תזונת תינוקות על פי הרפואה הסינית

(0)
לדרג

למה טחול של תינוקות פגיע במיוחד, מה קורה לצ'י במקרה של האכלת יתר ומה זה "חלב אם מר"

מאת: איילת ברנר-מן דיאטנית קלינית M.Sc מטפלת בתזונה וצמחי מרפא ברפואה הסינית, מורה בתמורות

התזונה והרגלי האכילה של תינוקות על פי הרפואה הסינית מקבלים התייחסות מיוחדת: גם כאן ההמלצות מתבססות על אותם עקרונות של יין ויאנג ואיזון של אנרגיית הצ'י. מיליארד תינוקות אינם טועים.

תזונת התינוקות על פי הרפואה הסינית מצייתת לאותה מערכת חוקים אנרגטית הקיימת לגבי המבוגרים אך כמו ברפואה המערבית, תינוקות וילדים אינם פשוט "מבוגרים נמוכים" אלא זקוקים להתייחסות מיוחדת. מושגים בסיסיים ברפואה הסינית מוסברים במאמר: "המדרון המואר והצד המוצל של ההר" המתפרסם במגזין הנוכחי. הגורמים העיקריים לבעיות בתזונה בתינוקות הינם רבים ויכולים להתבטא במגוון של צורות:

באם התינוק מקבל פחות מדי מזון ישנה כמובן פגיעה באספקת הצ'י התקינה לגוף. אך גם יותר מדי מזון עלול להוות בעיה: נגרמת העמסת יתר על הטחול שעל פי הרפואה הסינית הינו חלש ממילא אצל התינוק וכך נגרמת עלייה ביצירת ליחה.

האכלה לא סדירה של התינוק פוגעת גם היא בטחול. יש להאכיל את התינוקות באינטרוואלים של שעתיים. רצוי בהנקה מאשר הזנה בבקבוק. לא מומלץ להשקיט ילד מוטרד ע"י האבסה (דחיפת פיטמה או בקבוק לפיו). אם אנו יודעים שהוא אכל דיו, סביר להניח שמשהו אחר מטריד אותו.

חלב לא מתאים, והכוונה בעיקר לחלב פרה ולחלב מאבקה, אך אפילו חלב אם, יכול לגרום לכאבי בטן אצל התינוק אם האם במתח או חרדה. אם האם סובלת מבעיות בכיס המרה (על פי הרפואה הסינית), החלב שלה יהיה מר וקשה לעיכול. חלב פרה הוא לעיתים חלב מרוכז מדי לתינוק ויוצר עודף ליחה. בכל מקרה, יש להתייעץ עם תזונאי מומחה בכדי להתאים דיאטה לתינוק שאינו יונק.

תוספות תזונה (פורמולות): ניתן להוסיפן לתינוק שגדל יפה מגיל חודשיים ואילו לתינוק שגדילתו מעוכבת מגיל שישה חודשים, זאת בהדרגה ולפי העניין. למרבית הצער, חברות מסחריות רבות דוחקות באם להזין את התינוק בתוספות ממותקות כבר מגיל שבועיים. ילדים מסוימים (אלו שעל פי הרפואה הסינית יש להם "מחמם מרכזי" טוב) יכולים להתמודד עם זה, אך ילד שהטחול שלו חלש יפתח בעיות.

הזנה לקויה: אמהות רבות חושבות שמזון המתאים להן מתאים גם לתינוק. אך פעמים רבות הדבר אינו כך. למשל:

מזון מלא: מערכת העיכול של התינוק עדינה ואין ביכולתה לעכל בקלות מזון כמו אורז חום או לחם מחיטה מלאה. הורים הנחושים בדעתם לתת מזון מלא לתינוק מוטב שיתחילו בדוחן, אך בעקרון יש לתת לו מזון קל לעיכול.

מיצי פירות: קיימת נטייה לתת לילדים מיצי פירות במקום מים, כאשר הם צמאים. אין ספק שילדים אוהבים זאת אך המיצים מחלישים את הטחול ומובילים לשלשולים, גזים, ונדודי שינה.

רגישויות למזון: ילדים רבים רגישים למזונות שונים. ויש להשגיח באם לא מתפתחות תופעות של רגישות. כך, למשל בדוגמאות הבאות:
מוצרי חלב (פרה): נזלת, כאבי בטן, נדודי שינה, אקזמות, אלימות.
בננות: נזלת, כאבי בטן.
גלוטן (חלבון החיטה): במקרים קלים נזלת ועצבנות. במקרים חמורים שלשולים ובעיות ספיגה.
עגבניות: אסטמה.
תוספות מזון: היפראקטיביות, עצבנות, חוסר מנוחה.
חומצה ציטרית: היפראקטיביות.
סוכרים מזוקקים: נזלת, חוסר אנרגיה, עיפות.

אז מה, בעצם , מומלץ לעשות בגילאים השונים ?

כמו ברפואה המערבית, גם הרפואה הסינית ממליצה על שינוי המזון בהתאם להתפתחות הילד:
כך בתקופת ההנקה, במידה ואין אפשרות להיניק, מומלצת הזנה בפורמולה צמחית. בכל מקרה מומלץ עד גיל שנה להימנע מהזנת הרך הנולד בחלב ומוצריו ובמזון המכיל גלוטן (כשכאן הכוונה בעיקר למוצרים העשויים מחיטה).

בגיל חמישה עד שישה חודשים ניתן להוסיף את התוספות הראשונות על ההנקה:
ירק כתום בציר מרק עוף
תוספת טחול ובשר עוף טחון
אורז

לאחר גיל חצי שנה ניתן להוסיף את התוספות הבאות:
ירקות: קישואים, בצל.
פחמימות: תפוחי אדמה, שיבולת שועל (קוואקר).
פירות: תפוח-עץ מבושל, אגס, בננה (תלוי באיכות היציאות).
קטניות: ירוקות ועדינות כמו אפונה, שעועית ירוקה וצהובה.
חלב סויה, חלב אורז.
לחם שיפון.

החל מגיל שמונה עד עשרה חודשים ניתן להוסיף:
ביצה: להתחיל בחלמון הביצה ורק ביצה מבושלת!
דגנים נוספים: דוחן, ממליגה (קמח תירס).
אבוקדו, טחינה גולמית, זיתים.
לתינוקות שאינם סובלים מתופעות של ליחה ניתן גם להוסיף פרי מרוסק או בחתיכות (לא מבושל), בכל מקרה מומלץ גיוון בסוגי הפירות ולאחר גיל שנה ניתן להוסיף ירקות טריים, אך לא מן המקרר.

לקראת גיל שנה ניתן להתחיל לעבור לתזונת המשפחה אך עם הקפדה על מזון מבושל בבית.


בתאבון!

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום