בול פגיעה

כל אחד מאיתנו חש מידי פעם כי הוא מתקשה להתרכז. זה יכול להיות בעת קריאה, בזמן שיחה, בהרצאה או בצפייה בסרט. ברוב המקרים הקושי להתרכז נובע עקב עייפות, מחשבה מטרידה, אפילו תחושת רעב עלולה להשפיע על יכולת הריכוז. מצבים אלו הם בדרך כלל חולפים ונורמליים לגבי רוב האנשים.
אך יש מקרים רבים בהם היכולת להתרכז נפגעה ואינה חוזרת לתיפקוד הרגיל ללא התערבות וטיפול.

לעיתים שני גורמים אלו קשורים אחד בשני ויש צורך לטפל בשניהם, ולעיתים מספיק לטפל רק בגורם אחד.

הגורם המבוסס על בעיה נוירולוגית, קשור לפעילות גלי המוח: מוחנו מפיק כל העת, תדרים חשמליים (הנמדדים ביחידות הרץ), זאת בהתאם למצב בו אנו שרויים, כך במצב שינה נפיק גלים מאוד איטיים (גלי דלתא) ובמצב של טרום שינה נפיק גלים מעט יותר מהירים, אלו הם גלי תיטא, בזמן מנוחה ורגיעה נפיק גלים בינוניים (גלי אלפא ) ובמצב של עירנות וריכוז, נפיק גלים מהירים (גלי ביתא מסוג 1,2), וכאשר נהיה בדריכות גבוהה, למשל בזמן מנוסה או פחד נפיק את הגלים הכי מהירים (גלי ביתא מסוג 3,4), במצב זה מופרש גם אדרנלין.
במצב של חוסר ריכוז כתוצאה מבעיה נוירולוגית, קשה לנו להתרכז, כי מוחנו בעצם אינו מגיע לתדרים של גלי ביתא 1,2. מצב זה אופייני למשל לבעלי הפרעת קשב מסוג ADD/ADHD . הפרעת הקשב הינה בעיה פיסיולוגית מולדת ואף תורשתית, המתבטאת באופן פעילותו של המוח ויכולתו להפיק גלי מוח בתדרים רצויים. בהפרעת קשב מסוג זה, קיימת למעשה "תת פעילות מוחית", המתבטאת בהפקת כמות גדולה של גלי מוח איטיים (תיטא) ומעוט גלי מוח מהירים (ביתא מסוג 1,2).
בחיפוש אחר אלטרנטיבות טיפול שאינם תרופתיות, הושגה בשנים האחרונות התקדמות רבה וזה הגיע ממחקרים רבים
)כגון: Dr. Lubar 1995, Dr. Monastra 2002), אשר הוכיחו כי לאחר "אימון מוחי" בו הצליחו מטופלים (מגיל 6-19 ) להגדיל באופן משמעותי את הפקתם של גלי הביתא , הושג ריכוז טוב וכן פחתו באופן משמעותי שלשת מרכיבי ההפרעה, דהיינו: היסח-דעת, אימפולסיביות והיפראקטיביות.

הטיפול הלא-תרופתי האפקטיבי ביותר לבעלי הפרעת קשב מבוגרים וילדים, הוא אימון ותרגול פעילות מוחית בתדרים מסויימים, משולב עם מיומנויות קשב ספסיפיות, כגון: פיצול קשב, הכוונת קשב קשב מתמשך עם הסחות דעת, קשב חזותי, קשב שמיעתי וכד'. ניתן להשיג תרגול כזה בתוכנת מחשב ביתית בעלויות סבירות. לילדים עם בעיות התנהגותיות ומשמעת נמוכה, מומלץ לבצע את התירגול בקליניקות מיוחדות המתמחות בסוג טיפול זה.
קבוצה נוספת הנכללת בגורם הנוירולוגי הינה אוכלוסיית נפגעי הראש. חבלות ראש גורמות ללקויי קוגניציה כלליים ובכלל זה איבוד או קושי ביכולת הקשב ויכולת הזיכרון. ניתן להכליל בקבוצה זו גם אנשים אחרי אירוע מוחי. במקרים אלה מתבטאת הפעילות המוחית בהפקת גלי המוח איטיים יותר מאשר מהירים, הנובעת בין היתר מהסיבות הבאות: לאחר הפגיעה, הגוף זקוק למנוחה כדי להתאושש ולהבריא ועל כן המוח ייצר בעיקר גלים איטיים. זוהי פעילות חשובה וחיונית לצורך החלמה, אלא שככל שההחלמה ארוכה יותר, כך קשה יהיה למוח לחזור לתפקודו הקודם. סיבה אחרת לפעילות מוחית נמוכה היא עקב שינויים במערכת העיצבית, אספקת דם וכד' אשר נגרמו כתוצאה מהחבלה בראש, או כתוצאה מחדירה ישירה של חפץ, אשר גרם לנזק פיסי בחלק מהמוח. בכל המקרים הנ"ל, ניתן לשקם את היכולות הקוגניטיביות על ידי גירויים מתאימים ולתרגל באופן קבוע ויומיומי פעילות מוחית נוירו-קוגנטיבית בטווח התדרים של גלי ביתא.
גם אוכלוסיית הקשישים הסובלים מירידה בקוגניציה (זיכרון, ריכוז), נעוצה בהאטה כללית של הגוף ובכלל זה גם בפעילות המוחית.

עקב מחלות זיקנה כגון דימנציה (שיטיון) ואפילו אלצהיימר הפעילות המוחית נמוכה מאוד והדבר מתבטא באופן בולט בקשיי ריכוז ושיכחה. מומלץ לקשישים לעסוק מידי יום בפעילות חשיבתית כלשהיא, המספקת גירויים למוח, למשל: פתירת תשבצים, משחק ברידג', שח-מט, או לימוד שפה חדשה. גם לאוכלוסיה זו מוצעות היום תוכנות מחשב המעודדות גירוי קוגניטיבי וכן תרגול ממוקד לבעיות זיכרון ובעיות ריכוז.

הגורם השני נעוץ בקושי להתרכז כתוצאה מבעיה נפשית , למשל אנשים אשר עברו טראומה, שרויים במתח נפשי מתמשך, דיכאון, עייפות מתמדת, כאב כרוני, חולים כרוניים וכו'.
הפתרון הדרוש הוא קודם כל להקל על הבעיה ו/או לצאת מהמשבר ורצוי להסתייע באיש מקצוע (פסיכולוג, פסיכיאטר, מעבדת שינה וכו') . במקרים רבים לאחר יציאה מהמשבר או המצב הבעייתי, יחזרו הקשב והריכוז לנורמות רגילות. במקביל לטיפול מקצועי מומלץ להקדיש מידי יום זמן לפעילות מחשבתית כגון: פתירת תשבצים, משחק שחמט, ברידג' וכו'. לבעלי מחשב ניתן להשיג תוכנת אימון לשיפור הריכוז והקשב, תרגול כזה יסייע להשבת מיומנויות ריכוז או לשיפורן, גם אם לא נפתרה הבעיה במלואה. הסיבה לחוסר ריכוז נובעת ממחסור בערוצי קשב פנויים. מה הכוונה? לכל אדם ישנם בממוצע שבעה ערוצי קשב פעילים. ערוצי קשב אלו מופנים לביצוע מטלות יומיומיות הדורשות הפניית קשב אליהן, בעיקר ריכוז וזיכרון. כאשר אנו טרודים, נמצאים במתח נפשי, עייפים, סובלים מכאבים, אנו מפנים את מרבית ערוצי הקשב לבעיה המעסיקה אותנו. וכך אנו נותרים בלא מספיק ערוצים שיאפשרו לנו ריכוז יעיל.

תלונות רבות הקשורות לשיכחה ובעיות זיכרון מגיעות מצד אנשים אשר הקשב והריכוז שלהם נמוכים.
ברוב המקרים אין זו בעיה בזיכרון, אלא בעיה בקשב, דהיינו: בתשומת לב שאנו מפנים לצורך פעולה מסויימת. לדוגמא: אם שכחת היכן הנחת את מפתחות המכונית, הדבר קרה בגלל שלא הקדשת מספיק תשומת לב לפעולה ולמקום בו הונחו המפתחות.

לסיכום- ריכוז הינו אחד מהפרמטרים החשובים של היכולת הקוגניטיבית, בכל גיל. הפרעת ריכוז יכולה לנבוע כתוצאה מאירוע טראומטי כלשהוא, בעקבות תלונות מהאדם עצמו החש שזיכרונו נחלש, או מאנשים קרובים המבחינים בירידה בתיפקוד היומיומי . לעיתים אדם זה מוצא עצמו מחליף מקומות עבודה, או לימודים, חדל לקרוא, מעורב יותר בתאונות ועוד. סיבות כאלה מדליקים אור אדום ומחייבות התחייחסות ובירור עם איש מקצוע. בשנים האחרונות מושם דגש על איבחון וטיפול לסובלים מחוסר ריכוז, ובהחלט ישנם היום כלים שבעזרתם ניתן לשפר דרגות שונות של הפרעות ריכוז ולשקם מיומנויות קוגנטיביות, כמו למשל תוכנות SharperBrain ו- SharperMemory המיועדות לטיפול ושיקום קוגניטיבי.

בואו לדבר על כך בפורום לקויות למידה