לא מעוקצו - על הכשות, עקיצות ונשיכות

הקיץ מגיע ומלבד ים, בריכה והחופש הגדול מתעוררים לפעילות גם הזוחלים והרמשים למיניהם, לכן חלק מהסכנות שמביא איתו הקיץ הן עקיצות, נשיכות והכשות. נשיכות ועקיצות הן מנגנון הגנה שבו מצוידים בעלי חיים בטבע . לשם כך צייד הטבע את בעלי החיים בשיניים ,עוקצים, טלפיים, פרסות וקרניים וכן "נשק כימי" (ארס).

עוד על הכשות ועקיצות - במדריך העזרה הראשונה הגדול של דוקטורס

תחלואה ותמותה מהכשות נחשים קורות ברב חלקי העולם. בעולם מתרחשים יותר ממיליון הכשות נחשים בשנה. מספר מקרי המוות כתוצאה מכך מגיע ל- 100,000 ויותר. כ- 200,000 לפחות נשארים נכים לכל ימי חייהם. הרב הגדול של ההכשות מתרחש בארצות מתפתחות כגון: אפריקה, אסיה ובאמריקה התיכונה והדרומית. בישראל מתרחשות בין 40 ל 130 הכשות בשנה (לפי דיווחי משרד הבריאות), מתוכם 1-2 מקרי מוות בשנה.

בארצנו קיימים כ34 סוגי נחשים, 8 מהם ארסיים מתוכם 6 ממשפחת הצפעוניים . הנחש הארסי ביותר בישראל הוא הצפע והוא מצוי במרבית אזורי הארץ מהצפון ועד לאזור באר שבע. הצפע אוהב אזורים מעובדים ומכוסים בצמחיה. ולכן הוא עשוי להימצא בקרבת מקומות ישוב בשל היצע הטרף הרב שיש לו במקומות אלו, בעיקר מכרסמים. נחש הצפע פועל בעיקר בלילה וידוע ביכולתו לטפס על עצים. כאשר חש הנחש בסכנה הוא מתגונן ע"י התכנסות כסליל והשמעת קול לחישה המיועד להרחיק את הגורם המתקרב במידה וזה לא עוזר הוא מכיש. את הצפע אפשר לזהות ע"י ראשו הנראה כמשולש הרחב מצווארו ועליו פסים המציירים את האות V .

חומרת ההכשה נקבעת ע"י הקריטריונים הבאים:
* סוג הנחש
* כמות ומידת הארס
* מצבו של המוכש: גיל, מצב בריאותי, מיקום ההכשה בגוף
* התנהגותו סמוך להכשה
* כמה זמן עבר עד הפינוי והטיפול הרפואי.

ניתן לצמצם את מידת הנזק באופן ניכר אם נדע לטפל טיפול ראשוני , נכון ומהיר.
מכיוון שההכשה כואבת ומלווה בחרדה ופחד עלול הנפגע להשתולל ולנוע, מה שעלול ליצור סכנה ממשית לפיזור הארס והחמרת הנזק. לפיכך התנהגות רגועה של המוכש והסובבים אותו היא תנאי הכרחי לטיפול יעיל בנפגע.

מצוות "עשה" בעת הכשת נחש

1. יש להרגיע את החולה
2. מנוחה מוחלטת ומניעת תזוזה
3. השגחה
4. קיבוע הגפה המוכשת לקרש או לגוף קשיח
5. להסיר טבעות וצמידים
6. פינוי מיידי לבית החולים הקרוב.
7. אפשר להניח בעדינות תחבושת לחה או בד רטוב אפשר לנגב את פני העור בעדינות להסרת שאריות ארס.

מצוות "אל תעשה " בעת הכשת נחש
*** חלק מן הטיפול החשוב ומציל החיים הוא הימנעות מפעולות מסוכנות.

1. א ס ו ר לשים חוסם עורקים
2. א ס ו ר למצוץ את הארס
3. א ס ו ר לחתוך את הפצע
4. א ס ו ר להניח קרח על הפצע
5. א ס ו ר לצרוב את המקום או להניח מיני עשבים, צמחים וטיפולים מסורתיים למיניהם.
6. א ס ו ר לבזבז זמן, אפילו לא ברדיפה אחרי הנחש. מספיק תאור כללי, אם יש.


ומה שחשוב הוא המניעה
1. יש להימנע מלהפוך אבנים בידיים חשופות
2. יש להימנע מהכנסת ידיים לחורים בקרקע,בין סלעים או בעצים.
3. יש להימנע מלהסתובב בחוץ יחפים , ובטיולים רצוי לנעול נעליים סגורות וגבוהות.
4. לפני כל יציאה למשחק החצר, בגינה יש להעיף מבט על שטח המשחקים המיועד, לוודא שאין בו חפצים שהושארו בלילה או שיש מקומות אחרים בהם עלולים להסתתר זוחלים ארסיים.
5. בטיולים יש לנער שקי שינה, מצעים ונעליים לפני השימוש בהם.

עקיצת עקרב
סכנה נוספת בימי הקיץ החמים היא עקיצת עקרב.
בארץ קיימים 12 סוגי עקרבים. הארסי ביותר הוא העקרב הצהוב המצוי שצבעו צהוב עד כתום.
עקרבים מסתתרים בנקיקים ומאחורי סלעים באזורים מדבריים עם לחות מועטה אך גם בגבעות הכורכר שלאורך החוף. ארס העקרב מורכב ממולקולות חלבון קטנטנות והוא נספג ברובו במחזור הדם.
אצל מבוגרים גורמת העקיצה לתגובות מקומיות, לא נעימות במיוחד, אבל אם אין לאדם רגישות לארס הוא יתגבר על העקיצה. לאחר העקיצה מופיע כאב עז באזור, חרדה, אי שקט וקצב לב מואץ. במרבית המקרים לא יתפתחו תגובות נוספות. במיעוט המקרים ואצל תינוקות וילדים עלולות להתפתח תגובות הרעלה הכוללות : הפרשות מרובות של רוק וריר בטן קשה וכואבת, התמלאות הריאות בנוזלים ואבדן הכרה.

טיפול:
אין להקל ראש גם אם זה ספק עקיצה

1. לקבע את הגפה הנשוכה
2. קירור המקום (אפשר ע"י קרחום)
3. פינוי מיידי לבית חולים.

ושוב- המניעה היא החשובה ביותר

1. יש למנוע מהילדים להסתובב יחפים בחוץ
2. יש לנעול נעליים סגורות וגבוהות בטיולים
3. אסור להכניס אצבעות לחרכים , חורים בקרקע בין סלעים או במקומות שלא ניתן לראות
4. יש לבדוק ולנער נעליים מצעים ושקי שינה בטיולים לפני השימוש.
5. יש לבחון ולבדוק שטח מחוץ לבית לפני שהילדים יוצאים לשחק בו

נשיכת עכביש עלולה להיות מסוכנת מאוד במיוחד בתינוקות וילדים קטנים . קיימים שני סוגים ארסיים בארץ:
* אלמנה שחורה
* ששן חום

במקום הנשיכה מתפתח אודם וממנו נמשכים פסים אדומים דקות עד שעות אחרי הנשיכה. הנשיכה עלולה לגרום כאב עז באזור הנשיכה, הבטן עלולה להתקשות כאילו לקתה בדלקת המחייבת ניתוח בסופו של דבר עלול אף להתפתח נמק מקומי קטן באזור הנשיכה.

הטיפול:
אם ברור שמדובר בנשיכת עכביש לוודא יש לוודא שהנשימה תקינה ולפנות לבית חולים או לטיפול רפואי. ניתן ורצוי לתת תרופה נגד כאבים. כמו כן אם אפשר, רצוי להביא את העכביש כדי שיותאם טיפול.

האביב והקיץ הבאים עלינו לטובה מביאים את הפריחה ואיתה מגיעות הדבורים והצרעות.
בעקיצות של דבורים וצרעות עלולה להתרחש תגובה אלרגית כוללת הנקראת "אנפילקטית".
כאשר ילד נעקץ מופיעה תגובה מקומית של נפיחות אודם וכאב חד באזור העקיצה. ברב המכריע של המקרים בזה מסתיים האירוע ואין סיבוכים נוספים.
במיעוט קטן של המקרים עלולות להופיע תופעות נוספות שעלולות להיות מסוכנות ולכן חשוב להכירן על מנת לדעת מה לעשות כדי למזער את הנזק ולהציל את הילד.

לעיתים מופיע אודם ונפיחות במקום אחר שאינו המשכי לאזור העקיצה. אם הסימנים מופיעים באזורים שאינם קריטיים לנשימה יש להמשיך לעקוב מקרוב ולראות שאין התפתחות של סימנים נוספים.
יש לזכור שבמקרה כזה אחרי שהסימנים חלפו והילד הבריא כדאי להתייעץ עם רופא מומחה לאלרגיה ולספר לו שהייתה נפיחות ואודם שלא באזור העקיצה.

כאשר הילד אלרגי לעקיצות עלולה להופיע נפיחות באזורים קריטיים לנשימה כמו: שפתיים,לשון ומיתרי הקול במקרה כזה אצל הנעקץ תתכן ותופיע צרידות , שיעול נבחני כמו סטרידור וקשיי בליעה.
תתכן אפילו תופעה דמוית התקף אסמטי המתבטא בקוצר נשימה, צפצופים, שיעול, סחרחורת, תחושת עילפון ואיבוד הכרה. כל הדברים הללו יכולים להופיע בנפרד או ביחד במקרה כזה יש צורך בפינוי מיידי ללא שהיות לטיפול רפואי באמצעות זריקת אדרנלין.

אם ילד חווה תגובה אלרגית כללית אנפילקטית לעקיצת דבורה או צרעה יש צורך באבחון אצל רופא מומחה לאלרגיה מייד לאחר הטיפול המיידי וההבראה לצורך הערכה והדרכה כיצד לפעול במקרים של עקיצות נוספות. כדאי שהילד והוריו יצוידו במזרק אדרנלין. (אפיפן)
במרבית המקרים לשמחתנו הילד אינו אלרגי
ואז מה עושים?
1. ניתן להוציא את העוקץ ע"י גירוד האזור עם החלק הקהה (החלק הלא חד) של סכין או אפילו עם הקצה של כרטיס אשראי. זוהי שיטה שתוציא את העוקץ מבלי לסחוט את שק הארס שמחובר אליו לעיתים. לכן לא כדאי להשתמש בפינצטה או בלחיצה משני הצדדים.
2. ניתן לשים קומפרסים קרים וחיטוי אזור העקיצה.
3. אם מאוד כואב ונפוח יש רופאים שימליצו על משחה סטרואידלית מקומית\תרופה אנטי היסטמינית כמו פניסטיל, לורסטין, אהיסטון היסטזין וכדומה . חשוב לציין שבתגובה אלרגית אנפילקטית , תרופות אנטי היסטמיניות וסטרואידים אינם מצילים חיים, הם רק טיפול תומך.
4. אם אין תגובה אלרגית התופעות יחלפו תוך מספר שעות וההתייחסות צריכה להיות כמו אל עקיצת יתוש.

כאשר יש תגובה מקומית (גם אם היא תגובה בעצמה חזקה) של אודם ונפיחות רק באזור העקיצה ויש קשר אנטומי בין העקיצה לתגובה אזי אין סיכון לפתח תגובה אנפילקטית. כמו כן אין קשר בין עצמת התגובה לעקיצת דבורים וצרעות לבין אלרגיה לעקיצות.

מניעה
1. בגדים צבעוניים עלולים למשוך דבורים וצרעות
2. בשמים מסוימים עלולים למשוך דבורים וצרעות
3. כדאי במידת האפשר בגדים ארוכים ביציאה לטבע ולא להתיישב ליד אוכל זרוק ובקרבת פחי אשפה פתוחים.
4. על ילדים ומבוגרים שיודעים שהם אלרגיים לעקיצות, לשאת עליהם את האמצעים שהומלצו ע"י רופא מומחה לאלרגיה. (מזרק אדרנלין).

בקיץ כל אחד מאתנו סובל רבות מעקיצות יתושים. עקיצות אלו מהוות מטרד ועלולות לגרום לגרד, נפיחות מקומית אי שקט אצל תינוקות וילדים קטנים וזיהום משני של העור.

הגישה הטובה ביותר היא מניעה.

* יש להתקין רשתות על החלונות ופתחי הבתים
* שימוש בתכשירים לדחיית יתושים כגון: טבליות אידוי, מריחת נוזל לדחיית יתושים המאושר לשימוש, השימוש מותר גם בילדים קטנים ואז יש למרוח בכמויות קטנות בצורת פס לאורך הידיים והרגליים ולא על כל ההיקף. אין למרוח בקרבת העיניים הפה והנחיריים.
* במידה וקיימים מקורות מים עומדים כמו שלולית או ברז מטפטף יש לדאוג לייבוש המקום שכן זהו מקום ההטלה של היתושות.
* במידה ויש מטרדים סביבתיים גדולים יותר יש לפנות לרשות המקומית כדי שזו תבוא ותרסס ריסוס כללי של האזור.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת חירום
ובפורום רפואת ילדים