לידתו של משבר

(0)
לדרג

על זוגיות ומיניות אחרי הלידה - אצל כולנו... פיזית, נפשית וגם חברתית, מה קורה כשהציפיות והתהיות מדביקות את המציאות?

מאת: דנה פלג
ואם לא בא לי? (יבוא לך..)

לאחר הלידה החשק המיני פוחת אצל הנשים, וכן, גם אצל בני זוג המשתתפים בגידול התינוק. כל החוששים שמשהו לא בסדר אצלם, יכולים להירגע: מרבית הזוגות זקוקים לפחות לחצי שנה לשיקום הגוף והנפש ולחזרה הדרגתית לפעילות מינית

"בחודשים הראשונים לאחר הלידה מרבית הנשים לא מקיימות יחסי מין", אומרת ד"ר ליאורה אברמוב, גניקולוגית וסקסולוגית מהמרפאה לתפקוד מיני, בבית החולים "ליס" בתל אביב. "בעיקר בלידות ראשונות, הצטרפות התינוק לבית יכולה לשבש את הסטטוס קוו הזוגי ואת מערכת היחסים ביניהם וליצור מתחים, ויידרש זמן עד שיצליחו לבנות מערך זוגי ומשפחתי בתנאים החדשים".
כשנשים לאחר לידה משקיעות את כל כולן בתינוק ועסוקות בתפקידן החדש, גופן חלש לאחר טראומת הלידה וחלקן אף מתמודדות בנוסף עם החזרה לעבודה, עם משק הבית ועם בן זוג שלא תמיד מבין את הקשיים החדשים שלהן, אין פלא שיחסי מין נדחקים מבחינתן למקום רחוק בסדר העדיפויות.

דיכאון כמשפיע על הצורך המיני

ד"ר דיאן מורוף, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, מצאה במחקר שערכה והתפרסם בכתב העת "Obstetrics & Gynecology", שמרבית הנשים חוזרות לקיים יחסי מין כחצי שנה לאחר שילדו.

עם זאת, נשים שסובלות מדיכאון נוטות לקיים הרבה פחות יחסי מין, ורבע מכלל הנשים חשות שחזרו לקיים יחסי מין בשלב מוקדם מדי.
ד"ר מורוף מסבירה שלדרך שבה האישה תופסת את עצמה ולנסיבות חייה יש משקל נכבד בהחלטה לחזור לקיים יחסי מין. ייתכן שההחלטה משקפת את תפקידה החדש כאם ואת השינויים במערכת היחסים שלה עם בן הזוג. ד"ר מורוף משערת לכן שיש קשר בין חוסר חשק מיני אצל נשים לבין דיכאון לאחר הלידה. ייתכן שדיכאון אינו גורם לבעיות, אלא פשוט משפיע על ההסתכלות של הנשים על בריאותן. מאידך גיסא, היא טוענת שיכול להיות גם ההפך, שחוויות מיניות מאכזבות יכולות לגרום לדיכאון.

כל מה שטוב לאישה

"בעוד שהסיבות הפיזיולוגיות לאי החשק המיני של נשים לאחר לידה הן לעתים קצרות טווח, חוסר הרצון לקיים יחסי מין יכול להימשך גם לאחר שהבעיה הפיזית כבר איננה קיימת", אומרת ד"ר אברמוב. על הסיבות הגינקולוגיות לירידה בחשק המיני לאחר הלידה נמנים כאבים בזמן החדירה בשל נרתיק יבש. הגוף נחלש ומאבד מינרלים וויטמינים רבים. שינויים הורמונליים ושינויים במשקל ובמבנה הגוף, יחד עם עייפות, שינויים במצב הרוח ולעתים דכדוך עד כדי מצב של דיכאון לאחר לידה, הם חלק מהותי מהשינויים אותם חווה האישה.

"מחקרים מצאו שהירידה בחשק המיני נגרמת עקב ירידה בהפרשת הורמון המין הזכרי המופרש מהשחלות", מספרת ד"ר אברמוב. "הירידה בחשק יכולה גם להימשך מספר חודשים לאחר הלידה, למעשה עד שהאישה ובן זוגה מתרגלים למצב של ילד חדש בבית".

האם פעולת הלידה יכולה לגרום אף היא לקושי במגע המיני?

"בוודאי, נשים עם חיתוך בחיץ הנקבים בעקבות הלידה או קרעים בפתח הנרתיק, יסבלו מכאבים מספר שבועות ויתקשו בישיבה ובמגע מקומי. הדימום לאחר הלידה נמשך בין חודש לשישה שבועות ורוב הנשים ממתינות לביקורת ראשונה לפני קיום יחסי מין כדי להיבדק ולהתאים אמצעי מניעה".

מה הקשר בין האימהות עצמה לרצון לחזור לפעילות מינית?

"אין ספק שלאחר הלידה חלק גדול מהנשים חשות בירידה בחשק המיני המוסברת עקב עייפות, חולשה וגם קושי בהתמודדות עם האימהות. תופעות אלה אופייניות בעיקר בלידות ראשונות. האישה עסוקה בתפקיד החדש שהוטל עליה, ועדיין פחות פנויה רגשית לחידוש הקשר האינטימי עם בן זוגה".

מתי, אם כך, אפשר לחזור לחיי מין מלאים לאחר הלידה?

"אנחנו ממליצים לחזור ולקיים יחסי מין רק לאחר בדיקת הרופא שמתבצעת בדרך כלל בתום השבוע השישי מהלידה. בתקופה זו צוואר הרחם של האישה עדיין פתוח ויכולות להיות הפרשות ודימומים. לכן, מומלץ להמתין עד שכל השינויים הדרמתיים שעברו על הגוף יאוזנו פחות או יותר. הימנעות מקיום יחסי מין עד לשיקום האיברים הפגועים תמנע התפתחות זיהומים שידרשו טיפול רפואי".


אולי יעזור אם לאחר הלידה בני הזוג יקיימו יחסי מין ללא חדירה? והאם יש משהו ממנו כדאי להימנע?

"הדבר בהחלט ניתן. בדרך כלל עייפות, חוסר זמן, חוסר חשק ופחדים גורמים להימנעות מקיום יחסי מין מלאים בפרט וממגע חושני בכלל. המגע החושני-מיני חשוב לשני בני הזוג כדי שלא יחושו דחויים ובלתי מושכים. ליטוף, אמבטיות משותפות, מסאז'ים, כל אלה טובים מאוד ליצירת הקשר הזוגי האינטימי".

"ככלל, זוג אשר רוצה לקיים יחסי מין חודשיים לאחר לידה, יכול לעשות הכל. האישה יכולה לעשות כל מה שטוב לה. יש כמובן מקרים מיוחדים בהם תהיה המלצה אחרת, אבל לגבי מרבית הנשים אין כל מניעה".

בן הזוג חש דחוי

גם בן הזוג עובר שינויים פסיכולוגיים וחברתיים המעמידים בפניו אתגר ואיתם הוא אמור להתמודד. מה באמת עובר עליו לאחר הלידה? ד"ר אברמוב מסבירה שגם בני הזוג עוברים שינוי דרמטי במעמדם בבית. "לאחר היותו השותף המועדף על האישה, הוא נדחק פעמים רבות על ידי תינוק קטן ותובעני שגוזל מבת זוגו את כל תשומת הלב והאנרגיות, ויש בני זוג המרגישים מתוסכלים, דחויים ובלתי רצויים. עם זאת, ככל שהמערכת הזוגית יציבה ובריאה יותר וככל שהזוג התמודד עם ההריון בצורה בוגרת ובשלה יותר, כך הנפילה לאחר הלידה תהיה פחות בולטת וממושכת".

למה תמיד נוטים להאשים את האישה בחוסר שיתוף פעולה וכמי שגורמת לבן הזוג להרגיש דחוי?

"צריך לזכור שהאישה בסופו של דבר היא זו שעוברת שינויים דרמתיים, הורמונליים, פיזיים ונפשיים. היא בדרך כלל עייפה מאוד מהשינוי בחייה, מהסתגלות להנקה ולעבודה האינסופית. מלבד זאת החשק המיני אצל נשים הרבה יותר מורכב מאשר אצל גברים".

אין גברים שגם להם יורד החשק המיני לאחר הלידה?

"יש, אבל מעט. בכל שנות עבודתי נתקלתי בשני גברים שסבלו דחייה מינית בעקבות השתתפותם האקטיבית בתהליך הלידה. עם זאת, היום יש יותר ויותר גברים השותפים לגידול התינוק וגם הם מדברים על תשישות ועייפות. גם הם מתקשים לעתים להסתגל למצב המשפחתי החדש וגם להם יורד בשל כך החשק המיני. אולם עדיין גברים רבים משאירים את טיפול הילד לאישה ופחות מעורבים, וכך נוצרים מתחים בין בני הזוג".


צעדים מונעי פרידה

מתי, אם כך, חוסר החשק המיני מצריך טיפול? לדעת ד"ר אברמוב, כאשר הוא יוצר מתחים בן בני הזוג, מריבות וויכוחים רבים. המתחים יכולים להתחיל חודש לאחר הלידה ואפילו שנה אחריה, וכשהם מתגלעים כדאי לפנות לייעוץ לפני שתהיה הידרדרות שתביא בסופו של דבר לפרידה של בני הזוג.

איך מטפלים בבעיה?

ד"ר אברמוב: "לבני זוג שמגיעים לבית החולים עם תלונה של בעיה ביחסי המין, נעשית הערכת מצב הכוללת בדיקה גופנית, בדיקה הורמונלית ובדיקה פיזית. חשוב לנו לשמוע את האישה, היכן היא רואה את הבעיה, האם היא למשל סובלת מכאבים בעת החדירה. אנחנו מטפלים בבעיה הפיזית, אבל אם האישה מספרת שהיא עייפה, נעשה בירור עם שני בני הזוג. במקרים רבים נדרש רק ייעוץ שיעזור לבני הזוג לעשות סדר בחייהם והבעיה נפתרת. באמצעות הפנייה שלהם לקבל טיפול, הם למעשה מבקשים עזרה מהמשפחה כדי שהאישה תוכל לנוח. לפעמים טיפול של שעה בתינוק הקטן, כדי שהאישה תוכל לישון בחדר השני, מאוד עוזר".

מהי באמת הבעיה השכיחה ביותר בין בני זוג?

"הבעיה הנפוצה ביותר היא של בני זוג שפשוט שוכחים את הצורך שלהם לזמן פרטי כזוג. לכן, חשוב לפנות את הזמן הזה אפילו אם הוא בא על חשבון הספונטניות. לבני זוג הזקוקים לכך ניתנים טיפולים שעוזרים להם להחזיר את החשק המיני בעזרת פנטזיות ויצירת גירויים חדשים שירתקו את האישה מחדש לחיי המין".

מה דעתך על טיפולים אלטרנטיביים, כמו טנטרה למשל, לבני זוג לאחר לידה?

"תלוי במנחה של הסדנאות. חשוב מאוד לבחור בקפידה את המנחה או המטפל. יש בשוק הרבה מאוד מנחים חסרי ניסיון בטיפול מיני או זוגי. אנשים כאלה עלולים להרוס ולחבל בקשר המיני והזוגי" (ראו מסגרת).

האם ניתן להימנע מראש ממתחים?

"חשוב לזכור שלוקח שלושה חודשים עד חצי שנה לבני זוג לחזור לחיי מין פעילים אחרי לידה ראשונה. עצם הידיעה של עובדה זו יכולה להפחית את הלחץ עליהם ולאפשר להם לפנות זמן אחד לשני. ניתן גם להיערך לקראת יחסי המין באופן לא ספונטני, למשל על ידי אמבטיות משותפות ומגע. יחסי מין מספקים, פחות חשובים בשלב הזה. במערכת זוגית בשלה ובוגרת, ההריון והלידה הם חוויה המשלימה את הקשר הזוגי. אינטימיות, מגע גופני, פתיחות רגשית, תקשורת בונה - כל אלה יש בהם כדי לסייע לבני הזוג לעבור את התקופה בדרך הטובה ביותר".


זהירות, מטפלים חאפרים האינפלציה במטפלים זוגיים ומיניים המציעים טיפולים שונים ומשונים, מסוכנת למדי. איך יודעים שהמטפל הוא אכן איש מקצוע מוכר ואמין ולא מתחזה?

ד"ר ליאורה אברמוב, גינקולוגית וסקסולוגית מהמרפאה לתפקוד מיני בבית החולים "ליס" בתל אביב, ממליצה לבחור במטפל מיני וזוגי רק לאחר בדיקת אמינותו וכישוריו המקצועיים. אפשר למצוא מטפל כזה באמצעות הרשימה שמספק אתר האינטרנט של האגודה הישראלית למיניות (www.itam.org.il). הרשימה כוללת את המטפלים השייכים לאגודה ועומדים בקריטריונים של מטפל מוסמך ומוכשר.
באגודה הישראלית לטיפול מיני, ממליצים לפנות אך ורק למרפאות במסגרת בתי החולים בארץ. בנוסף, מומלץ לא להסתפק בתואר "סקסולוג", בו כל אחד רשאי להשתמש, אלא לבדוק שהמטפל חבר באיט"מ (האגודה הישראלית לטיפול מיני).
היום אין למעשה גוף ציבורי היכול להעיד על הכשרה וכשירות לטיפול מיני. העקרונות לבחירת מטפל מיני דומים לבחירה של מטפל בתחום הנפש. כחברים באגודה רשאים להתקבל בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים רצופות בעבודה קלינית במקצועם ובעלי תעודת רופא (MD) ורשיון לעסוק ברפואה בארץ וכן פסיכולוגים בעלי תואר MA לפחות, הרשומים בפנקס הפסיכולוגים בתחומי הפסיכולוגיה הקלינית או השיקומית ועובדים סוציאליים בעלי תואר MSW ומעלה בתחום הטיפולי.

באדיבות המגזין "הורים וילדים"

בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום