקות מעבדה וכד'. לעומת זאת תביעה אישית נגד רופא עשויה להוכיח רק את מעשיו של הרופא וממילא לכסות רק חלק מהפעולות שהביאו לנזק.

לעיתים הנזק בטיפול רפואי בא בעקבות ובנוסף לנזק ראשוני שנגרם לנפגע כגון אם אדם נפגע בתאונת דרכים ופונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי, במהלך הטיפול נגרם לו נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני, נגד מי תוגש התביעה, חב' הביטוח של הרכב הפוגע, המוסד הרפואי או שניהם יחד?

התשובה לשאלה זו הוכרעה בפסיקה ונקבע שנזק נוסף שנגרם בעקבות תאונת דרכים נכלל ביחידת הנזק הכוללת שבגינה נתבעת חברת הביטוח של הרכב בה היה מעורב הנפגע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות מוחלטת למי שנפגע בתאונת דרכים ולפיכך הוא מקרה מיוחד ואין הוא חל על כל המקרים.

יש מקרים שבהם מעורבים מס' גורמים כגון אדם שנפגע בתאונת עבודה או מצד ג' ואח"כ פונה לבית החולים שם נגרם לו נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני, המדובר בשתי יחידות נזק שניתן להפריד אותן האחת מהשניה, ועל כן חייב הנפגע להגיש תביעה נגד כל הגורמים המזיקים על מנת שבית המשפט יכריע מי ובאיזה היקף ישא באחריות לכלל נזקיו.

מה עלי לצפות מעורכי הדין המטפלים בענייני?

הטיפול המשפטי בתביעה רפואית דורש מיומנות וניסיון. הטיפול המשפטי בתביעה ברשלנות רפואית מחייב מומחיות. בחירת עורך הדין היא תהליך שאינו נופל מחשיבותו מבחירת מומחה רפואי לטיפול רפואי חיוני.

עיון במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר המשפט הרפואי מלמד שבניהול תביעה לרשלנות רפואית יש שלבים רבים ובכל אחד מהשלבים עלולות הנסיבות להסתבך ולהקשות על הוכחת התביעה.

לקוח הפונה לעורך דין לצורך התייעצות או טיפול בענין משפטי זכאי לקבל ממנו דיווח שוטף וזאת בהתאם להיקף המידע אותו מבקש הלקוח לקבל.

הלקוח זכאי להיות מעורב בפעולות השונות שנוקט עורך הדין לרבות מינוי מומחה רפואי, גובה סכום התביעה לאיזה בית משפט מוגשת התביעה (הן מבחינת הסמכות העניינית- לפי סכום התביעה והן מבחינה גאוגרפית- היכן מוגשת התביעה בפועל).

הלקוח זכאי לקבל תשובות באשר להתפתחות בבית המשפט, לרבות קבלת מידע בדבר טענות הצד שכנגד. החלפת מידע יש בה לסייע לעורך הדין לייצג את עניינו של התובע טוב יותר.

הלקוח זכאי לדעת אם הוצעה הצעת פשרה, אפילו שעורך הדין לא ממליץ עליה , בקיצור ניתן להשוות את חובות עורך הדין בטיפול המשפטי לחובת הרופא בטיפול הרפואי, הלקוח זכאי לצפות מעורכי הדין לקבל את כל המידע על מנת שיוכל לגבש החלטה מושכלת לכלכל את צעדיו שהרי בסופו של דבר התביעה היא של הלקוח ולא של עורך הדין.

מתי והיכן עלי להגיש את התביעה?

הגשת תביעה רפואית כרוכה בהשלמת פעולות מקדימות כגון איסוף התיעוד הרפואי, קבלת חוות דעת בתחומים הרלבנטיים גיבוש הנזק זאת עד לקבלת החלטה מתי תוגש תביעה.

מומלץ לא להקדים להגיש תביעה טרם זמנה או להגישה בחסר כגון שלא צורפו אליה חוות הדעת הרלבנטיות או ללא תיעוד רפואי מספיק, שהרי הגשת תביעה פגומה עלולה לשמש חרב פיפיות ולפגוע בניהול התביעה.

משך זמן התנהלות התביעה תלוי בגורמים שונים המשתנים ממקום למקום, משופט לשופט ומעניין לעניין. סכום התביעה קובע את סמכות בית המשפט הדן בתביעה, כך תביעה עד 2.5 מליון ש"ח מתבררת בבית משפט השלום ותביעה מעל 2.5 מליון ש"ח מתבררת בבית משפט מחוזי.

גם לגאוגרפיה יש חשיבות, יש בתי משפט עמוסים יותר ולכן מומלץ להתייעץ עם משרד עורכי דין באשר למיקום בית המשפט בו תוגש התביעה.

מהם זכויותי לקבל כספים עד לסיום הליכי התביעה?

להבדיל מתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי דרכים תשל"ה 1975 שם מקובל להקדים תשלום על חשבון הפיצויים הסופיים באמצעות תשלום תכוף , הרי בתביעות המתנהלות על פי פק' הנזיקין אין הסדר כזה ולנפגע אין זכות מוקנית לקבל כספים מהמזיק עד לסיום הליכי התביעה. כמובן שאין האמור לעיל מתייחס לזכויות המוקנות על פי תנאים סוציאליים כגון חוק הביטוח הלאומי, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) וכד'.

נפגעתי בתאונת דרכים ואח"כ נגרם לי נזק בבית החולים את מי אתבע?

לעיתים הנזק בטיפול רפואי בא בעקבות ובנוסף לנזק ראשוני שנגרם לנפגע כגון אם אדם נפגע בתאונת דרכים ופונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. במהלך הטיפול נגרם לו נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני, נגד מי תוגש התביעה, חב' הביטוח של הרכב הפוגע, המוסד הרפואי או שניהם יחד?

התשובה לשאלה זו הוכרעה בפסיקה ונקבע שנזק נוסף שנגרם בעקבות תאונת דרכים נכלל ביחידת הנזק הכוללת שבגינה נתבעת חברת הביטוח של הרכב בה היה מעורב הנפגע. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות מוחלטת למי שנפגע בתאונת דרכים ולפיכך הוא מקרה מיוחד ואין הוא חל על כל המקרים.

יש מקרים שבהם מעורבים מס' גורמים כגון אדם שנפגע בתאונת עבודה או מצד ג' ואח"כ פונה לבית החולים שם נגרם לו נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני (רשלנות רפואית) המדובר בשתי יחידות נזק שניתן להפריד אותן האחת מהשנייה ועל כן חייב הנפגע להגיש תביעה נגד כל הגורמים המזיקים על מנת שבית המשפט יכריע מי ובאיזה היקף ישא כל אחד מהמזיקים לפי אחריותו לנזקיו של התובע.

האם יש לתובע ברשלנות רפואית זכויות בביטוח לאומי ובקופת חולים?

הגשת תביעה ברשלנות רפואית אינה פוגעת בזכות התובע לממש את זכויותיו על פי חוקי הבטוח הלאומי, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הזכות להגיש תביעה על פי החוקים הנ"ל מתגבשת לפי שיעור הפגיעה והנזק.

בסופו של הדיון ינכה בית המשפט מסכום הפיצויים הכולל המגיע לתובע את כל הסכומים שקיבל התובע, ועתיד לקבל מהביטוח הלאומי על פי חישוב אקטוארי שיוגש לו במהלך המשפט, והתוצאה הסופית תהיה סכום הפיצויים הכולל בהפחתת תגמולי המוסד לביטוח לאומי. לאחרונה נקבע בפסק דין של בית המשפט העליון כי אם תוטל אחריות יחסית על המזיק הניכוי של תגמולי הביטוח הלאומי יהיה יחסי לאחריות שנקבעה.

מה שיעור הפיצויים להם אני זכאי בתביעה לרשלנות רפואית?

התשובה לשאלה זו תלויה בפרמטרים שונים שיש להוכיחם במשפט. לגובה הפיצוי יש קשר ישיר עם שיעור הנזק. שיעור הנזק נקבע על פי אחוזי הנכות אותם מעריכים המומחים הרפואיים השונים. הנכות יכולה להיות נכות רפואית שיש לה או אין לה השפעה על כושר התפקוד וההשתכרות של הנפגע.

שיעור הפיצויים נקבע, לפי הראיות שמביא התובע להוכחת נזקיו בהתאם לנכותו על פי ראשי הנזק השונים, כגון הפסד השתכרות לעבר, הפסד כושר השתכרות בעתיד , עזרה וסיעוד צד שלישי בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, ניידות, דיור, הוצאות רפואיות וכן הפסד נזק לא ממוני- ז"א הכאב והסבל שנגרם לנפגע מהאירוע הרשלני עליו תובעים.

כימות סכום הפיצויים בתחילת הטיפול המשפטי הוא קשה ואין לדרוש מעורך הדין לפרט את סכומי התביעה, מה גם שאין כיום חובה עליו לנקוב בסכום התביעה בעת הגשת התביעה.

הערכת הפיצויים צריכה להיעשות בצורה גסה לצורך ההחלטה באיזה בית משפט תוגש התביעה, כאמור , הסמכות של בית משפט השלום היא לפסוק בתביעות עד ל 2.5 מליון ש"ח ומ 2.5 מליון ש"ח ומעלה לפי הסמכות לבית המשפט המחוזי.

טעות בסכום התביעה והגשת התביעה לבית המשפט הלא נכון עלולה לעלות בהוצאות לטובת הצד שכנגד.
מסכום הפיצויים שיפסק יש לנכות תגמולים שנתקבלו ויתקבלו בעתיד על פי חוקים סוציאליים כגון חוק הביטוח לאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) וכד'. הערכת הפיצויים לפני הגשת תביעה חיונית על מנת לגבש החלטה אם להגיש התביעה.

ישנם מקרים בהם תגמולי הביטוח לאומי עולים על סכום הפיצויים להם זכאים למשל במקרים בהם זכאי הנפגע לתגמולי הביטוח הלאומי בגין נכות מעבודה או נכות כללית. במקרים בהם נפטר אדם כתוצאה מטיפול רפואי, זכאים שאריו (במקרים מסויימים הקבועים בחוק) לקיצבת שארים מהביטוח לאומי, לעומת זאת סכומי התביעה של התלויים במנוח או של העזבון מדודים ואינם גבוהים, לפיכך יש לבחון את עלויות ניהול התביעה (אגרות, חוות דעת רפואיות וכד' ) בנוסף לתגמולי המוסד לביטוח לאומי כאמור מול הערכת שיעור הפיצויים הצפויים.

בואו לדבר על כך בפורום משפט ורשלנות רפואית

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום